ההשפעה של גישת הקפיטליזם הקשוב בארגונים

על ארגונים עסקיים להגדיר לעצמם את הייעוד שלהם, שבניגוד ליעדים ולחזון, לא משתנה לאורך הדרך • זהו הרעיון שמאחורי גישת הקפיטליזם הקשוב (CCC) ואחד ההבדלים בינה לבין גישת ההשקעות האחראיות (ESG) • כתבה שלישית ואחרונה

טורבינות רוח לאנרגיה ירוקה. העסקים צריכים מצפן ומצפון / צילום: Shutterstock
טורבינות רוח לאנרגיה ירוקה. העסקים צריכים מצפן ומצפון / צילום: Shutterstock

*** הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

במאמרים הקודמים כתבתי הן על היתרונות והן על הבעיות שמתלוות ל-ESG, מודל ההשקעות האחראיות (Environment, Social, Governance). עם כל הכבוד והחשיבות שיש למודל זה, הוא מייצג גישה מוגבלת שנופלת במידה רבה מגישה אחרת המדברת על הצורך של חברה עסקית להתמודד קודם כל עם הפנים שלה פנימה, לתוכה, ולא החוצה. רק התמודדות כזו יכולה להכשיר את הדרך למבט אמיתי ולמעשה של ממש כלפי הסביבה החיצונית של הארגון.

זוהי למעשה, תפיסת הקפיטליזם הקשוב (CCC- Conscious Capitalism Companies), תפיסת עולם שאפשר וצריך ליישם ברמות שונות. כשם שרצוי שכל אדם יחשוב על משמעות חייו, כך צריך לעשות כל ארגון עסקי. הוא צריך להגדיר את הייעוד שלו. לא רק את היעדים ואת החזון שלו היכן הוא רוצה להיות בעוד, נניח, 10-5 שנים, אלא מהו הייעוד, שבניגוד ליעדים ולחזון שעשויים להשתנות אחת לכמה שנים בהתאם לנסיבות העסקיות, הייעוד אמור ללוות את הארגון לאורך שנים רבות. היעדים והחזון עונים על השאלה "מה?" - מה רוצה הארגון, לאן הוא רוצה להגיע, האסטרטגיה עונה על השאלה "איך?". הייעוד והתרבות הארגונית הנגזרת ממנו, עונים על השאלה "למה". למה הארגון קיים, איזה ייעוד הוא משרת.

וכדי שהייעוד, שצריך להיות מנוסח באופן מזוקק ומדויק, לא יישאר מילה ריקה, בחזקת קוד אתי שהוא במקרים רבים טפט על הקיר, הארגון העסקי זקוק למנהיג שיהיה מחובר אליו בכל נימי נפשו והוא זה שצריך להנחיל אותו לארגון ולהטמיע אותו לאורכו ולרוחבו של הארגון העסקי עד אחרון העובדים. זוהי תרבות ארגונית שדואגת לאיזון בין האינטרסים של כל מחזיקי העניין, תרבות "שאוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר" כדברי אחד מאבות תורת הניהול, פיטר דרוקר. לשון אחרת: לקביעת אסטרטגיה עסקית אין ערך ואין קיום אם לא עומדת מאחוריה תרבות ארגונית ראויה ומנהיג מחויב לייעוד שסוחף אחריו את העובדים בדוגמה אישית שהוא נותן.

איתור הסיכויים לפני ניטור הסיכונים

להבדיל מהגישה של ESG שמסתכלת החוצה ומנסה לאתר את הסיכונים האורבים לחברה ולנהל אותם, הגישה שמבוססת על ייעוד כבסיס, הגישה של הקפיטליזם הקשוב, מסתכלת קודם פנימה ורק אחר כך החוצה, והיא מבוססת לא על איתור וניטור הסיכונים, אלא על איתור הסיכויים. גישה ניהולית אינטגרטיבית והוליסטית ולא טכנית ומפוצלת כמו של ה-ESG. זוהי גישה ניהולית שנובעת מתפיסת עולם, והיא לא מייצגת מענה טכני מפוצל לבעיות שנקרות בדרך. הייעוד שעומד בבסיס הגישה הזו הוא בחזקת מצפן ומצפון שאמור ללוות את החברה העסקית בכל החלטותיה.

אם לחזור לרגע לתפישת ה-ESG, הרי שהעיסוק האינטנסיבי בניהול סיכונים כחלק מהאחריות התאגידית (Corporate Responsibility) הוא מובן, שכן עצם המושג אחריות כבר כולל בתוכו מחויבות לאתר ולנהל נכון את הסיכונים שעומדים או שצפויים לעמוד בפני הפירמה. עם זאת, זו גישה שבטבעה היא מגננתית ומטבעה היא צורכת הרבה משאבים, בעיקר משאבי זמן וחשיבה, ובניית חומות ביורוקרטיות עד כדי יצירת תפקיד מיוחד בפירמה של מנהל סיכונים ראשי. הדגש הזה הוא לעיתים מוגזם ו"עולה על גדותיו" והוא כשלעצמו מסוכן כאשר מגזימים בו.

 
  

הסיכון ששום מחלקת סיכונים, מפוארת ומהודקת ככל שתהיה, לא מכסה, הוא שמרוב עיסוק בנושא, חברה לא תראה את ההזדמנויות שבפניה ובכל החלטה עסקית שהיא תקבל, משקל הסיכונים יכריע. כך, אם יש מחלקת ניהול סיכונים בחברה, אז אולי הגיע הזמן להקים גם מחלקת ניהול סיכויים ואז לא יהיה תפקיד בכיר רק של מנהל סיכונים ראשי: Risk Management Officer) RMO), אלא גם מנהל סיכויים ראשי - Opportunities Management Officer) OMO).

התייחסות לכל מחזיקי העניין של החברה

גישת הקפיטליזם הקשוב עולה לאין שיעור על גישת ה-ESG גם בכך שהיא הרבה יותר פנימית, אמיתית, מהותית ומתייחסת לכל מחזיקי העניין של החברה, והסיכויים שמייצרת החברה לעצמה באופן שבו מתייחסת למחזיקי העניין שלה. זוהי גישה שנמצאת אמנם רק בתחילת דרכה, אבל היא זו שתנחה את דרך הפעולה של הארגונים העסקיים בדור הבא.

הקפיטליזם הנוכחי, היהיר, המתנשא, החזירי והדורסני נמצא בסכנת קיום. אורבים לו לא מעט סיכונים, שלא כאן המקום לפרטם. הסיכוי היחיד לשמר את המשטר הכלכלי של הקפיטליזם נעוץ בשינוי הכיוון שבו הוא פועל, מקפיטליזם מתנשא ושרירותי לקפיטליזם קשוב. ל-CCC יש סיכוי טוב לעשות זאת; ל-ESG אין שום סיכוי לעשות זאת והוא אף לא מתיימר לכך, כיוון שהוא לא מבטא תפיסת עולם הוליסטית שמכוונת נגד תופעת הפרא שצמחו מתוך הקפיטליזם הנוכחי.

ה-ESG, כמו גם השקעות האימפקט, יכולים להיות מרכיבים חיוביים בתוך הגישה של הקפיטליזם הקשוב, אבל הם באופיים נישתיים ולא הם שיחוללו את השינוי הכול כך מתבקש בקפיטליזם הנוכחי. במילים אחרות, הקפיטליזם הקשוב הוא הנשמה של ה-ESG. ללא הנשמה הזו, יקרה ל-ESG מה שקרה לגרסה הקודמת והדומה לו (חלקית) של אחריות תאגידית, והגוף שלו יגווע.

צרו איתנו קשר *5988