המחיר הכלכלי של המלחמה באוקראינה תלוי על צוואר העולם

פקידים בכירים בכלכלה העולמית נפגשו בוושינגטון בשבוע האחרון כדי לדון בעלויות הכלכליות הגדלות של המלחמה באוקראינה ובאתגרים העומדים לפתחם כדי לעזור לשלם את החובות שנוצרו לאוקראינה.

בפורום שאירח הבנק העולמי ביום חמישי במסגרת מפגשי האביב עם קרן המטבע הבינלאומית, אמר ראש ממשלת אוקראינה, דניס שמיהל, שמדינתו צריכה כחמישה מיליארד דולר בחודש בתמיכה תקציבית במשך חמישה חודשים ולאחר מכן כ־600 מיליארד דולר למאמץ שיקום נרחב יותר.

שני המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים וכמה ממשלות בודדות החלו להבטיח תרומות, אבל בראיונות ודיווחים בתקשורת, בכירים בבנק ובקרן הודו שהם מכירים בכך שהרבה מהעבודה שעומדת לפניהם היא השגת המימון הנחוץ.

"אתם תראו בקרוב התגייסות גדולה של הקהילייה הבינלאומית", אמרה אודיל רנו־בסו, נשיאת הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח בריאיון שפורסם ביום שישי. "כולם חושבים על משהו כמו תוכנית מרשל לאוקראינה, כמו מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה", אמרה.

תקופה לא פשוטה לכלכלת העולם

המשימה מגיעה בתקופה לא פשוטה לכלכלת העולם. מדינות רבות כולל ארה"ב מתמודדות עם בעיות משלהן, הכוללות אינפלציה גואה והאטה בצמיחה. מדינות מתפתחות רבות - המתמודדות עם מחירי דלק ומזון עולים וחוב שהולך ותופח במקביל לעליית הריבית והימשכות המגפה - גם הן אומרות שהן זקוקות לעזרה ממשלות עשירות ומוסדות פיננסיים בינלאומיים כמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי.

"הנושא הגדול שכולם מתמודדים עמו הוא איך לקבוע מדיניות כשמשבר עולמי נוסף למשבר קיים ועוד לא התאוששת מהמשבר הראשון", אמרה גיטה גופינאת, סגנית מנהלת בכירה בקרן המטבע הבינלאומית.

תמיכה לא צבאית באוקראינה ובחובות של מדינות מתפתחות היו הנושאים העיקריים בהם דנו שרי אוצר והבנקאים המרכזיים שנכחו בפגישות. הצרכים הפיננסיים של אוקראינה נופלים לשתי קטגוריות עיקריות: הטווח הקצר והטווח הארוך.
אוקראינה זקוקה לכחמישה מיליארד דולר כל חודש כדי לכסות שירותי ממשלה חיוניים בחודשיים־שלושה הקרובים, כך אמרה מנהלת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) קריסטלינה גיאורגייבה, בהתייחסות למחסור התקציבי שמגיע מירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות כמו טיפול בחיילים פצועים ואזרחים שנמלטו מבתיהם.

הבנק העולמי מעריך שהנזק הפיזי לתשתיות ומבנים באוקראינה הגיע עד היום ל־60 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר בשיחת וידאו במפגש של הבנק העולמי שעסק באוקראינה ש"הצבא הרוסי מכוון להשמדת כל אובייקט באוקראינה שיכול לשמש כבסיס כלכלי לחיים, כולל תחנות רכבת, מחסני מזון ומזקקות דלק".

רה"מ שמיהל אמר שיהיו נחוצים כ־600 מיליארד דולר לשיקום, בנייה מחדש ושינוי הכלכלה. לדבריו, ממשלתו ביקשה מכמה מדינות לספק 10% מזכויות המשיכה המיוחדות שלא עשו בהן שימוש - נכסי עתודות מטבע שיצרה קרן המטבע הבינלאומית - כדי לעזור לאוקראינה, לאחר שבשנה שעברה הועברו לעתודות האלה 650 מיליארד דולר לעידוד הנזילות בעולם.

"צריך לבנות אמון במוסדות הפיננסיים"

נשיא הבנק העולמי דיוויד מלפס אמר במפגש שתכנון השיקום כבר קורה וכי הבנייה מחדש צריכה להתחיל בתיקונים דחופים לתשתיות החיוניות כמו תחבורה, חשמל, חימום ותשתיות דיגטליות, בין 6 ל־8 חודשים מקץ המלחמה. מאמצים לחיזוק הערים, משקי בית, חקלאות ועסקים צריכים לבוא לאחר מכן, אמר. "בזמן שהמלחמה נמשכת, אנחנו נמשיך לבנות אמון במוסדות הפיננסיים, המוניטריים והפיסקליים של אוקראינה", אמר מלפס.

פקידים בכירים ממוסדות בינלאומיים אמרו שהם מקווים לספק תמיכה לתקציב של אוקראינה לטווח הקצר במענקים ממדינות, ולא בהלוואות ארוכות טווח, בהתחשב במצב הכלכלה במדינה.

בקרן המטבע חוזים שהכלכלה האוקראינית תצטמק ב־35% השנה. שמיהל אמר שיותר מ־60% מהעסקים במדינה הפסיקו פעילות לגמרי או באופן חלקי במרץ, כולל מפעל הפלדה והברזל במריופול, שחיילים אוקראינים מתבצרים בו.

השקעות המגזר הפרטי הן חיוניות

הרכבת חבילת סיוע לבנייה מחדש תהיה מורכבת יותר. על מנת לשכנע מדינות לספק משאבים משמעותיים מספיק, צריכה אוקראינה להבטיח לשקם את הכלכלה שלה בזמן שהיא מציגה תוכניות לחיזוק החוסן שלה בטווח הארוך, כולל מאמצים סביבתיים, כך אמרה רנו־בסו מהבנק האירופי לבנייה מחדש ופיתוח.

"לפני המלחמה, היה לאוקראינה סדר עדיפויות שכלל רפורמות לשיפור המשילות, מלחמה נגד השחיתות ושיפור המערכת המשפטית", אמרה. "האתגרים האלה נותרים, ויהיה צריך לטפל בהם בזמן השיקום אם הולכת להיות תמיכה בינלאומית רחבה".

הבאת השקעות מהמגזר הפרטי גם היא חיונית, אמרו הפקידים. ביום חמישי, סגן שרת האוצר האמריקאי וולי אדיימו ושר האוצר של אוקראינה סרגי מרצ'נקו הזמינו מנהלים בכירים של מוסדות פיננסיים אמריקאים מובילים לארוחת ערב, בה דנו בדרכים לעזור לשיקום אוקראינה. בין הנוכחים היו בכירים מבנק אמריקה, קבוצת גולדמן סאקס, סיטיגרופ ומאסטרקארד.

"אנו מאמינים שהדרך היחידה לתת לנו את האנרגיה הנחוצה לצאת מהמשבר היא כמות עצומה של השקעה, השקעה פרטית", אמר מצ'נקו. לדבריו, הקבוצה דנה ברפורמות באוקראינה כדי להיות מסוגלת לספוג השקעות פרטיות רבות יותר, כולל מלחמה בשחיתות, שיפור מערכת המשפט וחיזוק ההגנות על משקיעים.

חיזוי מידת הנזק ועלות השיקום מסובכת כל עוד המלחמה נמשכת, כך אמרו פקידים בכירים בפגישה. בכל מקרה, ברור שיהיה מדובר בסכומי עתק.

אחרי מלחמת העולם השנייה, סוכנות הנציב העליון של האו"ם לפליטים הוקמה על מנת לעזור לשלושה מיליוני אירופאים שנמלטו מבתיהם. היום יותר מ־5 מיליון אוקראינים ברחו מהמדינה ו־8 מיליון נוספים נמלטו מבתיהם בתוך אוקראינה, כך אמרה גיאורגייבה בשולחן העגול עם פקידים בכירים מאוקראינה. היא דחקה במדינות העולם לסייע.

"מי מאיתנו שמכירים היטב את ההיסטוריה של אירופה חוששים מאוד לגביכם, אבל גם חוששים מאוד על אירופה והעולם", אמרה גיאורגייבה, כלכלנית העוסקת בפיתוח שנולדה ולמדה בבולגריה בתקופת המלחמה הקרה. "יש לנו רגעים נדירים בחיים בהם אנו מגלים מי אנחנו באמת, וזה אחד הרגעים האלה".