מבקר המדינה: מחיר הביצים בארץ גבוה ביחס לעולם

על פי דוח מבקר המדינה, 94% מהתרנגולות המטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. 76% מהמטילות משוכנות בלולים צפופים במיוחד, של 400 סמ"ר בלבד לתרנגולת (פחות משטח של אייפד). מדובר במצב שונה דרמטית מאשר ברוב המערב: בארה"ב, 70% בלבד מהמטילות משוכנות בכלובי סוללה מכל סוג, ובאיחוד האירופי - 48% בלבד. באירופה כל הכלובים הם "מועשרים", כלומר לולים של 750 סמ"ר למטילה, ובנוסף יש מתקנים לרווחת התרנגולות, כגון משטח לציפורניים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מציין כי "התכנון הכולל של הייצור בענף ההטלה, שהוא חריג וייחודי בעולם, מעודד תופעות של חוסר יעילות, ובכללן הישארות מגדלים בענף גם אם הם אינם מייצרים בפועל; השכרת מכסות; ובעיקר הנצחת קיומם של לולים קטנים, שאינם מאפשרים לנצל את היתרונות לגודל".

ואכן, ענף הלול בישראל הוא משק מתוכנן ריכוזית, במסגרתו משרד החקלאות קובע "מכסות ייצור" שמחולקות ללולנים בידי מועצת הלול, ואסור להם לייצר יותר מהמכסה שברשותם. כיום, למרות החלטה של משרד החקלאות ואישור ועדת הכלכלה של הכנסת להגדיל משמעותית את מכסות הביצים, על פי מכתב של משרד האוצר, מועצת הלול לא חילקה את המכסות ללולנים.

פרקים נוספים בדוח מבקר המדינה:
● המדינה יכולה להגדיל את ההכנסות שלה מחובות. אז למה היא לא עושה את זה? 
● חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ולרפאל ב-2020 - 1.7 מיליארד שקל 
● פערים עצומים בין המחוזות: איפה נסגרים הכי הרבה תיקים מחוסר אשמה? 
● התקציב על פיקוח הבחירות לכנסת ה-24 גדל פי שלושה. אף אחד לא בדק למה
● שירות התשלומים הממשלתי פרוץ להלבנות הון במיליארדי שקלים 
● מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים בנוגע למצב החינוך לפעוטות | דעה

המחיר המפוקח בישראל גבוה מבשאר העולם

בנוסף, מבקר המדינה מציין כי "הביצים הן מוצר יסוד הנתון בישראל לפיקוח מחירים, שאחת ממטרותיו היא להגן על הצרכן מפני עליות מחירים בלתי סבירות". עם זאת, המבקר מציין כי המחיר המפוקח בישראל גבוה ב-41% ממחירן הממוצע במדינות ה-OECD וב-72% ממחירן בארצות-הברית.

ההשלכות של לולי הכלובים הצפופים אינן מסתכמות בצער בעלי חיים. על פי מבקר המדינה, "הדבר מעלה חשש כי מרבית ביצי המאכל מיוצרות בלולים שאינם עומדים בדרישות בסיסיות של סניטריות ובטיחות ביולוגית, באופן שגורם לפגיעה ביכולת למנוע התפשטות מחלות של עופות, ובכך לשמור על בריאות הציבור והמטילות ולמנוע מפגעים".

סכנה ממשית לתחלואה

המצב חמור במיוחד בלולים בצפון הארץ, בהם "90% מלהקות המטילות שהיו נגועות במחלת ניוקאסל, 78% מהלהקות שהיו נגועות במיקופלסמה, 88% מהלהקות שהיו נגועות בברונכיט מידבקת, ו-100% מהלהקות שהיו נגועות בשפעת העופות מסוג H9 גודלו בלולי הצפון. מצב דברים זה משית על ענף ההטלה ועל הציבור (הנושא במחירי הביצים הגבוהים, כאמור לעיל) עלויות כלכליות נוספות, הנובעות מהצורך להשמיד להקות מטילות ולהשבית לולים. המחלות הזואונוטיות (העלולות לעבור לבני אדם), כמו שפעת העופות והסלמונלה, אף עלולות לפגוע בבריאות הציבור".

למרות ניסיונות של משרד החקלאות להעביר את הלולים לתצורה מודרנית וסניטרית יותר, "אי-ההסכמות עם ארגוני המגדלים הביאו לכך שהחלטות הממשלה מהשנים 2007, 2010 ו-2021, שנועדו להביא לשדרוג לולי ההטלה, לא יושמו".

על כן, המבקר ממליץ כי "נוכח האיסור של האיחוד האירופי לפני עשור לגדל מטילות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה קטן מ-750 סמ"ר, ונוכח עמדת משרד החקלאות שאימץ מגמה זו - מומלץ כי הוא יגבש תוכנית רב-שנתית למעבר ללולי הטלה שאינם לולי כלובים. מומלץ כי משרד החקלאות ומשרד האוצר יפעלו לקדם את יישומן של המלצות ה-OECD, הסכמות המשרדים והחלטת הממשלה, כדי להביא להורדת מחיר הביצים בישראל, כך שיקטן הפער בינו ובין מחירן בארה"ב ובאירופה".