האם ח"כ אלי אבידר אכן הצביע נגד חוק הלאום בכל ההצבעות?

כשחוק הלאום עבר בכנסת ח"כ אלי אבידר לא התנגד לו ולא תמך, הסיבה פשוטה • המשרוקית של גלובס

אלי אבידר, ישראל ביתנו. שבע תשע, 103FM, 17.5.22 / צילום: איל יצהר
אלי אבידר, ישראל ביתנו. שבע תשע, 103FM, 17.5.22 / צילום: איל יצהר

כשחוק הלאום חזר בשבוע שעבר לכותרות, היו מי שהופתעו מכך שאביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מיהר להצהיר כי בכוונתו לנסות "לתקן את החוק ולקבע את מגילת העצמאות כחוק יסוד". הרי רוב חברי מפלגתו של ליברמן תמכו בחוק הזה כשזה אושר בכנסת בשנת 2018. כשח"כ אלי אבידר מהמפלגה נשאל על מה שנראה כסתירה, או לכל הפחות שינוי עמדות, הוא התייחס לעצמו. "הצבעתי נגד חוק הלאום לאורך כל ההצבעות… מהכנסת הראשונה הצבעתי נגד הדבר הזה… אני חושב (שהחוק) לא היה צריך לבוא לעולם ובכל ההצבעות שלי, גם בתוך סיעת ישראל ביתנו, תמיד ניתן חופש הצבעה. אני תמיד הצבעתי נגד".

חוק הלאום, או בשמו המלא "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" - עבר בארבע הצבעות בכנסת במהלך השנים 2017-2018, כשתאריך אישורו הסופי, בקריאה שנייה ושלישית, היה יולי 2018. איך הצביע אבידר בכל ההצבעות הללו? התשובה היא שהוא לא הצביע מכיוון שבאותה תקופה הוא כלל לא היה חבר כנסת. אבידר החל לכהן רק בכנסת ה-21, שחבריה הושבעו באפריל 2019, לאחר מערכת הבחירות שהפכה בדיעבד לראשונה מבין רצף של סבבי בחירות.

אז למה התכוון אבידר? מטעמו הסבירו לנו כי כוונתו בראיון הייתה שבכל ההצבעות שהתקיימו בנושא לאחר שהוא נכנס לכנסת, ועסקו בביטול החוק או בתיקונו, הוא תמיד תמך בכך. האם זה נכון? אנחנו איתרנו שתי הצבעות שעסקו בביטול או תיקון חוק הלאום שנערכו בזמן שאבידר כבר כיהן בכנסת.

בהצבעה הראשונה , שהועלתה על ידי חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת ביולי 2020, כשנה לאחר כניסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל, אבידר לא השתתף. זאת, על אף שנכח בכנסת, והצביע על החוקים שעלו באותו יום, לפני ואחרי הצעתו של ג'בארין לביטול החוק. שני ח"כים אחרים ממפלגתו של אבידר דווקא כן נטלו חלק באותה הצבעה: עודד פורר התנגד לביטול החוק, ואילו חמד עמאר תמך בהצעה. יחד עם זאת, כמה ימים לאחר מכן, כשעלה להצבעה תיקון לחוק שהוצע על ידי מספר ח"כים מיש עתיד, אבידר כן לקח חלק פעיל בהצבעה, והפעם אכן תמך בתיקון.

מטעמו של אבידר נמסר כי הוא "אכן הצביע לאורך היותו חבר כנסת בעד תיקון חוק הלאום בהצעות חוק שעלו מאז כניסתו לכנסת", וכי "דוגמה לכך הייתה הצעה של ח"כ ע'דיר מריח מיש עתיד ביולי 2020 (בה תמך)... בהצבעה של הצעת החוק של יוסף ג'אברין אבידר לא השתתף בעקבות החלטה של סיעת ישראל ביתנו בזמנו, לא לתמוך בהצעות חוק של הרשימה המשותפת… מעבר לכך, אבידר התנגד ציבורית לחוק הלאום עוד מתחילת תהליך חקיקתו, גם לפני היותו חבר כנסת".

בשורה התחתונה: דבריו של אבידר לא נכונים ברובם. הוא נבחר לכנסת רק כעשרה חודשים לאחר ש"חוק הלאום" עבר בקריאה שנייה ושלישית, ולכן לא היה יכול להתנגד לו. גם בהמשך, כשהייתה לו הזדמנות לתמוך בביטול החוק, הוא לא השתתף בהצבעה. יחד עם זאת, לאחר כשבועיים, כשעלתה הצעה נוספת לתיקון החוק, אבידר אכן תמך בה.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אלי אבידר
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 17.5
ציטוט: "הצבעתי נגד חוק הלאום לאורך כל ההצבעות"
ציון: לא נכון ברובו

חבר הכנסת אלי אבידר מישראל ביתנו התראיין ב-17.5 לתכנית שבע תשע ב-103FM, והתייחס בין היתר על הצהרתו של ראש מפלגתו אביגדור ליברמן כי בכוונתו לנסות "לתקן את חוק הלאום ולקבע את מגילת העצמאות כחוק יסוד". כשנשאל האם הוא בעד שינוי החוק, השיב אבידר: "בוודאי. הצבעתי נגד חוק הלאום לאורך כל ההצבעות. החוק הזה לא עשה שום דבר טוב. הוא פגע באוכלוסיות, הוא לא היה צריך לבוא לעולם וגם כשהייתי חבר… מהכנסת הראשונה הצבעתי נגד הדבר הזה, אני לא מאמין בו… ברמה המהותית חוק הלאום היה אמור לעשות משהו טוב, הוא עשה דבר רע מאוד. אני חושב שהוא לא היה צריך לבוא לעולם ובכל ההצבעות שלי, גם בתוך סיעת ישראל ביתנו תמיד ניתן חופש הצבעה. אני תמיד הצבעתי נגד".

בדקנו האם אבידר אכן הצביע נגד החוק לאורך כך ההצבעות.

אלי אבידר הושבע לראשונה כחבר כנסת ב-30.4.19, לאחר בחירות אפריל 2019, הראשונות מבין ארבע המערכות האחרונות. חוק הלאום לעומת זאת - או בשמו המלא "חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" - עבר בקריאה שנייה ושלישית ב-19.7.2018, כמעט שנה לפני שהחל אבידר לכהן. על החוק כמובן התקיימו הצבעות קודמות ואף דיון ער במשך כמעט עשור, החל מגלגוליו הראשונים בכנסת ב-2009.

כלומר, אבידר לא היה יכול להצביע בעד או נגד החוק באף אחת מההצבעות בהן הוא נידון, מכיוון שהיה אזרח פרטי ולא מחוקק.

כשפנינו לאבידר כדי ליישב את הסתירה, נאמר לנו כי כוונתו בראיון הייתה שבכל ההצבעות שהתקיימו לאחר שנכנס לכנסת, שעסקו בביטול החוק או תיקונו, הוא תמך. בדקנו גם את זה.

מאז שנבחר לכנסת, איתרנו שתי הצבעות שהתקיימו ועסקו בביטול או תיקון חוק הלאום. בראשונה, שהועלתה על ידי חבר הכנסת יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת ב-15.7.20, כשנה לאחר כניסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל, אבידר לא השתתף. זאת, על אף שנכח במשכן ואף במליאה, והצביע בחוקים שעלו באותו יום, מיד לפני ואחרי הצעתו של ג'בארין לביטול החוק. בתגובתו לבדיקה הסביר לנו אבידר שהוא לא לקח חלק בהצבעה זו בגלל החלטה סיעתית לא לתמוך בהצעות חוק של הרשימה המשותפת. אלא שחלק מחבריו של אבידר למפלגה, דווקא כן הצביעו: עודד פורר התנגד לביטול החוק, ואילו חמד עמאר תמך בהצעה.

כמה ימים לאחר מכן, אבידר כבר לקח חלק פעיל בהצבעה. ותמך בתיקון שהציעו מספר ח"כים מיש עתיד, שלא קרא לבטל את החוק אלא לכלול בו סעיפים המעגנים שוויון זכויות אזרחי ומעניקים לערבית מעמד של שפה רשמית שניה. בהצבעה שהתקיימה ב-29.7.20 אבידר הצביע בעד, אולי מפני שהתקיימה הצבעה שמית על החוק, בניגוד להצבעה אלקטרונית בה אין צורך להצהיר באופן אקטיבי וגלוי במליאה על עמדתך.

לא מצאנו עוד הצבעות שהתקיימו על תיקון או ביטול החוק, אך כן מצאנו כמה התבטאויות בנושא של אבידר בתקשורת. בכולן הוא אכן הביע התנגדות עזה לחוק, כמו בראיון הזה למעריב מינואר האחרון, בו כינה את החוק "אסון", או בראיון הזה להארץ מדצמבר 2020.

בראיון לתכנית מרחאבית בכאן רשת ב' מיולי 2019, חבר הכנסת הטרי אבידר עוד היה מעט מסויג יותר. "אני לא הייתי חותם [על הסעיף שמשנמך את השפה הערבית בחוק הלאום]", אמר למראיין ערן זינגר. "הייתה לנו [ישראל ביתנו] בעיה עם החוק הזה. החוק הזה בעצם אושר על ידינו, [אבל] חלק הדברים - לא הזדהנו איתם. חשבנו מלכתחילה שהיה טוב אם היו לוקחים את מגילת העצמאות שכולם יודעים לחיות איתה בשלום, אבל פשוט חלק מהמפלגה הצביעו - חוץ מחמד עמאר שהיה לו חופש הצבעה - הצביעו כחלק מההסכמים הקואליציונים שהיו בממשלה הקודמת. אבל אני חושב שאחד הדברים החשובים בחוק הלאום הוא שהוא פגע בהרבה מאוד אנשים ואתה לא רוצה ליצור חוק שיתן לחלק באוכלוסיה להרגיש טוב ולחלק השני לא טוב. זה פגע בעדה הדרוזית, זה פגע באחינו הבדואים, זה פגע באחינו הארמים. זה פגע בקהילות גדולות. זה פגע. ישנה מחשבה על שינוים, על תוספות, הורדות".

לסיכום, אבידר נבחר לכנסת כ-10 חודשים לאחר שחוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי עבר בקריאה שניה ושלישית. כשהייתה לו הזדמנות לתמוך בביטול החוק הוא לא השתתף בהצבעה על אף שנכח אז בכנסת והשתתף בשאר ההצבעות לאורך היום. לאחר כשבועיים הצביע בעד תיקון החוק. לכן דבריו לא נכונים ברובם.

תגובת ח"כ אלי אבידר:

בתאריך 17 במאי 2022, בראיון לתוכנית "7-9" עם גולן יוכפז וענת דבידוב ב103FM אמר חבר הכנסת אלי אבידר: ״הצבעתי נגד חוק הלאום לאורך כל ההצבעות" ולאחר מכן הוסיף: "אני חושב שלא היה צריך לבוא לעולם ובכל ההצבעות שלי, גם בתוך סיעת 'ישראל ביתנו', תמיד שניתן חופש הצבעה, תמיד הצבעתי נגד [החוק]. לא מאמין בזה״.

כפי שהעלתה בדיקת "משרוקית", חבר הכנסת אלי אבידר אכן הצביע לאורך היותו חבר כנסת בעד תיקון חוק הלאום בהצעות חוק שעלו מאז כניסתו לכנסת. דוגמא לכך הייתה הצעה של חברת הכנסת ע'דיר מריח מיש עתיד ביולי 2020 (הייתה בזמנו חופש הצבעה ב'ישראל ביתנו' וח"כ אלי אבידר הצביע בעד התיקון לחוק).

כמו כן, בהצבעה של הצעת החוק של יוסף ג'אברין הוא לא השתתף בעקבות החלטה של סיעת ישראל ביתנו בזמנו, לא לתמוך בהצעות חוק של הרשימה המשותפת. אכן, כפי שאמר בראיון, מאחר ולא היה חופש הצבעה, לא השתתף בהצבעה.

מעבר לכך, חבר הכנסת אבידר התנגד ציבורית נגד חוק הלאום עוד מתחילת תהליך חקיקתו, גם לפני היותו חבר כנסת.

צרו איתנו קשר *5988