המדינה יכולה להגדיל את ההכנסות שלה מחובות. אז למה היא לא עושה את זה?

מבקר המדינה מצא כי למדינה לא קיימת מתודולוגיה סדורה לגביית אגרות ממשלתיות, ורוב משרדי הממשלה לא עומדים בדרישת הגילוי של חובות שנגבו, חובות אבודים או חובות שנמחקו

רשות המסים. לא נקבע למשרדי הממשלה מודל תמריצים לגביית חובות / צילום: איל יצהר
רשות המסים. לא נקבע למשרדי הממשלה מודל תמריצים לגביית חובות / צילום: איל יצהר

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצביע על חוסר תיאום בין משרדי הממשלה שמביא לאי גביית חובות במקרה הטוב, ולאבדן הרישום של החובות במקרה הרע. התוצאה של הדבר היא שגביית החובות למדינה נמוכה ביחס לפוטנציאל.

אגף החשכ"ל ואגף התקציבים במשרד האוצר קיימו מספר דיונים בנוגע למודל התמריצים, שמטרתו לעודד את משרדי הממשלה לשפר את תהליכי הגבייה והאכיפה ולהגדיל את הכנסות המדינה, אלא שבניגוד להחלטת הממשלה משנת 2013, לא נקבע למשרדי הממשלה מודל תמריצים לגביית חובות, כך לפי המבקר.

בהחלטת הממשלה מ-2020 נקבע כי יש להקים ועדה שתבחן את שיפור האפשרויות לגביית האגרות הממשלתיות, אבל לא קיימת מתודולוגיה סדורה בעניין. מבקר המדינה מצא כי הדבר מביא לחוסר תיאום ולחוסר אחידות בפעילות המשרדים, ולכך שאגרות המקצוע, אשר צריכות להיגבות פעם בשנה, נגבות בדרכים שונות ולעיתים אינן נגבות.

מעבר לכך, נמצא כי 14 מ-15 משרדי הממשלה ויחידות הסמך שנבדקו אינם עומדים בדרישות הגילוי של התנועה בחשבון הפרשה לחובות מסופקים, ולא מציגים את סכומי החובות שנמחקו ואת סכומי הגבייה של חובות מסופקים או אבודים, אם היו.

פרקים נוספים בדוח מבקר המדינה:
שירות התשלומים הממשלתי פרוץ להלבנות הון במיליארדי שקלים 
חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ולרפאל ב-2020 - 1.7 מיליארד שקל 
פערים עצומים בין המחוזות: איפה נסגרים הכי הרבה תיקים מחוסר אשמה? 
התקציב על פיקוח הבחירות לכנסת ה-24 גדל פי שלושה. אף אחד לא בדק למה
מחיר הביצים בארץ גבוה ביחס לעולם
מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים בנוגע למצב החינוך לפעוטות | דעה

החובות למדינה עלו בזמן משבר הקורונה

מבקר המדינה בדק את היבטי החייבים ויתרות החובה של ישראל בשנת 2020. סך החובות נטו למדינה ב-2020, שנת משבר הקורונה, עלו ב-3.9% לעומת 2019 ל-69.2 מיליארד שקל.

ההוצאות קטנו בכ-31 מיליארד שקל לעומת שנת 2019,  למרות העלייה בהוצאה הציבורית, ובעיקר בשל קיטון של כ-105 מיליארד שקל בהוצאה בגין המחויבות האקטוארית של המוסד לביטוח לאומי לזכאים.

מנגד, על רקע משבר הקורונה בשנת 2020 הכנסות המדינה פחתו בכ-17 מיליארד שקל לעומת שנת 2019, והגירעון החשבונאי המצטבר גדל לכ-236 מיליארד שקל. סכום זה מומן ברובו על ידי עלייה בסכום החוב הממשלתי של כ-164 מיליארד שקל.

בהשוואה בינלאומית, מצא מבקר המדינה כי שיעור היקף החייבים ויתרות החובה היה בגובה של כ-9.5%. נתון זה גבוה בהשוואה עולמית, מה שלפי המבקר יכול להעיד על כך שפוטנציאל הגבייה של החובות למדינה הוא גבוה לעומת הביצוע בפועל, בהשוואה לרוב המדינות הנבחרות.

המבקר מציין כי יכול להיות שהפער נובע מכך שבדוחות הכספיים של מדינת ישראל לא רשומים נכסים בהיקף כספי נרחב. כמו כן נמצא שיש שונות בין המדינות הנבחרות בתהליך חישוב ההפרשה לחובות מסופקים בדוחות הכספיים. על פי נתוני אגף החשכ"ל, 64% מכלל החיובים במשרדי הממשלה אינם מנוהלים באמצעות מערכת מרכב"ה, ונוסף על כך 44% מהם נוצרים ידנית. מצב זה גורם להיעדר ידע מלא על רשימת החובות, כך קבע המבקר.

צרו איתנו קשר *5988