התקציב על פיקוח הבחירות לכנסת ה-24 גדל פי שלושה. אף אחד לא בדק למה

למרות שההוצאה על מערך הפיקוח על טוהר הבחירות זינקה, בבחירות האחרונות לא נכחו פקחים לשמירה על טוהר הבחירות ב-18% מהקלפיות שהוגדרו כרגישות • עפ"י דוח מבקר המדינה, ועדת הבחירות המרכזית רכשה 15,500 מצלמות עבור המערך בעלות של 19.3 מיליון שקל, אלא שבפועל נדרשו כ-2,200 פחות

קלפיות / צילום: שלומי יוסף
קלפיות / צילום: שלומי יוסף

בתוך שלוש מערכות בחירות גדלה ההוצאה על מערך הפיקוח על טוהר הבחירות מ-17 מיליון שקלים ל-51 מיליון ועבור הסברה על טוהר הבחירות מ-769 אלף ששקל עלה הסכום לשני מיליון בשתי מערכות הבחירות האחרונות. אולם ועדת הבחירות המרכזית לא הציגה את הנתונים התומכים בדרישה לעלויות הגבוהות, מערך הפיקוח עבד ברשלנות וכמעט שלא נבדקו קלפיות בהן עלה חשד לזיופים, כך מצא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדוח המתפרסם היום (ג'). כזכור ברקע להגדלת מערך הפיקוח והמימון שלו עומדת ביקורת ציבורית קשה על התנהלות ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת ה-21 אל מול תופעות זיוף בחירות במגזר הערבי שהובילו להגדלת מספר הפקחים וכן לשליחת פקחים עם מצלמות לקלפיות ברחבי הארץ.

למרות העלייה במימון מערך הפיקוח, המבקר מותח ביקורת על ועדת הבחירות המרכזית שלא הציגה ראיות תומכות להגדלת מימון. בדוח נכתב כי בבחירות לכנסת ה-22 המטה המנהלי של הוועדה לא הציג לפני נשיאות הוועדה נתונים המבססים את הקביעה בדבר מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות, כמו ממצאי מיפוי קלפיות שבהן יש סיכון לפגיעה בטוהר הבחירות, ואת העלות הכוללת של מערך הפיקוח. במסמכי המטה בבחירות לכנסת ה- 23 לא נכללה מלוא תשתית המידע שעשוי להיות רלוונטי לקביעת מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות וכן נמצא כי מפקחים ופקחים לא נשלחו בהלימה למקומות בהם דווקא נדרש פיקוח מוגבר.

על פי הנתונים, למרות הגידול במספר המפקחים בין הבחירות לכנסת ה-22 (2,873) לבחירות לכנסת ה-24 (11,633) והגידול הניכר עקב כך בעלויות מערך הפיקוח, בבחירות לכנסת ה-24 לא נכח מפקח טוהר בחירות ב-18% מהקלפיות שהוועדה עצמה הגדירה כקלפיות רגישות בהיבט של טוהר הבחירות. עוד כתב המבקר כי לצד ההצבה הנרחבת של מפקחים, דווקא בקלפיות שבהן נדרש פיקוח מוגבר - שיעור הקלפיות שמהן נעדר מפקח היה גבוה מהממוצע, 18% ו-12%, בהתאמה.

עוד לפי נתוני המבקר: ועדת הבחירות המרכזית רכשה 15,500 מצלמות עבור מערך הפיקוח על טוהר הבחירות בעלות של 19.3 מיליון שקלים. אלא שבפועל, נדרשו כ-13,240 מצלמות, כ-2,200 פחות ממספר המצלמות שנרכשו.

פרקים נוספים בדוח מבקר המדינה:
המדינה יכולה להגדיל את ההכנסות שלה מחובות. אז למה היא לא עושה את זה? 
חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ולרפאל ב-2020 - 1.7 מיליארד שקל 
פערים עצומים בין המחוזות: איפה נסגרים הכי הרבה תיקים מחוסר אשמה? 
שירות התשלומים הממשלתי פרוץ להלבנות הון במיליארדי שקלים 
מחיר הביצים בארץ גבוה ביחס לעולם
מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים בנוגע למצב החינוך לפעוטות | דעה

מערך הפיקוח על טוהר בחירות לא אפקטיבי

עד כמה אפקטיבית עבודת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות? לפי דוח המבקר לא ממש. נתונים שהועלו בביקורת מעידים בין היתר כי רק ב-7% מהקלפיות (56 מ-799) נדרשה בדיקת עומק עקב דיווח של מערך הפיקוח. הוועדה העבירה למשטרה צילומים לצורך חקירת חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות לכנסת ה-24 רק ב-10 קלפיות.

הנתונים החסרים ובדיקת המבקר העלו כי במשך כשנה בין הבחירות לכנסת ה-23 לאלו שנערכו לכנסת ה-24 נמצא כי ועדת הבחירות המרכזית לא מדדה כלל את אפקטיביות מערך הפיקוח בשתי מערכות הבחירות הקודמות. לפיכך, ההחלטה להגדיל את היקף המפקחים פי 2.6 התקבלה שלא על סמך בדיקת אפקטיביות המערך. בסיכום הדו"ח ממליץ המבקר כי "לצורך קבלת החלטות בעתיד אם להקים מערך פיקוח על טוהר הבחירות - ואם כן, באיזה היקף - יש מקום לבדיקה מקיפה של אפקטיביות המערכים שפעלו בבחירות לכנסת ה-22, ה-23 וה-24, ובחינתה בהתחשב בעלויותיהם. אם יוחלט על הקמת מערך פיקוח, יש לוודא שסמכויותיו, לרבות צילום בחדרי הקלפי, יוסדרו בחקיקה, על בסיס עבודת מטה מקצועית".

ועדת הבחירות המרכזית מסרה בתגובה כי "יום הבחירות אינו מתנהל ב'תנאי מעבדה', כי אם במציאות מיוחדת מאוד ומורכבת בשטח, שמשתנה ממערכת בחירות למערכת אחרת, מיישוב ליישוב, ומקלפי לקלפי - מציאות עימה מתמודדת הוועדה בהצלחה, תוך מתן פתרונות כוללים ונקודתיים בהתאם לצורך, על אף ההיקפים העצומים והפריסה הגיאוגרפית על פני כל שטחה של מדינת ישראל".

צרו איתנו קשר *5988