סטארט-אפ | ניתוח

המשבר בשווקים, גרסת ההייטק: הסטארט־אפים מצמצמים גיוסי עובדים, ומה עושות הענקיות?

בחודשים האחרונים חלה ירידה משמעותית בקצב גידול כוח־האדם בסטארט־אפים • חברות ההייטק לא מצליחות להוכיח צמיחה עקבית, חוששות מירידת שווי ומבצעות קיצוצים בהתאם • רוב חדי הקרן מושפעים מהמגמה, וגם הישראליות שהונפקו לאחרונה לוקחות צעד אחורה

קצב גידול העובדים בהייטק מצטמצם / צילום: שאטרסטוק
קצב גידול העובדים בהייטק מצטמצם / צילום: שאטרסטוק

כיצד נראית תעשייה שמתכוננת לחורף כלכלי? על פי בדיקה שנערכה באמצעות הרשת החברתית לעובדים, לינקדאין, נראה כי שני שלישים מחדי הקרן הישראלים הבולטים צמצמו את הגידול שלהם במונחי מספרי העובדים בחצי השנה האחרונה.

הבדיקה נערכה בקרב 70 חברות ההייטק המובילות בישראל, ביניהן 50 חדי קרן בעלי השווי הגבוה ביותר, ועוד 20 חברות הייטק הנסחרות בבורסה. מהבדיקה עולה כי אמנם הצמיחה הממוצעת בקרב ענקיות ההייטק וחדי הקרן ממשיכה להיות חיובית, אך היא ירדה משיעור של 4.4% באפריל 2021 ל-2.9% השנה - ירידה של 34% בצמיחה במספר העובדים בתוך שנה אחת בלבד.

תחזיות קודרות וצפי לירידה בביצועים

האטת הצמיחה מאששת את המגמה שהתגלתה בחודש האחרון לפיה חברות החלו להיערך לתקופה של ירידה בכוח הקנייה של הצרכנים וירידה אף בסבלנות משקיעי ההון סיכון לחברות הרחוקות מרווחיות. בשבוע שעבר החליטה מטא להקפיא גיוסים של מהנדסים זוטרים והיא גם הקפיאה חלק מהגיוסים של מהנדסים בכירים עד לסוף השנה. זאת, למרות שדיווחה רק שבוע קודם לכן על עלייה במספר המשתמשים. החברה הסבירה את המהלך בתחזית כלכלית קודרת ובצפי לירידה בביצועים.

חברות שגייסו עשרות או מאות מיליוני דולרים בשנה שעברה, וגייסו כוח־אדם רב מדי ביחס להכנסות, נכנסו לסחרור גבהים. כזו למשל הייתה אבו, חברת המשלוחים המהירים הישראלית, שנאלצה לפטר 500 איש בשבוע שעבר, לאחר שלא הצליחה לגייס סיבוב הון חדש המתאים לדרישותיה. דוגמה נוספת היא פלטפורמת המסחר האלקטרוני, רובין הוד, שפיטרה בסוף אפריל יותר מ-300 עובדים לאחר שהמנכ"ל שלה טען כי "צמחה מהר מדי".

 

אייל סלומון, מנכ"ל חברת ההשמה להייטק אתוסיה, מספר לגלובס על המשבר שנמצא באוויר. "סטארט-אפים מספרים לנו על הקושי בגיוס כספים בסבבי גיוס מתקדמים (סיבוב A ומעלה). אנחנו שומעים על מגעים של סטארט־אפים להירכש בתוך פורטפוליו של קרנות - שזהו אחד הסממנים המוכרים לנו מהעבר לריח משבר שהקרנות מריחות. הכול כדי להימנע מסגירה ופגיעה במוניטין שלהן".

השאלה הגדולה היא למה זה קורה. חברות הייטק פרטיות גייסו בשנה שעברה 25.6 מיליארד דולר, והחברות שיצאו להנפקה גייסו עוד כמה מיליארדי דולרים במצטבר. גם מרבית קרנות ההון סיכון הישראליות התחמשו במאות מיליוני דולרים במהלך השנה החולפת - אז מדוע החברות מצמצמות את הצמיחה שלה בתחום כח האדם?

חברות מתפשרות על סכומי גיוס נמוכים

הסיבה לצמצום מספר העובדים נעוצה בעובדה שחברות שאינן מצליחות להוכיח צמיחה עקבית בהכנסות והגעה לרווחיות בטווח הנראה לעין, נאלצות להתפשר על סכומי גיוס נמוכים יותר או על הסכומים שביקשו, אך בתמורה לשווי נמוך הרבה יותר מזה שהוענק להן בסיבוב הגיוס הקודם. מחשש לירידת שווי, חברות עשויות להימנע מגיוס הון, לפטר עובדים, ולהמתין לתקופה של צמיחה.

יש לציין כי לא מדובר בהכרח בקיטון במספר המשרות המתפרסמות או בירידה בהיקף הגיוסים, אלא במספר העובדים המועסקים בכל רגע נתון, כפי שהוא משתקף באמצעות דיווחים וולונטריים של העובדים ברשת החברתית. באופן תיאורטי, ייתכן כי חברה תפרסם משרות רבות ותנהל קמפיינים לגיוס עובדים בשל תחלופת עובדים גדולה, ולאו דווקא בגלל גידול משמעותי בכמות המשרות. תמונת המצב כפי שהיא משתקפת בלינקדאין מנטרלת אפקט זה ומראה כמה עובדים מועסקים בחברה בזמן אמת.

בנוסף, לשימוש ברשת חברתית כמו לינקדאין לביסוס תיזות, יש מספר מגבלות. "ללינקדאין יש סטייה של כ-20-25 אחוזים בהערכת יתר", אומר אייל סולומון, מייסד חברת אתוסיה. "הסטייה נובעת מארבע סיבות עיקריות: עובדי חברה שלא עידכנו את המעבר שלהם לחברה חדשה, שפרשו מהתחום או עזבו את לינקדאין; חשבונות כפולים למשתמשים שננעלו בחוץ; חשבונות פיקטיבים שלרוב מקימים מתחרים על מנת להתחקות אחר עובדים; וחשבונות שמנוהלים על ידי יוצאי המזרח הרחוק שעוסקים בקצירת מידע מלינקדאין".

יחד עם זאת, ההנחה היא כי בחברות גדולות המעסיקות מאות ואף אלפי עובדי הייטק מתוחכמים, שיעור הדיווח השגוי צפוי להיות נמוך יותר. ולמרות הכול, גם במבט על שכזה קיימת סטייה בגין משתמשים שאינם מעדכנים את המעבר שלהם מעבודה לעבודה בזמן אמת. לפיכך, ניתן להיעזר בלינקדאין על מנת לנטר מגמות ארוכות־טווח.

גם המסחר האלקטרוני נמצא בירידה

בחינה של צמיחת החברות לפי תחומי תוכן חושפת מגמות מגוונות וזרמים תת קרקעיים של צמיחה גם באווירה העגמומית השורה של הענף. תחום הסייבר, למשל, כמעט ולא נפגע, ואפילו עלה קלות בשיעור הצמיחה משיעור של 5.25% באפריל אשתקד ל-5.5% באפריל השנה. ועדיין, זו ירידה ביחס לשיעור הצמיחה הממוצע בחודשים ינואר ופברואר, שהיה גבוה מ-8%.
ענפים אחרים, דוגמת תחום המוצר לצרכן-הסופי, כמו שירותי משלוחים, נסיעות, ביטוח ואפליקציות משחקים, רשמו ירידה גדולה משיעור צמיחה של 4.5% באפריל אשתקד ל-1.4% השנה.

ירידה דומה רשמו חברות בתחום המסחר האלקטרוני, שירדו בממוצע משיעור צמיחה חודשי של 4% ל-1.3% באפריל השנה. גם חברות "ההישארות בבית", שסיפקו שירותים למשתמשים ועובדים מהבית בימי המגפה, רשמו ירידה בשיעור הצמיחה מ-5.4% בשנה שעברה ל- 3.2% באפריל השנה.

חדי קרן פרטיים - חברות ששווי השוק שלהן מעל למיליארד דולר - דיווחו על צמיחה גבוהה יותר באופן טבעי, בהשוואה לחברות הציבוריות. עם זאת - שני הסגמנטים הללו ירדו גם הם בשיעור הצמיחה משנה לשנה. צמיחת חדי הקרן שבאפריל 2021 עמדה על 5.2%, הצטמצמה כעת ל-3.3%, והישראליות שיצאו בשנות הקורונה לבורסה בניו יורק צמצמו את צמיחתן מ-2.4% ל-1.8%. שיעורי הצמיחה של האחרונים נמוכים יותר מעצם היותן חברות בוגרות יותר, ומעצם העובדה שסחירותן בבורסה מחייבת אותן לכוון את פעילותן לייצור צמיחה בהכנסות וברווחים - ולא בעובדים.

בקרב החברות שהוכיחו צמיחה איתנה בחודשים אפריל ומרץ האחרונים ניתן למנות ענקיות סייבר כמו וויז, פיירבלוקס, סניק ואקסוניוס; גם חברות שפיתחו מערכות לניהול משאבי אנוש הממוקדים בעובדים מרחוק, כמו פאפאיה גלובל, דיל והייבוב מפגינות צמיחה מרשימה.

מנגד, רושמת בחודשים האחרונים אפליקציית המוניות והמשלוחים גט שיעור צמיחה שלילי של אחוז אחד על פי לינקדאין, בעוד שענקיות הנסחרות בבורסה כמו ווקמי, קלטורה ואינוויז מגלות שיעור צמיחה נמוך. גם חברות הביטוח הדיגיטלי למונייד, היפו ונקסט מדורגות בשליש התחתון של החברות הצומחות בחודשים האחרונים.
בניטרול שיעור הצמיחה הנוכחי, החברות ששיעור הצמיחה שלהן עלה במחצית השנה האחרונה על זו שלפניה הן סולט, אקסוניוס, מאנדיי והייבוב. חברות שצמחו בממוצע במחצית השנה האחרונה פחות מזו שלפניה הן יאנגו דלי, סנאפי ופאגאיה.

צרו איתנו קשר *5988