מי הרס יותר מבנים בנגב: הממשלה הנוכחית או אלה שקדמו לה?

האם בממשלה שבה חברות מרצ ורע"ם נרשם שינוי מגמה בנגב? בדקנו • המשרוקית של גלובס

ח"כ סמי אבו שחאדה, הרשימה המשותפת. חמש בערב, גלי צה''ל, 7.4.22 / צילום: דוברות הכנסת
ח"כ סמי אבו שחאדה, הרשימה המשותפת. חמש בערב, גלי צה''ל, 7.4.22 / צילום: דוברות הכנסת

האם הרשימה המשותפת עשויה לתמוך בדרך כלשהי בממשלה הנוכחית שכוללת גם מפלגות מהשמאל, או שמבחינתה היא גרועה בדיוק כמו הממשלה הקודמת? כשח"כ סמי אבו שחאדה נשאל על כך במהלך ראיון בגלי צה"ל, הוא השיב כי "מדיניות שופטים במבחן התוצאות. כשאתה שואל אותי מי הרס יותר בתים בנגב - ממשלת זנדברג-עבאס-ליברמן או הממשלה שהייתה לפניה? במספרים זו ממשלת זנדברג-עבאס-ליברמן".

אבו שחאדה לא הפנה אותנו לנתונים כלשהם. כדי לבחון את קביעתו הסתמכנו על נתונים שמפרסמת מדי שנה מינהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני המקרקעין במשרד לביטחון פנים. אם בוחנים את הנתון של הריסות מבנים בחודש ממוצע בכל אחת משלוש הממשלות האחרונות, מגלים כי קביעתו של אבו שחאדה נכונה. בממשלה ה-34 בראשות נתניהו נהרסו בממוצע כ-150 מבנים בחודש; בממשלה ה-35 שבראשה עמדו נתניהו וגנץ נהרסו בממוצע כ-232 מבנים בחודש; ואילו בממשלה הנוכחית, עד דצמבר 2021, נהרסו בממוצע כ-293 מבנים בחודש.

 
  

לפי דוח של פורום דו-קיום בנגב, שמנתח גם הוא את נתוני המינהלת, מאז 2013 ישנה מגמה כללית של עלייה בהרס המבנים הלא חוקיים בנגב. כלומר, נראה שניתן לומר שהעלייה שנרשמת בנתון הזה תחת הממשלה הנוכחית אינה בהכרח תוצר של מדיניות ייחודית. יחד עם זאת, אבו שחאדה בהחלט יכול לכל הפחות לטעון כי הממשלה הקיימת לא הביאה לשינוי מגמה בסוגיה הזאת.

ובכל זאת, המצב אינו כה פשוט. כפי שהראנו בבדיקה קודמת שערכנו לטענה שהעלה בעניין מנסור עבאס, ישנו הבדל בין "מבנים" ל"בתים". רוב המבנים שנהרסים אינם בתי מגורים, ותחת ההגדרה הזאת נכללים גם מכולות, מכלאות, גדרות, ועוד. במספר הבתים למגורים שנהרסים המגמה דווקא אינה כה מובהקת. השיא נרשם ב-2018 עם כ-600 מבנים למגורים שנהרסו (לגבי 2019 אין נתונים), לאחר מכן, ב-2020, נהרסו רק 286 מבנים, וב-2021 שוב נרשמה עלייה לנתון של כ-450 מבנים. כלומר, גם כאן נרשמה עלייה לעומת שנת 2020 בה כיהנה הממשלה הקודמת. יחד עם זאת, 2021 מתחלקת בין שתי הממשלות, ואין בנמצא פילוח של נתון הבתים ההרוסים לפי חודשים. אם מסתכלים על צווי ההריסה, שאותם כן ניתן לפלח לפי חציונים, ניתן לראות כי בחציון השני של 2021, תחת הממשלה הנוכחית, הוצאו מעט יותר צווי הריסה מאשר בחציון הראשון.

בשורה התחתונה: דבריו של אבו שחאדה נכונים ברובם. לפי נתוני מינהלת האכיפה בדרום, המגמה הכללית היא של עלייה לאורך השנים בהריסת מבנים בנגב, ובממוצע לפי חודשים תחת הממשלה הנוכחית נהרסו יותר מבנים מבעבר. יחד עם זאת, בכל הנוגע לבתי מגורים הנתונים פחות מובהקים, וכדי להשוות את הממשלה הנוכחית לקודמותיה, היא צריכה לכהן שנה קלנדרית מלאה.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: סמי אבו שחאדה

מפלגה: הרשימה המשותפת
תוכנית: חמש בערב, גלי צה"ל
תאריך: 7.4.22
ציטוט: "ממשלת זנדברג-עבאס-ליברמן הרסה יותר בתים בנגב מהממשלה שהייתה לפניה"
ציון: נכון ברובו

יו"ר בל"ד, ח"כ סמי אבו שחאדה, התראיין לתכנית "חמש בערב" בגל"צ בקשר לגורלה הצפוי של הממשלה לאור הזעזועים בקואליציה. הוא נשאל אם הוא לא רואה בין הממשלה הנוכחית, שכוללת את "תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, מרב מיכאלי ואחרים", לבין ממשלה בראשות נתניהו שתכלול את בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר. אבו שחאדה השיב: "מדיניות שופטים במבחן התוצאות. בתוצאות, כשאתה שואל אותי, מי הרס יותר בתים בנגב - ממשלת זנדברג-עבאס-ליברמן או הממשלה שהייתה לפניה? במספרים זו ממשלת זנדברג-עבאס-ליברמן".

מנהלת דרום לתיאום האכיפה של דיני המקרקעין במשרד לביטחון פנים הוקמה ב-2012 כשמטרתה "לעצב מדיניות ותכנית פעולה, בכפוף למדיניות השר והמנכ"ל, וכן לתאם ולהנחות את הגופים הנוגעים לאכיפת דיני המקרקעין וחוק התכנון והבנייה בנגב, כל זאת במטרה לרכז מאמץ לאומי לצמצום משמעותי של תופעות הפלישה והבנייה הבלתי-חוקית על אדמות המדינה". המנהלת אוספת נתונים על הרס בנייה לא חוקית בנגב ומפרסמת אותם על בסיס שנתי, כשהודח האחרון כולל את הנתונים ל-2021, ועליהם התבססנו.

בגלל משבר הקורונה, שהיה עשוי להשפיע על היכולת לפעול ב-2020 ותחילת 2021, השווינו את הממשלה הנוכחית לא רק לממשלה הקודמת, אלא גם לממשלה שלפניה. הממשלה ה-34 הושבעה ב-14 במאי 2015, הממשלה ה-35 (הממשלה הקודמת) הושבעה ב-17 במאי 2020 והממשלה ה-36, הנוכחית, הושבעה ב-13 ביוני 2021. ריכזנו את הממצאים מהדוחות בטבלה הבאה.

יש כמה חלוקות זמן בדוחות הללו. החלוקה שמאפשרת להשוות באופן הטוב ביותר בין ממשלות היא החלוקה החודשית, בה ניתן להשוות בין הריסות. בגלל שכל הממשלות שנבחנו הושבעו באמצע החודש, הספירה של כל ממשלה החלה בחודש בו הושבעה (כך שמאי 2020, בו כיהנו הממשלות ה-34 וה-35, נספר רק כחלק מחייה של הממשלה ה-35). הדוחות יוצאים באופן שנתי, כך שאין לנו אפשרות עדיין לראות מה היה בחודשים הראשונים של 2022, ונתונים אלו יהיו זמינים רק ב-2023.

תחת הממשלה ה-34 נהרסו 9,019 מבנים, 3,017 מבנים נהרסו תחת הממשלה ה-35 ותחת הממשלה הנוכחית נהרסו עד סוף 2021 בסך הכל 2,052 מבנים. עם זאת, כמובן, יש לשקלל בחישוב גם את העובדה שכל ממשלה כיהנה משך זמן שונה, ולכן בדקנו את מספר ההריסות בממוצע לחודש. בממשלה ה-34 נהרסו בממוצע 150.32 מבנים בחודש, מתוכם 29.92 מבנים על-ידי הרשויות ו-120.4 בהריסה עצמית, קרי על-ידי הבונים של המבנים לאחר קבלת צו ההריסה וההידברות עם הרשויות. בממשלה ה-35 נהרסו בממוצע 232.08 מבנים מדיי חודש, מתוכם 16.46 מבנים על-ידי הרשויות ו-215.62 על-ידי הבונים עצמם. בממשלה הנוכחית, עד דצמבר 2021, נהרסו בממוצע מדיי חודש 293.14 מבנים, מתוכם 46.29 על-ידי הרשויות ו-246.86 בהריסה עצמית. ניתן לראות אם כן, שבכל ממשלה הממוצע החודשי של ההריסות עלה על זה של קודמתה. כלומר, אכן בממשלה הנוכחית נהרסים בנגב יותר מבנים מאשר בממשלה הקודמת. מדובר בעלייה של כ-26% בין הממשלה הנוכחית לממשלה הקודמת.

לפי דוח של פורום דו-קיום בנגב, שמנתח גם הוא את נתוני המנהלת, מאז 2013 ישנה מגמת עלייה משנה לשנה בבתים שנהרסים. כלומר, העלייה בהרס המבנים תחת הממשלה הנוכחית אינה תוצר של מדיניות ייחודית כפי שהיא המשך של מגמה רבת שנים. דוח אחר של הפורום, שהוכן ב-2020, מראה שלמרות הקורונה מגמת העלייה בהריסות נמשכה גם ב-2020: "עקב ההתפרצות של נגיף הקורונה והנחיות משרד הבריאות, פנה פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי יחד עם 23 ארגונים אחרים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה דחופה לעצור את הריסות הבתים וחריש השדות. היועמ"ש הורה לעצור את ההריסות ועם זאת, המשיכו כוחות האכיפה והמשטרה את כל פעילויות האכיפה: חריש השדות, חלוקת צווי הריסה והתראות; זימון אזרחים בדואים לחקירות במשטרה; מתן קנסות לרועי צאן ועוד. התנהלות זו בשעת משבר בריאותי, חברתי וכלכלי שכמוהו לא נחווה בישראל ובעולם, משדר לאזרחים הבדואים פעם נוספת עד כמה רשויות המדינה אטומות לזכויותיהם".

עם זאת, אבו שחאדה דיבר על הרס בתים, ולא מבנים באופן כללי. כפי שהסברנו בבדיקה קודמת בנושא, הדוחות של המנהלת כוללים גם התייחסות לסוגי המבנים שנהרסים, וניתן למצוא בהם מכולות, מכלאות, גדרות, סוללות עפר ועוד סוגי מבנים שברור שלא יועדו למגורים. למעשה, רק בדוח האחרון, של 2021, המנהלת הוסיפה נתון על מספר המבנים שיועדו למגורים מסך המבנים שנהרסו, עם השוואה ל-2020. עם זאת, הפורום לדו-קיום בנגב קיבל מהמנהלת נתונים גם על שנים קודמות (להוציא 2019). לפי הנתונים האלו, ב-2015 ו-2016 נהרסו 417 מבנים למגורים בכל שנה, ב-2017 נהרסו 536 מבנים למגורים, 604 ב-2018, עוד 286 ב-2020 ו-451 מבנים למגורים נהרסו ב-2021.

קשה לנתח את הנתונים האלו ביחס לממשלות, כיוון שהם מגיעים בפילוח שנתי בלבד, כך שלא ניתן לדעת ב-2020 ו-2021 כמה מבנים למגורים נהרסו תחת כל ממשלה. עם זאת, למרות שב-2021, שנת השבעת הממשלה הנוכחית, נהרסו יותר מבנים למגורים מאשר מב-2020, שנת השבעת הממשלה הקודמת, ניתן לראות שב-2017 ו-2018 נהרסו יותר מבנים למגורים מאשר ב-2021. ייתכן שביחס לזמן שהיא מכהנת הממשלה הנוכחית הורסת יותר מבנים למגורים מאשר קודמותיה, אבל לא ניתן לאשש זאת בלי דוח שיכיל שנה קלנדרית מלאה של הממשלה הנוכחית, מה שלא יקרה לפני פרסום הדוח ל-2022 (בהנחה שהממשלה תעמוד).

פילוח נוסף שניתן לעשות הוא של צווי ההריסה, שניתנים בפילוח חציוני. במקרה זה, באופן גס, חישבנו את הממשלה ה-34 כזו שהתחילה בחציון השני של 2015, את הממשלה ה-35 כזו שהתחילה בחציון השני של 2020 ואת הממשלה ה-36 כזו שהתחילה בחציון השני של 2021. לפי חישוב זה, הממשלה ה-34 הפיקה בממוצע 538.4 צווי הריסה בחציון, לעומת 1,054 צווים לחציון בממשלה ה-35 ו-1,046 צווים בחציון המלא הבודד שהיה תחת הממשלה ה-36. כלומר, בממוצע הממשלה הנוכחית הפיקה לחציון פחות צווי הריסה מאשר הממשלה הקודמת, מה שמרמז על כך שחלק מההריסות תחת הממשלה הנוכחית הן יישום של צווי הריסה מימי הממשלה הקודמת

מטעם אבו שחאדה לא התקבלה תגובה.

לסיכום, אכן ביחס לזמן הכהונה הממשלה הנוכחית הרסה יותר מבנים בנגב לעומת הממשלה הקודמת וזו שלפניה. עם זאת, לא כל המבנים האלו הם בתי מגורים כפי שעשוי להתפרש מהדברים, וכאשר בוחנים הרס מבנים למגורים בלבד אז בעוד שאכן ב-2021 נהרסו יותר בתים מב-2020, מדובר במספרים קטנים יותר לעומת 2017 ו-2018. כמו כן, בממוצע לחציון הממשלה הנוכחית הוציאה פחות צווים מהממשלה הקודמת. לכן דבריו של אבו שחאדה נכונים ברובם.