עזה-אל אקצא? יותר וושינגטון-ירושלים

חמאס וגם הג'יהאד האסלאמי מתהדרים מראשית ההסלמה הנוכחית באחריות שלהם לאירועים ולכך שישראל "נכנעת" בהיבטים מסויימים בהקשר לאירועים בהר הבית, כמו מניעת מצעד הדגלים, סגירת ההר ללא-מוסלמים למשך כמעט שבועיים ועוד. אלא שההתהדרות הזו שמצליחה לקבל תהודה בתקשורת היא לא באמת הסיבה להסלמה ולצעדים שישראל עושה במהלכה.

בהודעות מטעם חמאס בימים האחרונים הוא טוען כי יצר את המשוואה החדשה של ההרתעה מול ישראל באמצעות איומי הרקטות והמימוש שלהם במעין ירי אזהרה בטווחים הקרובים, ובירי מקלעים. עד לכתיבת שורות אלה נורו רקטות בודדות, אחת פגעה בחצר בית בשדרות ובנס גרמה לנזק לרכוש בלבד, האחרות נפלו סביב הגדר. אחת מהן התפוצצה בבית חאנון בתוך הרצועה, זמן קצר לאחר השיגור וכתוצאה מכך נפצעו חמישה ילדים וצעיר פלסטיני.

במסרים שהוא שולח במסגרת המגעים עם המצרים, טוען חמאס כי היורים הם מהג'יהאד האיסלמי ומסיר מעצמו אחריות. בפועל, כל דבר שקורה ברצועה נעשה באישור חמאס, והוא משחרר מדי פעם את הרצועה ומאפשר לג'יהאד ולשאר סוררים לירות, להטריד את ישראל ולשמר את העצבים מתוחים. גם בחמאס לא רוצים באמת בהסלמה דוגמת שומר החומות, שם ספגו כוחותיהם אבידות רבות ונזקים של ממש לדרגי הפיקוד הבכירים ולתעשיית הרקטות. כל זה לצד ההרס העצום והנזק לאזרחים.

בחודשים האחרונים, כך פירטנו בגלובס, נהנית הרצועה מצמיחה כלכלית, שיעור האבטלה יורד, ההקלות הישראליות על יצוא ויבוא מאפשרות פתיחה של עוד ועוד מפעלים, וכמובן הגדלת מספר אישורי הכניסה לישראל מאלפים ספורים לאנשי עסקים, לעשרים אלף לפועלים, סיפקה עוד דחיפה כלכלית. את כל אלה תאבד רצועת עזה אם חמאס יביא להסלמה, ולכן האקדח שבו הוא והג'יהאד האיסלמי מאיימים בהפעלתו, ריק מכדורים. ואחרי כל זה נוסיף את הדיסקליימר ההכרחי - כאן זה המזרח התיכון, וההגיון לא תמיד פועל בו, או שעובד אחרת, ולחצים מצד איראן או חמאס בחו"ל עשויים להביא לירי רקטות ממשי.

אל אקצא הפך מזמן מסמל דתי ללאומי

אז מה כן קרה? ראשית, צירוף מועדי החגים היהודי והמוסלמי, ופוטנציאל החיכוך הקבוע של הר הבית והמסגדים, יחד עם הסתה לא מוסתרת מצד כל גורם פלסטיני כמעט, מחמאס והג'יהאד האיסלמי דרך הרשות הפלסטינית הרשמית, דוברי הפתח וגם כמה גורמים ערבים-ישראלים. הפיגועים הקשים של השבועות האחרונים ובעקבותיהם, האירועים באיזור ג'נין והרג כמה מחבלים פלסטינים, הוסיפו כמויות של דלק למדורה, וראויה לציון לאחר ההפתעה הראשונית של שב"כ וגורמי הביטחון האחרים, התגובה המהירה, איתור מבצעי הפיגועים והסייענים והמניעה של כמה וכמה פיגועים שהיו בדרך.

במערכת הביטחון ובעיקר במשטרה ובשב"כ העריכו כי תפילות הרמדאן במסגדי הר הבית, יהוו פוטנציאל ממשי לעימותים, כפי שקרה עשרות פעמים בעבר, וההיערכות שנמשכה מהפיגועים העבירה מרכז כובד אל מזרח ירושלים. אל אקצא הפך מזמן מסמל דתי ללאומי, ומשמש עבור הפלסטינים תוך שימוש ציני בחופש הדת להבעת סממנים לאומיים, עימות עם משטרת ישראל וגם פגיעה ביהודים אזרחים.

ומה התחדש הפעם? כאמור לא חמאס והג'יהאד, אף שההמון בהר הבית ובהפגנות באום אל-פחם קורא לסיועו של הארכי מחבל מוחמד דף מחמאס. השוני הוא באווירה הבינלאומית. בזהות האנשים הנמצאים בשלטון בוושינגטון, אלה מירושלים והיחסים בניהם לבין שליטי האיזור.

סממן ראשון לכך היה בפגישת שרי החוץ בנגב כשכל השרים הערבים וכמובן השר האמריקאי בלינקן דיברו על הפלסטינים, ובעצם בדחיפה האמריקאית החזירו אותם לזירה, לאחר שהועלמו ממנה בדרך להסכמי אברהם. ההתחממות הכלכלית המבורכת עם מצרים וירדן, מדינות ה"שלום הישן", והצטרפותן ליוזמות עם מדינות הסכמי אברהם, מביאה עימה גם את הפלסטינים (יותר הירדנים, פחות המצרים).

האמריקאים לוחצים על ישראל להתאפק 

ממשלת ישראל הנוכחית מגלה כלפי הפלסטינים פתיחות כלכלית און רקורד ומדינית שהיא לכאורה אוף רקורד, אבל נאמרת בריש גלי בשיחות שלא לציטוט. ממשל ביידן, שר החוץ בלינקן ושליחים אחרים לוחצים על ישראל לקדם עוד ועוד יוזמות, ולייצר את התשתית למו"מ מדיני שאמור להגיע מתישהו, אם לא בממשלת לפיד שכנראה כבר לא תקום, אז בהמשך.

ההסלמה תפסה את המהלכים האלה במקום לא טוב. האמריקאים חוששים כי ההתקדמות תיעצר ולכן לוחצים על ישראל להתאפק ולנסות להרגיע את האווירה בהר הבית ובמקומות החיכוך האחרים. הלחץ הזה ניכר בשיחות טלפון וגם בביקור הבהול של המשלחת האמריקאית באיזור בימים אלה.

הפלסטינים, מהנער זורק האבנים ובקבוקי התבערה, דרך חברי הכנסת הישראלים ועבור להנהגה הערבית, זו הפלסטינית וגם במדינות השכנות, כולם מרגישים בזה וכולם מצטרפים ללחץ. לכן ראש ממשלת ירדן פרסם הודעה קשה במיוחד ושקרית לחלוטין על אירועי המסגדים, ואפילו שר החוץ של האמירויות הצטרף לגינויים כלפינו. וכשאלה מגיעים, ברור למארגני המהומות שאפשר וצריך להמשיך, שישראל בבידוד, ושעוד הסלמה לא תגרום לה להגיב בחריפות.