ירושה | דעה

מיהו "יורש פוטנציאלי", ומהו מעמדו החוקי?

בישראל אין מגבלה על שיקול-הדעת של אדם למי להוריש את רכושו, ולכן קיימת בעייתיות רבה בהכרה במעמד של בן משפחה כ"יורש פוטנציאלי" לצרכים משפטיים • כיצד נוהג בית המשפט להתייחס לסוגיה, ומה השיקולים המנחים אותו

צוואה. לשמור על כוונתו של המנוח / צילום: Shutterstock, Photographee.eu
צוואה. לשמור על כוונתו של המנוח / צילום: Shutterstock, Photographee.eu

הכותבת היא שותפה במשרד מ.פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בניגוד למדינות רבות אחרות, בישראל אין מגבלה על שיקול-הדעת של אדם להוריש את רכושו כאוות נפשו באמצעות עריכת צוואה, ולא מוטלת עליו כל חובה להוריש את הרכוש או את חלקו לבני משפחתו.

לאור זאת קיימת בעייתיות רבה בהכרה במעמד של בן משפחה כ"יורש פוטנציאלי" לצרכים משפטיים, שהרי כל אדם יכול להיות לכאורה יורש פוטנציאלי עבור המנוח, ומאידך בן המשפחה יכול להיות מנודה לגמרי מהירושה. התוצאה היא שבני משפחה נאלצים להתבונן לא פעם בעיניים כלות כיצד רכוש הוריהם מתרוקן עוד בחייהם, מבלי שיש באפשרותם לפעול משפטית כדי לעצור את הדליפה.

עוד בשנת 1974 עתרו 5 בנותיו של מר דוד גניני לבית המשפט, בתביעה לבטל הסכם מתנה שנחתם בין אביהם לארבעת אחיהם לגבי מקרקעין שהיו בבעלותו, בטענה כי ההסכם הוא תוצאה של השפעה בלתי הוגנת שהפעילו הבנים על האב.

על אף שקל יותר לברר את טיב ההשפעה הזאת כשהאב עודו חי, מאשר לבחון זאת רטרואקטיבית בתביעה שתוגש בוודאי לאחר מותו, בית המשפט דחה את התביעה על הסף, בקובעו כי לבנות אין מעמד לתבוע כ"יורשות פוטנציאליות", כל עוד האב יכול לערוך צוואה כאוות נפשו.

השינוי של בית המשפט

עם השנים התרככו הדרישות, ובתי המשפט החלו להכיר במעמדם של יורשים פוטנציאליים להצטרף כצדדים להליכים המתקיימים בבית המשפט בעניין הוריהם, במקרים שבהם ההורה כבר הוכרז כחסוי, ולכן קיימת רמה גבוהה של ודאות כי לא יוכל לשנות את הוראות ההורשה, ולכן היורשים הפוטנציאליים אכן יהפכו בעתיד ליורשים בפועל.

בשנת 2005 נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה של בן משפחה של אישה ערירית בת 84, עיוורת ולוקה בדמנציה, אשר הוכרזה כחסויה, ומונה לה אפוטרופוס. בן המשפחה טען כי בשנת 1999 הקשישה העניקה לו במתנה את כל רכושה, שערכו נאמד בכ-10 מיליון שקל, ומאידך בשנת 2003 ערכה צוואה, במסגרתה הורישה את אותו הרכוש לארגונים שונים. התובע ביקש להצהיר כי רכוש הקשישה שייך לו בלבד, והתנגד לצירופם של הארגונים היורשים על-פי צוואתה, בטענה כי הקשישה עדיין חיה, ולכן אין להם מעמד חוקי.

בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי לארגונים, היורשים הפוטנציאליים על-פי הצוואה, קיימות זכויות לגיטימיות להגנה, והן אינן מוגנות על-ידי האפוטרופוס של הקשישה, שכן האינטרסים שלו ושל היורשים הפוטנציאליים אינם זהים. מאחר שהקשישה במצב שבו כבר לא תוכל לשנות יותר את צוואותיה, הרי שסיכוייהם של הארגונים להיות מוכרזים בעתיד כיורשים בפועל של הרכוש מכוח הצוואה הקיימת גבוהים ביותר, ויש מקום לתת להם את יומם בבית המשפט כבר עתה.

דוגמה נוספת לאינטרסים של יורשים פוטנציאליים, שאינם מוגנים על-ידי האפוטרופוס שמונה למוריש, נמצא בהליך במסגרתו גילו בנותיו של קשיש חסוי כי מאחורי גבן וללא ידיעתן התנהלה תביעה שהגישה נגדו אשתו השנייה. האפוטרופוס שמונה לו הגיע עם האישה השנייה להסכם פשרה, לפיו היא תקבל את מחצית דירתו.

הבנות עתרו לבית המשפט נגד הסכם הפשרה, בטענה כי היה על האישה השנייה ו/או על האפוטרופוס לערב אותן בתביעה, באשר לתוצאותיה יש השלכות ישירות על היקף העיזבון שירשו מאביהן בעתיד, ואשר לאור הסכם הפשרה, נגרעה ממנו מחצית הדירה.

בית המשפט קיבל את טענת הבנות וקבע גם הפעם כי לאור מצבו של הקשיש, סיכוייהן של הבנות להפוך בעתיד מ"יורשות פוטנציאליות" ליורשות בפועל הם גבוהים ביותר, ולכן יש לתת להן זכות עמידה בתביעות שיש להן פוטנציאל לפגוע בזכויות הירושה שלהן.

המשמעות היא שכאשר אדם מוכרז כחסוי, בהחלט ניתן ומומלץ ליורשים הפוטנציאליים שלו לעמוד על זכויותיהם המשפטיות להגן על ירושתם העתידית.

צרו איתנו קשר *5988