בלי מנכ"ל ובלי יו"ר: כך איבדה שופרסל את השליטה

הסערה סביב ניהולה של רשת שופרסל הולכת ומתעצמת. שלושה חודשים לאחר שהמנכ"ל הוותיק והמוערך איציק אברכהן הודיע במפתיע על עזיבת תפקידו, בעקבות סכסוך עם יו"ר הדירקטוריון של שופרסל, יקי ודמני, היה זה ודמני עצמו שהודיע השבוע על התפטרותו המיידית, לאחר שאיבד את אמון יתר חברי הדירקטוריון.

להדחתו בפועל של ודמני קדמה שורה של אירועים שהתחוללו ברשת בשבועות האחרונים, אשר כללו, בין היתר, את התפטרות המנכ"ל אברכהן, ההכרזה על מינוי מנכ"ל חסר ניסיון בתחום הקמעוני במקומו (עופר בלוך), השקעת ענק מתוכננת בחברה הפועלת בתחום של יבוא מוצרי חשמל וקידום הצעות השקעה בשופרסל עצמה, שאותן היה מי שפירש כמהלך שנועד להבטיח את המשך העסקת ודמני בתפקיד היו"ר ששולט בפעילותה של הרשת.

ועדת הרכב הדירקטוריון של שופרסל, אשר כוללת את כל ארבעת הדח"צים של החברה, החליטה להמליץ לדירקטוריון כי זה ימליץ בתורו לאסיפה הכללית לחדש את מינוים כדירקטורים של ד"ר איילת בן עזר, יואב שלוש ורן גוטפריד. במקביל, החליטה הוועדה פה אחד שלא להמליץ על היו"ר ודמני להמשך כהונת דירקטור בשופרסל.

את המלצות הוועדה אישר דירקטוריון שופרסל כולו ברוב קולות, כאשר שני דירקטורים, ובתוכם היו"ר ודמני, נמנעו, והשאר הצביעו בעד. לאחר ההצבעה החליט ודמני שלא להמתין לכינוס אסיפת בעלי המניות בחודש הבא לצורך בחירת הדירקטורים, והודיע על התפטרותו המיידית.

הניצחון של ודמני עלה לו באמון מצד בעלי המניות

שופרסל היא חברה הפועלת בשנתיים האחרונות ללא גרעין שליטה, ואף ללא בעל מניות מהותי המיוצג בדירקטוריון ומסייע בהכוונת החברה. בעלי המניות הגדולים בשופרסל הם שישה גופים מוסדיים, המחזיקים בכ-60% ממניות החברה, כך שהחברה נשלטת בפועל בידי שלושה אורגנים שונים: המנכ"ל, היו"ר ופורום הדירקטוריון כולו.

  

בממשק שבין שלושת אלו קמה ונופלת היכולת של חברה ללא גרעין שליטה להתנהל. חוק החברות אומנם מגדיר את תפקידו של כל אורגן בחברה הציבורית, אבל בהיעדר בעל הבית שיכתיב את הכללים, נדרשת דינמיקה פנימית המאפשרת שיתוף פעולה כללי ויצירת ערך.

לפני פחות משנתיים מכרה בעלת השליטה לשעבר בשופרסל, חברת דיסקונט השקעות, אז בשליטת אדוארדו אלשטיין, את יתרת החזקותיה ברשת לגופים המוסדיים, ואלו החליטו בעקבות זאת להחליף את היו"ר הקודם (שהיה מאנשיו של אלשטיין), במועמד עצמאי וחדש מטעמם. בסופו של תהליך נבחר ודמני באוקטובר 2020, בעיקר בזכות ניסיונו הקודם בתחום הקמעונות.

אלא שבתום שנה וחצי של קדנציה, ברור כי מדובר היה במינוי מוטעה. ודמני לא הצליח לייצר יחסי עבודה תקינים עם המנכ"ל לשעבר אברכהן, והיחסים בין השניים עלו כאמור על שרטון. במאבק ביניהם אומנם "ניצח" ודמני, כאשר אברכהן הודיע על עזיבתו בחודש ינואר האחרון, אולם היה זה ניצחון פירוס, כי כתוצאה מכך איבד ודמני את אמון בעלי המניות, ובהמשך גם את אמון חבריו לדירקטוריון.

על פי הערכות בשוק, התקבלה המלצת ועדת הדח"צים בעקבות לחצים כבדים שהפעילו הגופים המוסדיים המחזיקים בשופרסל בשבועות האחרונים על הדירקטוריון. כך למשל יצאה קבוצת הביטוח הפניקס באופן גלוי נגד מגעים שקיים ודמני עם בעלי חברת דלק ישראל, בנוגע למיזוגה של חברת הדלק אל תוך שופרסל.

  

חלק מבעלי מניות החברה ראו במהלך זה ניסיון של ודמני לשמר את מעמדו כיו"ר, באמצעות הכנסת בעלי מניות מהותיים חדשים שיתמכו בהמשך כהונתו בתפקיד, וזאת רגע לפני כינוסה של אסיפת בעלי מניות, שאמורה לבחור מחצית מחברי הדירקטוריון (ארבעה דירקטורים מתוך שמונה).

אלא שמעבר לכך, מאז התפטרותו של אברכהן, החליט ודמני להמשיך ולהוביל שורה של מהלכים אסטרטגיים בחברה, וזאת כאשר היא מתנהלת ללא מנכ"ל המחווה את דעתו על כך.

חיכוכים בממשק בין היו"ר, המנכ"ל והדירקטוריון

קביעת מדיניות תוכניות הפעולה של החברה היא חלק מתפקידי הדירקטוריון לפי הגדרת חוק החברות, אולם המונח "יקבע" אשר בו משתמש החוק עשוי להתפרש לפחות בשתי דרכים שונות. האם המונח "יקבע" משמעו לבנות בעצמו את תוכניות הפעולה של החברה, או שמא רק לאשר את תוכניות ההנהלה ולהפוך אותן לקבועות.

כך או כך, ניתן לומר כי בחברה הפועלת על פי כללי ממשל תקין, ראוי שהמנכ"ל וחברי ההנהלה יהיו מעורבים בתכנון האסטרטגיה שלה, ובקביעת מטרותיה. עם זאת, הממשק הזה בין המנכ"ל, הדירקטוריון והיו"ר שעומד בראשו, פותח כאמור דלת לחיכוכים אפשריים.

בתחילת פברואר השנה, שבוע בלבד לאחר התפטרותו של אברכהן ועוד לפני מינוי מנכ"ל חדש במקומו, הודיעה שופרסל כי הגיעה להבנות בלתי מחייבות על רכישת 60% ממניות חברת מיני ליין, לפי שווי חברה של 936 מיליון שקל. מיני ליין היא היבואנית הרשמית של מוצרי החשמל הביתיים מבית סמסונג, AEG ואלקטרולוקס, וכן היא מפעילה את רשת חנויות החשמל א.ל.מ.

עסקת ענק שכזו, המכניסה את החברה לתחום חדש עבורה, מחייבת את אישור הדירקטוריון, כלומר הדירקטוריון קובע אם לבצעה. עם זאת, לרוב היא אמורה להתבצע בעקבות המלצה של המנכ"ל, ולאחר עבודת מטה מסודרת של הנהלת החברה.

גורמים בשוק תהו בשבועות האחרונים על פשר הדחיפות שבאישור עסקת ענק זו כאשר לחברה אין מנכ"ל. תהיות אלו הלכו וגברו, ודירקטוריון שופרסל בראשות ודמני הודיע כשבוע לאחר מכן על מינוי עופר בלוך לתפקיד המנכ"ל הבא של החברה.

בלוך, המכהן כיום בתפקיד מנכ"ל חברת החשמל, הוא מנהל עתיר ניסיון, שכיהן בעבר כמנכ"ל בחברות שונות, כדוגמת נייר חדרה, נטפים, yes, וכן כמנכ"ל תשלובת החלב של תנובה. עם זאת, בלוך חסר ניסיון בתחום הקמעונות, ולכן לדעת חלק מבעלי מניות שופרסל הוא אינו המינוי המיטבי לניהול האופרציה העצומה של החברה.

בלוך כבר החל להסתובב במסדרונות שופרסל, אולם כעת עולה השאלה, האם בכלל ייכנס לתפקיד המנכ"ל, ואם כן אז לכמה זמן, לאחר שאיבד את בסיס הכוח שלו בדירקטוריון. במצב הנוכחי, דומה כי החלפת היו"ר טורפת מחדש את הקלפים גם סביב תפקיד המנכ"ל, כאשר שופרסל טרם הודיעה מתי ייכנס בלוך לתפקידו, ואף לא פרסמה את הסכם השכר שלו.

אברכהן בדרך חזרה כיו"ר?

בשופרסל מציינים, כי "ייתכן שלאחר השלמת השיחות עם משקיעים מוסדיים יכלול הזימון גם המלצות למועמדים נוספים שאינם דירקטורים מכהנים". למעשה, צפויים חלק מהגופים המוסדיים להגיש מועמדים מטעמם לדירקטוריון שופרסל, כאשר לא מדובר רק בתפקיד היו"ר אלא גם בתפקידי שלושת הדירקטורים הנוספים שאינם דח"צים (אשר אינם מתחלפים באסיפה הקרובה).

הרכב אחר של הדירקטוריון, בראשות יו"ר חדש, עשוי לפתוח מחדש את הליך בחירת המנכ"ל, ולבחור בסופו במועמד אחר. כך או כך, בורסת השמות לשני התפקידים (יו"ר ומנכ"ל) כבר נפתחה, וצפויה להמשיך ולהתמלא בחודש הקרוב.

שאלה מרכזית שעולה על הפרק נוגעת לפרופיל המועמד המתאים ביותר לתפקיד היו"ר בחברה ללא גרעין שליטה. מועמד כזה נדרש להגיע עם מטען הכולל ידע רב וניסיון במגזר העסקי, אולם גם ללא אספירציות ניהוליות שיפגעו במעמדו של המנכ"ל.

בהקשר של שופרסל, מדובר כנראה במועמד שמבין בקמעונות, בנדל"ן ובניהול, שמגיע לתפקיד ללא שיגעון כוח ושיידע לעבוד בהרמוניה עם המנכ"ל והדירקטוריון. על דלתם של הגופים המוסדיים יידפקו כנראה בימים הקרובים מועמדים רבים שינסו לשכנע כי הם המתאימים לתפקיד, וכי כדאי, לכן, להעמידם לבחירה באסיפת בעלי המניות.

אחד השמות שעליהם דובר באחרונה בהקשר זה הוא של אברכהן עצמו, כמי שיחזור לחברה בתפקיד היו"ר. במקרה כזה, עשוי אברכהן למנות לתפקיד המנכ"ל את אורי קילשטיין, שכיהן תחתיו בעבר בתפקיד משנה למנכ"ל וכמנהל אגף הסחר והשיווק בשופרסל.

עם זאת, קיימים עוד מועמדים רבים שאותם עשויים בעלי המניות הגדולים להציג, ולא מדובר רק בגופים המוסדיים אלא גם בקרנות ההשקעה השונות שמחזיקות בשופרסל. מעבר לכך, יידרש הדירקטוריון החדש לערוך בחינה מחודשת של אסטרטגיית החברה, וזאת לאור הצעות ההשקעה הרבות שנחתו בשבועות האחרונים. אחת השאלות המרכזיות נוגעת למבנה החברה, ולנדל"ן הרב שנמצא בבעלותה.

הצעות ההשקעה ממשיכות לזרום: אמות מצטרפת למתעניינים בשופרסל נדל"ן

חלק מהצעות ההשקעה שנחתו באחרונה על שולחנם של הדירקטורים בשופרסל נוגעות באופן ספציפי למבנים ולקרקעות שבבעלות החברה. ראשונות היו קרן הגידור ברוש וקרן הנדל"ן JTLV, שהציעו לרכוש 15% מהחברה הבת שופרסל נדל"ן תמורת 540 מיליון שקל בהקצאת מניות חדשות.

ההצעה משקפת לשופרסל נדל"ן שווי של 3 מיליארד שקל לפני הכסף, כאשר ההון העצמי שלה עומד על כ-2.7 מיליארד שקל נכון לסוף 2021. השבוע דיווחה שופרסל כי קיבלה מכתב גם מחברת הנדל"ן המניב אמות השקעות, שכותרתו "הבעת עניין לכניסה להשקעה בשופרסל ובקשת מידע".

  

במכתב מציינת אמות את רצונה לבחון חלופות השקעה שונות בעסקי הנדל"ן של שופרסל, וזאת תוך שהיא מציינת שבכוונתה למסד שיתוף פעולה לטווח ארוך בין שתי החברות ואת ניסיונה בביצוע עסקאות בלוח זמנים קצר ובהיקפי השקעה של מעל לסכום של 1.5 מיליארד שקל. כמו כן, מבקשת אמות במכתבה מידע על אודות הנדל"ן הרלוונטי הקיים בקבוצת שופרסל, לשם הכנת הצעה מתאימה להשקעה בחברה.

נושא השבחת זרוע הנדל"ן של שופרסל נמצא על השולחן כבר שנים רבות, אולם טרם בא לידי מימוש. כעת מציפות הצעות ההשקעה את הנושא, שאליו התייחסו בעבר גם שני בעלי השליטה הקודמים, נוחי דנקנר, ואדוארדו אלשטיין שהגיע אחריו.

 שופרסל נדל"ן מנהלת 95 נכסים (מהם 71 מושכרים לשופרסל עצמה) בשטח כולל של 207 אלף מ"ר. הללו הניבו אשתקד הכנסות בהיקף של 184 מיליון שקל מדמי שכירות וניהול (מזה 129 מיליון שקל מנכסים שמושכרים לשופרסל עצמה).

הצעות ההשקעה החדשות מציפות מחדש את הנושא בפני הדירקטוריון, ומבוססות על התפיסה שלפיה השבחה מהותית בתחום הנדל"ן לעולם תגיע מבעלי שליטה, ולא ממנהלים שכירים. משכך, צירוף גופים חיצוניים ומקצועיים לבעלות על תחום הנדל"ן היא הדרך המיטבית להוביל להשאת רווחים גבוהים מהשבחתו.

הכנסת שותף לשופרסל נדל"ן והנפקת החברה הבת בבורסה יכולות להיעשות תוך שמירה על שופרסל כחברת קמעונות ומבלי להפוך אותה לחברת החזקות. מאידך, גורמים בכירים בשופרסל טענו השבוע, כי יו"ר שופרסל, יקי ודמני, בחן את רעיון הפיכת שופרסל לחברת החזקות, שפועלת בתחומי הקמעונות, הנדל"ן והפיננסים.

ודמני גם ניהל את המגעים מול שתי הצעות ההשקעה הגדולות שהוגשו לשופרסל עצמה, אחת מטעמה של האחים יוסי ושלומי אמיר והשנייה מטעמם של אבי לוי ואיליק רוז'נסקי, בעלי השליטה בדלק ישראל (באמצעות חברת להב אל.אר).

האחים אמיר הציעו להזרים לשופרסל 2.5 מיליארד שקל תמורת הקצאה של 24.9% ממניותיה, אולם נסוגו מהצעתם בעקבות התנגדות חברת פז, שלה מכרו קודם לכן את רשת פרשמרקט.

לוי ורוז'נסקי מציעים למזג את דלק ישראל לשופרסל, תמורת הקצאה של כ-10% ממניות שופרסל. כמו כן כללה הצעתם הזרמה של 100 מיליון שקל תמורת הקצאה של עוד כ-1% מהחברה, לצד אופציה להרחבת ההשקעה ל-19.99%. אלא שכמה משקיעים בשופרסל טענו כי ההצעה נעדרת סינרגיות, ומשקפת לדלק ישראל שווי גבוה יותר מזה שהיה מתקבל במקרה של הנפקת החברה בבורסה.