משלמים יותר, מקבלים פחות: מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים בנוגע למצב החינוך לפעוטות

ישראל מפגרת מאחור ביחס למדינות המערב בהשקעה בחינוך בפעוטות. מה שהובן כבר לפני עשור במדינות האלו, שהשקעה בפעוט מניבה רווח גבוה למדינה בבגרותו וכמובן שגובה במחקרים - לא נחת עדיין על שולחנם של מקבלי ההחלטות בישראל • כדי לכתוב את הדוח על מצב החינוך במעונות היום והמשפחתונים המיועדים לפעוטות מגילאי לידה עד שלוש לא צריך להיות מבקר המדינה - מספיק פשוט להיות הורה

מעון יום / צילום: Shutterstock, M-Production
מעון יום / צילום: Shutterstock, M-Production

דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ב') מצייר תמונת מצב עגומה של מצב החינוך לפעוטות בגילאי לידה עד שלוש אל מול שיעור תעסוקת הנשים הגבוה במדינת ישראל ביחס למדינות ה-OECD.

בישראל, בשנת 2021 חיו כ-286,700 פעוטות עד גיל שלוש, כאשר 52% מהם מתגוררים בישובים באשכולות החברתיים-כלכליים 1-4. עוד מנתוני המבקר: בהשוואה בינלאומית נמצא כי ישראל במצב ייחודי: פריון ילודה גבוה (3 ילדים לאישה לעומת 1.6 בממוצע במדינות ה-OECD) ושיעור גבוה של פעוטות השוהים במסגרות יום (58% מהפעוטות לעומת 36% בממוצע ב-OECD). כאשר בישראל חופשת לידה בתשלום היא בת 15 שבועות לעומת 18 עד 54 שבועות בממוצע ב-OECD, ואם להוסיף נתון אחד נוסף שמשקף את הפער העצום: שיעור תעסוקה גבוה של אימהות לפעוטות (76% לעומת 59% בממוצע ב-OECD).

כלומר, אמהות בישראל יולדות יותר, עובדות יותר ומקבלות חופשת לידה בתשלום קצרה מאוד ביחס למדינות המפותחות. ואחרי הכל, בישראל ההוצאה הציבורית על מסגרות לפעוטות נמוכה באופן מגוחך לעומת אותן מדינות ועומדת על כ-18% בלבד מכלל ההוצאות על מסגרות אלה לעומת כ-71% ב-OECD. ישראל מפגרת מאחור ביחס למדינות המערב בהשקעה בחינוך בפעוטות. מה שהובן כבר לפני עשור במדינות האלו, שהשקעה בפעוט מניבה רווח גבוה למדינה בבגרותו וכמובן שגובה במחקרים - לא נחת עדיין על שולחנם של מקבלי ההחלטות בישראל, שבכלל מכלים את זמנם בשאלה של שכר ועונש למגזרים מסוימים כשממילא תעסוקת הנשים (אמהות לפעוטות) בישראל גבוהה בפער ניכר לעומת המדינות שישראל מתאמצת להידמות להן.

כך נוצר מצב מעוות שבו נשים עובדות נאלצות להתפשר על מסגרות החינוך לתינוקות שזה עתה נולדו כדי לשמור על מקום עבודתן, אין הלימה בין המחירים המופקעים שמשלמים על מעון או משפחתון בגילאים הללו לאיכות המסגרות והמטפלות והממשלה לא ממהרת להכניס את היד לכיס כדי לתקן את המעוות, ולנסות לפחות לתמוך בתעסוקת נשים, בהתפתחות הפעוט ושמירה על בריאותו בשנותיו הראשונות (מספיק רק להיזכר במקצת ממקרי הזוועה של התעללות בפעוטות שנחשפו בשנים האחרונות במסגרות הללו).

פרקים נוספים בדוח מבקר המדינה:
המדינה יכולה להגדיל את ההכנסות שלה מחובות. אז למה היא לא עושה את זה? 
חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ולרפאל ב-2020 - 1.7 מיליארד שקל 
פערים עצומים בין המחוזות: איפה נסגרים הכי הרבה תיקים מחוסר אשמה? 
התקציב על פיקוח הבחירות לכנסת ה-24 גדל פי שלושה. אף אחד לא בדק למה
מחיר הביצים בארץ גבוה ביחס לעולם
שירות התשלומים הממשלתי פרוץ להלבנות הון במיליארדי שקלים 

כל הורה ששלח את ילדיו למסגרות מכיר מקרוב את שורת המחדלים

כדי לכתוב את הדוח על מצב החינוך במעונות היום והמשפחתונים המיועדים לפעוטות מגילאי לידה עד שלוש לא צריך להיות מבקר המדינה. כל הורה ששלח בשנים האחרונות את ילדיו הרכים למסגרות האלו הכיר מקרוב את כל שורת המחדלים שממשלת ישראל לדורותיה מתחזקת במסגרות הללו ויכול לספר עליה מגוף ראשון: מטפלות בשכר מינימום, נעדרות הכשרה, מעט מדי מסגרות ביחס למספר הילדים, מחירים מופקעים בכלל וביחס למענה הניתן בפרט ועוד.

אלא שבחלוף כמעט שנה לכהונת הממשלה אפשר להוסיף חטא נוסף לרשימה המתארכת: במקום לסייע לאמהות עובדות בטיוב המסגרות והנחות, שר האוצר ליברמן בתמיכת שרת הכלכלה ברביבאי כילה את מרצו בשנה הזו בניסיון לעצור את הסיוע הכספי שניתן למגזר החרדי במעונות. נוכח כל האתגרים שמנינו לעיל, המהלך החשוב ביותר בתחום שהממשלה רצתה להציג לראווה היה פגיעה קנטרנית במגזר ספציפי. המהלך נבלם בהתערבות בג"ץ ולבסוף שני השרים לא סייעו במאום לטובת הגדלת הפריון במשק הישראלי תוך דגש על שיפור איכות המסגרות המיועדות לפעוטות בגילאי לידה עד שלוש.

בשלב הזה ודאי יהיה מי שירצה לטעון שהממשלה הנוכחית עשתה צעד נוסף דווקא משמעותי והוא העברת החינוך לגיל הרך מאחריות משרד הכלכלה למשרד החינוך. אלא שעל המהלך הזה אני מעריכה בזהירות רבה המבקר יכתוב את הדוח החריף הבא שלו. אגף המעונות עבר למשרד החינוך בתחילת השנה, בלי המסגרות הקטנות וללא האחריות על מודל הסבסוד. כלומר האגף נקרע לחלקים קטנים ומפוזר בין שני משרדים ממשלתיים, ובמשרד החינוך עדיין לא יודעים מה הם עושים עם הנדוניה החדשה והחלקית. והפעוטות בישראל והוריהם? ימשיכו ליפול בהשוואות בינלאומיות.

תחלופת צוות מהירה ומחסור בהכשרה

במה כן צריכים השרים הרלוונטיים במשרדי האוצר-כלכלה-חינוך להתערב באופן מיידי? בהשקעה מסיבית במסגרות, באכיפת הפיקוח ובהורדת מחירים. לפי הנתונים בדוח ליותר ממחצית מהמחנכות-מטפלות בארגונים שנתוניהם נבדקו אין הכשרה רשמית. מבין העובדות החדשות שגויסו בשנים האחרונות, למיעוט קטן מאוד הייתה הכשרה. בביקורת נחשפה גם מגמה שכאמור כל הורה מכיר, של תחלופת צוות מהירה. לפי נתוני הארגונים המפעילים מעונות מסובסדים - בשנים 2018-2021, בין 35% ל-48% מכלל העובדות התחלפו מדי שנה, ויותר מ-50% מהעובדות עזבו במהלך שנת עבודתן הראשונה. הסיבות פשוטות: עבודה קשה מאוד ושכר לא מתגמל בלשון המעטה. כשהיציבות וההמשכיות עבור פעוטות בגילאים האלו חשובות ביותר.

כאמור, הארגונים המפעילים מעונות מסובסדים מסרו למשרד מבקר המדינה כי הם מזהים טיפול איכותי פחות בפעוטות וכי הפעוטות עשויים לחוות קשיים בשל חוסר היציבות בצוות המטפל בהם. בארגונים טענו ובצדק כי חלק מהסיבה לתחלופה הוא שכרן של המחנכות-מטפלות, שלפי דבריהם עמד על שכר מינימום עם תוספת של 400 ש"ח בחודש לבעלות הכשרה. מחאותיהן של המטפלות בפתח השנה הזו והשבתת הלימודים במעונות לא הניבה כל שינוי במצבן למעט שיפורים קוסמטיים.

המבקר התייחס בדוח גם לביורוקרטיה הכרוכה בבקשת סבסוד: המערך המסורבל, בקשת המסמכים לרוב והתהליך הארוך שבסופו ההורים הזכאים נדרשים למעשה לשלם שכר לימוד מלא במשך חודשים עד שהם מקבלים את הסיוע המבוקש. "נמצא שהאגף אינו יודע מה פרק הזמן שחלף מרגע הגשת בקשה לדרגת זכאות לסבסוד ועד מועד אישור הדרגה, שכן הוא אינו אוסף נתונים על מועד מתן ההחלטה בבקשה, ולכן משך הזמן שציין האגף לטיפול בבקשות לסבסוד - כארבעה חודשים וחצי - הוא בגדר השערה בלבד".

בניגוד לניסיונות השרים ליברמן וברביבאי להוריד סיוע, המבקר מתניהו אנגלמן ממליץ כי האגף למעונות יום, בשיתוף משרד האוצר, יבחן את מודל הסבסוד על רקע השפעת חוק הפיקוח החדש על שוק המעונות כדי לאפשר ליותר משפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך להעניק לילדיהן חינוך-טיפול איכותי בגילי אפס עד שלוש (על פי הנתונים - חרדים וערבים). אנגלמן גם מטיל את האחריות על משרד החינוך וכן על כלל הגורמים הנוספים המעורבים "כך שתתאפשר קפיצת המדרגה הנדרשת באיכות החינוך-טיפול הניתן לפעוטות בגילי אפס עד שלוש, ובפרט לפעוטות במצב חברתי-כלכלי נמוך". לו יהי.

צרו איתנו קשר *5988