המבקר: חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ולרפאל ב-2020 - 1.7 מיליארד שקל

מבקר המדינה מצא כי בשנים 2017-2020 ניהול הקופה של משרד הביטחון היה כושל וגרם לכך שלא היה תזרים מזומנים מספיק לתשלומים לתעשייה האווירית ולרפאל, ואלה נאלצו לספוג בשל כך הוצאות כבדות

מפעל התעשייה האווירית בלוד / צילום: שלומי יוסף
מפעל התעשייה האווירית בלוד / צילום: שלומי יוסף

בביקורת על קשרי הגומלין בין התעשייה האווירית לישראל למשרד הביטחון, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי בשנים 2017-2020 משרד הביטחון לא פרע את מלוא חובותיו לתעשייה האווירית ולרפאל במועד, מגמה שהחמירה בשנת 2020.

בפברואר 2020 הסתכמו חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ביותר ממיליארד שקל, ובמרץ 2020 הסתכמו חובותיו לרפאל בכ-694 מיליון שקל. הנתון המדהים הזה מחמיר כשמתברר כי משרד הביטחון לא שילם ריבית בגין האיחורים בתשלומים אלה, וזאת בניגוד לנהלים ולהוראות של המשרד עצמו.

המבקר קובע כי האיחור בתשלומי החובות של משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות הגדולות אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין, והוא גורם להן חוסר ודאות תזרימית ופוגע בתזרים המזומנים שלהן מפעילות שוטפת, חושף אותן לסיכון של אי-עמידה באמות-מידה פיננסיות מול תאגידים פיננסיים ומחזיקי אגרות חוב (אג"ח), ופוגע במערכת היחסים בינן ובין ספקיהן. 

עלויות המימון שנאלצו התעשיות הביטחוניות לספוג בשל החובות של משרד הביטחון נאמדו בתעשייה האווירית בעשרות מיליוני שקלים בין השנים 2017-2020; מתוכם כ-42% בגין עלויות מימון למקורות חיצוניים.

עלויות המימון והפקטורינג פגעו ברווחי התעשיות הביטחוניות הממשלתיות ובדיבידנד שהן אמורות לשלם למדינה מרווחים אלה, מתוכם כ-42% בגין עלויות מימון למקורות חיצוניים. 

פרקים נוספים בדוח מבקר המדינה:
המדינה יכולה להגדיל את ההכנסות שלה מחובות. אז למה היא לא עושה את זה? 
שירות התשלומים הממשלתי פרוץ להלבנות הון במיליארדי שקלים 
פערים עצומים בין המחוזות: איפה נסגרים הכי הרבה תיקים מחוסר אשמה? 
התקציב על פיקוח הבחירות לכנסת ה-24 גדל פי שלושה. אף אחד לא בדק למה
מחיר הביצים בארץ גבוה ביחס לעולם
מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים בנוגע למצב החינוך לפעוטות | דעה

ניהול כושל של הקופה

ומדוע זה קרה? הביקורת חושפת כי הליך הבקרה של משרד האוצר, לרבות בקרת ראש אגף הכספים וחשב משרד הביטחון, על ההתקשרויות של משרד הביטחון, לא איפשר לוודא את קיומם של מלוא המקורות התקציביים לתשלום התחייבויותיו במועדן. במילים אחרות, ניהול הקופה של משרד הביטחון, הן מצד האוצר והן מצד המשרד עצמו, היה כושל וגרם לכך שלא היה תזרים מזומנים מספיק לתשלומים לתעשייה האווירית ולרפאל, ואלה נאלצו לספוג בשל כך הוצאות כבדות.

וגם התעשייה האווירית, מסתבר, איחרה בתשלומים לספקים. בביקורת נמצא כי בשנים 2018-2020 גם התעשייה האווירית לא שילמה לספקיה במועדי התשלום בהתאם להוראות חוק מוסר תשלומים, התשע"ז-2017 (לא יאוחר מ-45 יום מהמועד שבו הומצא לה החשבון או מ-30 יום מתום החודש שבמהלכו הומצא לה החשבון). בשנת 2020 תקופת האשראי לתשלום לספקיה הגיעה ל-81 ימים.

בסוגיה אחרת נמצא בביקורת כי לא נקבעו במשרד הביטחון, לרבות במפא"ת, מדדים להערכת רמות הסיכון הטכנולוגי של פרויקטים, דוגמת TRL, וזאת בין היתר לצורך התאמת שיטות ההתקשרות לרמות המדיניות התעשייה האווירית בנוגע לפעילותה בפרויקטי פיתוח למשרד הביטחון. 

התעשייה האווירית הגדירה בתוכנית האסטרטגית שלה שיעור רווחיות תפעולית מינימלי מסוים להתקשרויות עתידיות בתחומי פעילות "הנדרשים לצורך ביטחוני של משרד הביטחון", לעומת רווחיות מינימלית בשיעורים אחרים ביתר ההתקשרויות עם משרד הביטחון ועם לקוחות אחרים, מבלי שביססה זאת על תחשיבים לבחינת שיעור הרווח התפעולי הנדרש שיאפשר שולי רווח מספיקים כדי שהחברה לא תפסיד במסגרת ביצוע פרויקטים אלה. מדובר ברמת סיכון גבוהה של הפרויקטים, בדגש על פרויקטי פיתוח.

עוד עלה כי משרד הביטחון לא קבע בהוראותיו כללים בנוגע להיקף ההשתתפות ולגובה ההנחה המסחרית שהוא דורש מספקיו. הכללים הללו נדרשים שכן התעשיות הביטחוניות משתתפות בעלויות פיתוח בפרויקטים למשרד הביטחון בסכומים ניכרים המסתכמים במאות מיליוני דולרים. הדבר משפיע, לפי המבקר, על מצבן העסקי בטווח הארוך וכפועל יוצא מזה - גם על יכולתן לספק בעתיד פתרונות טכנולוגיים מיטביים למערכת הביטחון.

נזכיר כי התעשייה האווירית אמורה לצאת למהלך מכירה של לפחות 20% ממניותיה לציבור, מהלך שמתעכב לא מעט, אבל לפי יו"ר החברה עמיר פרץ צפוי להתקיים עוד השנה. 

המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות החברות יפעלו, בשיתוף התעשיות הביטחוניות הגדולות, לקביעת עקרונות מנחים לממשקים ביניהם, תוך שמירה על איזון ועל שקיפות במישורים השונים של קשרי הגומלין ביניהם, וזאת על-מנת לשמור על עליונותו הטכנולוגית של צה"ל ועל עוצמתו וכן על חוסנן של התעשיות הביטחוניות.

תגובת משרד הבטחון: "משרד הביטחון פרע בשנת 2021 את מרבית חובותיו לתעשייה האווירית ולכלל לתעשיות הביטחוניות, חובות שנוצרו בשנים של העדר תקציב מדינה (המבקר קבע כי היו חובות כבר מ 2017 גם כשהיה תקציב. ד.ז) המשרד פעל מול משרד האוצר והתעשיות הביטחוניות, בתיאום ושקיפות מלאים, למציאת פתרונות תזרימיים, בתקופה שבה לא בוצעו תשלומים במועד. הכל במטרה לשמור על רצף הפרויקטים החיוניים לביטחון המדינה, בד בבד עם פגיעה קטנה ככל הניתן בתעשיות בתקופה מאתגרת זו.

"מערכת יחסי הגומלין בין משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות היא מכלול שלם פעילויות (רכש, יצוא, שימור מוקדי ידע, מחקר ופיתוח וקשרים בינ"ל) שקשורות ומניעות אחת את השנייה. השתתפות התעשייה בפרויקטים של משרד הביטחון לא משפיעה לרעה על תוצאותיהן העסקיות. להיפך, היא מקנה לתעשיות עליונות טכנולוגית, הוכחת מבצעיות המוסיפה מוניטין למוצריהן ורווחים עתידיים ביצוא ביטחוני, שזינק בשנת 2021 ב-30% לשיא כל הזמנים- 11.3 מיליארד דולר. הגידול ביצוא התאפשר, בין השאר, בזכות הסכמי יצוא בין ממשלות (GTG), שבהובלת המשרד הוכפלו פי ארבעה בשנה החולפת".

צרו איתנו קשר *5988