קריסת הקריפטו חושפת עד כמה ההבטחה הליברטריאנית שלו חלולה

ללא אפשרות להחליף את הדולר, קריפטו הפך לסתם עוד נכס שאין לו את ההגנות שיש לנכסים מסורתיים אחרים בשוק

מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady
מטבעות קריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock, Dan Eady

לתומכי מטבעות הקריפטו, מדובר באופן בסיסי בפרויקט ליברטריאני לשחרור האנושות מכבלי הממשלה - ויותר מכל, מכוחה של הממשלה לבזות את מטבעות ה"פיאט" על ידי הדפסת שטרות נוספים. דו קוון, שהקים את המטבע הדיגיטלי טרה (TerraUSD), שהוא stablecoin, כלומר - מטבע דיגיטלי שערכו צמוד לערך של מטבע אמיתי, השווה לעתים קרובות בין מטבעות פיאט ו"אלימות ממשלתית".

לכן, כשהאינפלציה התחילה תומכי הקריפטו התנהגו כמנצחים. ערך הביטקוין "אומר לנו שהבנקים המרכזיים פשטו רגל, שאנחנו נמצאים בסוף עידן שליטת כסף הפיאט", הכריז באפריל משקיע ההון סיכון והביטקוין פיטר ת'יל.

ואז קרה דבר מוזר. כשהפדרל ריזרב הגיב לאינפלציה הגואה על ידי העלאת שיעורי הריבית, המטבעות האמיתיים היו בראלי גדול. הביטקוין ירד ב־30% מול הדולר מאז ההכרזה של ת'יל. טרה, שאמור להיסחר אחד לאחד מול הדולר, כעת נסחר 8 ל־1. במונחים של כסף פיאט, הערך הכולל של הקריפטו ירד ב־56%, או 1.6 טריליון דולר מאז נובמבר.

פיטר תיל / צילום: Associated Press, Rebecca Blackwell
 פיטר תיל / צילום: Associated Press, Rebecca Blackwell

אולי זו רק עוד אחת מהירידות הזמניות של הקריפטו. או שאולי העלאת שיעורי הריבית חשפה את הלב החלול של ההבטחה הליברטריאנית של הקריפטו.

הקריפטו לא הצליח להחליף את המערכת הפיננסית

בועות הן מוצר לוואי רגיל של המערכת הפיננסית שלנו, החל ממניות דוט.קום בסוף שנות ה־90 דרך משכנתאות סאב־פריים באמצע שנות האלפיים וכלה בטכנולוגיה ירוקה. הקריפטו היה שונה: הוא ביקש להחליף לגמרי את המערכת הפיננסית במערכת אחרת ומהירה יותר, זולה יותר, פחות כפופה להחלטות הממשלות ויותר נגישה לעניים.

למטבע היו 13 שנים להוכיח זאת, והוא נכשל. הביטקוין מהווה רק 0.2% מהתשלומים המועברים בעולם, על פי מנואל אורוזקו, מ"הדיאלוג בין האמריקות", מכון מחקר שמושבו בארה"ב.

אל סלבדור הפכה את הביטקוין למטבע עובר לסוחר בספטמבר האחרון וסיבסדה מאוד את אימוצו. מאז השימוש בו צנח: רק 20% מהחברות באל סלבדור מקבלות אותו ופחות מ־5% מהמכירות נעשות בביטקוין, על פי מחקר מאפריל. העניים, מסתבר, לא זקוקים למטבע חדש. הם רק צריכים דרכים זולות יותר להשתמש במטבע הישן. הקריפטו הופך עסקאות ביום יום ליקרות יותר, לא פחות. עמלות של כספומטים של ביטקוין יכולות לנוע בין 7% ל־20%, ועמלות על עסקאות מ־1.78 דולר ועד 62 דולר. העסקים היחידים שבאמת אימצו קריפטו הם אלה שאלרגיים לפיקוח, כמו תוכנות כופר ומי שמפרים סנקציות בינלאומיות.

לאחר שנכשל כמדיום של העברת ערך, שורד הקריפטו כמעמד נכסים: היום, קריפטו משמש בעיקר למסחר בסוגים אחרים של קריפטו. גם כאן, נטענים הטיעונים הליברטריאנים בעד עליונות הקריפטו לעומת נכסים שיש עליהם יותר רגולציה כמו ניירות ערך. מניה היא "ישות הקשורה לממשלה", אמר ת'יל. "חברות עם מודעות לנושאים חברתיים נמצאות בשליטה למחצה של הממשלה באופן שהביטקוין לעולם לא יהיה".

הבדלים עמוקים בין מניות לקריפטו

בריאן ברוקס, מנכ"ל Bitfury Group, חברה לכריית ביטקוין, ולשעבר רגולטור של הבנקים שמונה על ידי נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, אמר לקונגרס בשנה שעברה: "שלא כמו פריחת ההנפקות, שלא כמו הון סיכון, [קריפטו] לא מצריך שתכירו מישהו, או תהיו מקושרים, או שתהיו משקיעים בעלי מוניטין כדי להשתתף. יש כאן סיכוי לקהילות עם תת־ייצוג להשתתף בשלב יצירת ההון של דבר חדש, בניגוד להגעה בסוף התהליך". וזה, הוא אמר, הסיבה "שיהיו יותר משקיעים מקבוצות מיעוט לעומת משקיעים לבנים בקריפטו".

יש, כמובן, הבדלים עמוקים בין מניות וקריפטו. למניות ערך מובנה: הן מהוות חזקה על תזרים המזומנים של חברה כלשהי. המחיר שלהן עשוי להיות לא מתואם עם תזרים המזומנים הזה, אבל לפחות אפשר לקבל החלטה מושכלת. מניות יכולות לרדת לאפס ומשקיעים עלולים להפסיד הון. אבל הסיכונים האלה ממותנים על ידי רגולציה: חברות חייבות לפרסם גילויים עם מידע הנוגע למחיר המניה שלהן, קרנות הדדיות חייבות לדווח על הנכסים שהן מחזיקות, וברוקרים של ניירות ערך ולקוחותיהם חייבים לעמוד בקריטריונים מסוימים. הרגולציה הזו עולה כסף, וזה מהווה חסם לכניסה.

במקום דיווחים רגולטוריים סטנדרטיים, מנפיקי מטבעות הקריפטו מפרסמים "ניירות לבנים" באינטרנט הכתובים בז'רגון המקצועי שלהם. חוץ מכמה מטבעות יציבים (stablecoins), מטבעות הקריפטו לא מגובים בשום נכס ממשי, אז גם תחזיות מוגזמות לגבי ערכן לא ניתנות להפרכה. מקדמי הקריפטו טוענים שקריפטו אינו נייר ערך ולא צריך להיות נתון לרגולציה ככזה, והוציאו כסף רב על לוביסטים בוושינגטון כדי להשמיע בקול טענה זו. כך שאפילו כשהרגולטורים הודפים את הטענה ומחפשים מקרים לאכיפה, המדיניות ברמה הפדרלית, בגדול, הייתה מדיניות של לתת לשוק לפעול בלי להתערב.

המשמעות היא שחסמי הכניסה וההגנות על משקיעים הם קטנים. הקריסה של טרה מדגימה את הסכנות. מטבעות יציבים לרוב צמודים לשער הדולר ומחזיקים עתודה של דולרים אמיתיים בחשבון בנק כדי לפדות את המטבעות. המטבע טרה היה מטבע יציב אלגוריתמי שנתמך אך ורק על ידי מטבע קריפטו נוסף ששמו לונה (Luna) ועל ידי רזרבה שכבר התרוקנה, שהיו בה ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים - כלומר, שום דבר מוחשי.

"ייזהר הקונה"

בהתאם להיגיון הליברטריאני, קוון טען שמבנה זה נותן לטרה עדיפות על מטבעות יציבים אחרים "המוחזקים כבני ערובה של כל מי שחש שיש לו שליטה בפיקדונות הבנקים שנמצאים בבסיסם". טרה הציע "טוהר בביזור, במובן זה שאף אחד לא יכול להקפיא את הנכסים שלך... זה הרבה יותר מוגן מרגולציה", אמר קוון. כמובן, מצד שני המשמעות של זה הייתה גם שכאשר הערך המשולב של טרה ולונה ירד מ־48 מיליארד דולר לפחות מ־3 מיליארד דולר בפחות משבועיים, לא נותרו למשקיעים הרבה נכסים באופן כללי (קוון הכריז על תוכנית לחלק מיליארד מטבעות של גרסה חדשה של לונה למחזיקים ומפתחים של טרה ולונה).

המשקיעים שהשתתפו ביצירת העושר של הקריפטו - כולל אלה מקהילות הסובלות מתת־ייצוג - משתתפים כעת בהשמדת העושר שלו. ייזהר הקונה, כפי שנוהגים לומר. אם כי טימותי מסד, לשעבר יושב ראש של המועצה למסחר בסחורות עתידיות, ציין ש"החלטנו ש'ייזהר הקונה' בשווקים הפיננסיים אינה דרך טובה לגרום לשווקים לצמוח באופן כולל... גישה פיננסית וכוללנות צריכות להגיע לצד מסגרת סבירה להגנה על המשקיעים ועל הצרכנים".

צרו איתנו קשר *5988