מה עדיף, תפקיד בכיר בחברה גדולה או מנכ"ל בחברה קטנה?

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה

מנהלים השואפים למקסם את פוטנציאל הקידום שלהם מתלבטים לא אחת בשאלה מה נכון לקריירה שלהם: תפקיד בכיר בחברה גדולה או ניהול חברה קטנה? התשובה לשאלה הזאת תלויה בראש ובראשונה בהגדרת המטרה לטווח הארוך, כי אם לא יודעים לאן נוסעים איך אפשר לדעת אם ברמזור הבא נכון לפנות ימינה, שמאלה או להמשיך לנסוע ישר?

הגדרת תפקיד שיא הקריירה

הגדרת מטרה ריאלית לטווח הארוך, לרבות תפקיד שיא הקריירה של המנהל, היא הכרחית, בפרט בסוגיות אסטרטגיות כמו גודל הארגונים שבהם יעבוד. זאת כיוון שגודל הארגון, יותר מכל פרמטר אחר, מגדיר את פוטנציאל הקידום העתידי, ודאי עבור מי שסימן לעצמו מטרה לעמוד בראש חברה בינונית ומעלה.

לכן, אם הכוונה היא לקריירה ניהולית בכירה בחברות בנות מאות עובדים ויותר מזה, הבחירה בתפקיד של מנכ"ל בחברות של עשרות עובדים היא שגויה. הסיכוי להתקדם מניהול חברה קטנה לתפקיד מנכ"ל חברה בינונית-גדולה הוא קלוש עד אפסי. המשמעות הפרקטית היא שמי שמתכנן קריירה בחברות הגדולות טוב יעשה אם יקפיד לעבוד רק בחברות בינוניות ומעלה, גם במחיר של תהליכי קידום איטיים יותר הנהוגים בחברות גדולות. ואם לא יצליח להגיע לתפקיד השיא שהגדיר לעצמו? הוא תמיד יוכל להתפשר על תפקיד בכיר יותר בחברה קטנה יותר.

אם מטרת שיא הקריירה היא ניהול חברות קטנות, אז עומדים בפני המנהל שני מסלולים טיפוסיים אלטרנטיביים. האחד, בניית הקריירה בחברות קטנות והתקדמות בפלח השוק הזה עד צמרת הארגון. השני, שילוב של השניים - תחילת הקריירה בחברות בינוניות-גדולות, מעבר לתפקיד בכיר בהגדרתו בחברה קטנה יותר, והמשך פיתוח הקריירה בגזרת החברות הקטנות.

חברות גדולות הן מקפצה טובה יותר

איזה מהמסלולים עדיף? ככלל, הדרך השנייה, זו שעוברת דרך החברות הגדולות, עשויה לסלול את הדרך לחברות יותר איכויות, כיוון שעובדי חברות גדולות נחשבים מקצועיים יותר, ובצדק. החברות הגדולות, ובפרט הגלובליות, מקנות למנהליהן ידע וכלי עבודה איכותיים בהרבה, והן תשתית טובה יותר למיצוי פוטנציאל הקידום.

עם זאת, התשובה לשאלה איזה מהמסלולים עדיף תלויה באדם, באישיותו, בהשכלתו וביכולותיו. יש אנשים שלא מוצאים עצמם בחברות גדולות, כך שמלכתחילה אין מבחינתם שאלה באילו חברות לבחור. מצד אחר, לחברות הגדולות קשה יותר להיכנס, לכן גם אנשים מוכשרים שמתאימים באישיותם לעבודה בחברות הללו עלולים להישאר בחוץ, למשל אם השכלתם לא מספיק איכותית (האקדמיה היא מסננת ראשונה במעלה של כוח-אדם בתחילת דרכו המקצועית). הם ייאלצו לבחור במסלול הראשון אף שהוא מקפצה פחות טובה.

לצד גודל החברות, גם למיתוג ולמיקומן בפירמידות מיצוב המגזרים והתעשיות השפעה דרמטית על פוטנציאל התנועה בין ארגונים, ודאי על פוטנציאל הקידום. שוק העבודה לא סובל טיפוס - לא בגודל החברות ולא באיכות וברמת המורכבות שלהן שמבטא המיצוב. לכן מי שהחל את הקריירה בחברות לא טכנולוגיות יתקשה מאוד לטפס להייטק או להעפיל מהמגזר הציבורי לעסקי. הטיפוס קשה אף בתוך אותו מגזר - למשל מחברות שירותים לחברות תעשייתיות, ודאי בתפקידי ניהול.

מכירות בראש, משאבי אנוש בתחתית

כמובן, המקצוע שבו צומח המנהל הוא הפרמטר שמכתיב את הפוטנציאל להתמנות למנכ"לות, לא משנה מה גודל החברות שבהן יעבוד. בראש הרשימה עומדים סמנכ"לי המכירות, שהחליפו בעשורים האחרונים את סמנכ"לי הכספים, ואילו בתחתית סמנכ"לי משאבי אנוש.

מטרות לטווח ארוך רצוי מאוד לקבוע בשלבים מוקדמים בקריירה, ולעדכן אותן בהתאם להתפתחויות, אחרת שאיפות הקריירה שלכם עלולות להתברר כלא ריאליות. וזיכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.