שנת שיא למשרדי עורכי הדין: ההכנסות מההייטק זינקו, ומה קרה למשכורות?

בתחילת הקורונה משרדי עורכי הדין עוד נערכו לתמורות וקיצצו בשכר, אך מהר מאד הם חזרו לשגרה, הביקושים גדלו, והשכר צמח עד ל־16 אלף שקל לעורך דין בשנתו הראשונה • הרווחים הגבוהים במגזר העסקי בתקופת המגפה היו בשוק ההון, ואילו במגזר משקי הבית ביקושי הנדל"ן השפיעו על תחום המקרקעין שגזר קופון

שוק עורכי הדין מסכם קורונה / צילום: Shutterstock
שוק עורכי הדין מסכם קורונה / צילום: Shutterstock

תקופת הקורונה הייתה טובה לשוק עורכי הדין: בשנת הקורונה הראשונה, בניגוד למצופה, נרשמו עליות שיא, בעיקר בקרב עורכי הדין המייצגים את המגזר העסקי. לפי נתונים שנאספו על ידי עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL, ממוצע הרווחים עלה אז ב-8% וממוצע ההכנסות גדל ב-2%. בשנת 2021 המשיכה הפריחה בתחום כך שנרשמה עליה ממוצעת של 9.5% בהכנסות ו-7.5% ברווחים, בכל תחומי המשפט.
בסיומן של שנות הקורונה, זלמנוביץ ערך מדגם להכנסות ורווחי המשרדים תוך השוואה בין השנים. בנוסף, נבדקו נתוני השכר הממוצעים של עורכי הדין ומשיכות השכר הממוצעות של השותפים בדרגות השונות.

ענף המשפט כתמונת מראה למשק הישראלי | פרשנות

בשנות הקורונה זכה תחום עריכת הדין לזינוק בביקושים. בתחילה נכנסו המשרדים למגננה ונערכו לתמורות חדות - קיצצו בשכר, דחו הוצאות והוציאו עובדים לחל"ת. אך די מהר הרוב הגדול של משרדי עורכי הדין, בעיקר משרדי "השמנת" הגדולים, חזרו לעבודה ושיפרו את הביצועים.

תחומי ההייטק, העסקאות הבינלאומיות והמיזוגים והרכישות הגיעו למצב של מחסור קריטי בידיים עובדות, לעיתים אפילו עד כדי פגיעה בתפקוד העסקי. מצב זה הוביל את המשרדים לגל של עליות שכר למתמחים ולעורכי הדין, כך שמשכורת של מתמחה במשרדים הגדולים מגיעה היום ל-11.5 אלף שקל - סכום הגבוה בפער של אלפי שקלים מהשירות הציבורי למשל, או ממתמחים במשרדי עורכי הדין הקטנים.

הנתונים של חברת גלובל מראים שהמגמה שהחלה בסוף 2020 נמשכה גם בשנת הקורונה השניה: השיא נרשם בשוק ההון עם עליה של 17% בהכנסות בממוצע. מיזוגים ורכישות רשמו עליה של 16% בהכנסות ותחום ההייטק גם הראה עליה של 15% בהכנסות.

ענף עורכי הדין משקף בפועל את התהליכים במשק הישראלי. בשנת 2021 המסחר בבורסה לניירות ערך שבר שיאים. קרוב ל-100 חברות חדשות נרשמו בשוק המקומי, כאשר הענף הבולט הוא ההייטק. לשם השוואה, בשנת 2020 הצטרפו רק 30 חברות לבורסה בת"א ובשנת 2019 היה מספר נמוך יותר של חברות. גם מספר החברות הנסחרות, הכולל בהן חברות דואליות (נסחרות בארץ ובחו"ל), שבר שיאים. מי שהושפע מהזינוק בהנפקות היו עורכי הדין. מחלקות ההייטק גדלו ומספר עורכי הדין זינק.

תחום אחר מעניין הוא הנדל"ן, שהמצב במשק משקף את העלייה בביקושים. ההכנסות לעורכי הדין למשקי הבית בתחום הנדל"ן עלו ב-8%, בפער ניכר מיתר התחומים למשקי הבית. בתחום העסקי אמנם גם חלה עליה בהכנסות בייצוג בתחום הנדל"ן (7%), אך ביחס לתחומים אחרים שזינקו מדובר בעלייה מתונה. רכישת הדירות שברה שיאים בשנת 2021 וכך גם מחירי הדירות. בשלושת החודשים האחרונים של 2021 חלה עליה של 21.9% לעומת שלושת החודשים הקודמים. גם בקרב נוטלי המשכנתאות נרשמו שיאים.

ניצן שפיר

הנתונים הנוגעים להכנסות ולרווחים בתקופת הקורונה נבדקו באמצעות שתי קבוצות מייצגות: קבוצה אחת המונה 120 משרדי עורכי דין בגדלים שונים המספקים ייצוג לסקטור העסקי; וקבוצה שנייה המונה 150 משרדים המספקים ייצוג לסקטור משקי הבית. שתי הקבוצות משמשות אינדיקטור לפעילותם של משרדי עורכי הדין השונים.

השיאנים במגזר העסקי שוק ההון והייטק

השיאנים בגידול ההכנסות במשרדי עורכי הדין במגזר העסקי בשנת 2021 היו שוק ההון (17%), מיזוגים ורכישות (16%), חברות מסחריות (14%), הייטק (15%) וליטיגציה (12%). בתחומים אלו נמצאו פערים של 4%־6% בין ההכנסות לרווחים, כך שלדוגמה בשוק ההון הגידול ברווחים היה 12%. זלמנוביץ מסביר את הפערים כפועל יוצא של עליות השכר הגבוהות לעורכי דין בתחום זה, מה שמוריד בפועל את רווחי המגזר.

דודי זלמנוביץ, מנכ''ל חברת GLawBAL / צילום: יוסי זמיר
 דודי זלמנוביץ, מנכ''ל חברת GLawBAL / צילום: יוסי זמיר

מנגד, מהנתונים עולה כי תחומי המגזר העסקי עם הגידול הקטן ביותר בהכנסות בין שנת 2020 לשנת 2021, הם חדלות פירעון (3%), דיני משפחה (4%), ודיני עבודה (5%). בתחום המקרקעין למגזר העסקי נרשמה עליה ממוצעת של 7% ועליה דומה נרשמה גם בתחום המיסוי.

לדברי זלמנוביץ, בימים אלו אפשר להתחיל לראות האטה בפעילות. "סקטור עורכי הדין מהווה אינדיקטור מרכזי לפעילות המשק, גם לטוב וגם לרע. כבר היום פעילות המשק מציגה האטה בתחומי ההייטק ובשוק ההון. מה שעדיין לא בא לידי ביטוי הוא הליטיגציה והמקרקעין".

כאמור, בתחום דיני העבודה ניכרת התמתנות משמעותית - בעוד שבשנת 2020 נרשם גידול של כ־14% ביחס לשנה שקדמה לה, בשנת 2021 רואים ירידה של 5% בגידול בהכנסות.

משרדי הקניין הרוחני שפעילותם נלווית לעולם ההייטק, הפארמה והמכשור הרפואי זכו לשגשוג בשנת 2020 עם עליה של 9% בממוצע בהכנסות. בשנת 2021 המגמה התמתנה עם עליה של 6% בהכנסות.

בשנת 2020, עם תחילת המשבר, הורגשה האטה בתחום הנדל"ן העסקי, אך בהמשך התחום חזר לפרוח. בשנת 2021 חלה עליה בביקושים למשרדי מקרקעין (7%). זאת, בשל הביקוש הרב לנדל"ן, שהוליד שלל עסקאות לעורכי הדין של רוכשים וקונים במיזמי התחדשות עירונית.

 
  

הירידות במשקי הבית משפחה וליטיגציה

גם בתחום משקי הבית נרשם גידול בהכנסות וברווחים בחלק מהתחומים, אך עדיין במרחק די גדול מעורכי הדין המעניקים שירות למגזר העסקי. בשנת 2021, נרשמה ירידה של 1.4% בהכנסות ביחס לשנת 2020, וירידה של 1.1% ברווחים.

התחומים בהם נרשמה ירידה ב־2021 בהכנסות הם משפחה (4%-), ליטיגציה (3%-) וליווי אזרחי שוטף (1%-). מנגד, התחומים בהם נרשמה עליה בייצוג משקי בית הם מקרקעין עם הגידול המשמעותי ביותר (9%), חדלות פירעון וגבייה (5%) ומסים (3%).
בשנת 2020 עולם חדלות הפירעון והנשייה זכה לביקוש (15%), אם כי פחות מהצפוי. זאת, בשל דחיית תשלומי משכנתאות והלוואות עסקיות, הנחיות של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לפעול ברכות יתר בחייבים, הקלות בהליכי הגבייה כלפי חייבים והארה של תקופות "אזהרה".

בשנת 2021, כאמור, אנו רואים התמתנות ועליה יותר נמוכה של 5% בהכנסות במגזר משקי הבית בחדלות פירעון. בתחום העסקי נרשמה עליה של 3% בהכנסות ו-2% ברווחים לעומת 2020 - מדובר בתחום שבו העליה בביקוש הייתה הנמוכה ביותר והוא נמצא בפער ניכר ממרבית תחומי המשפט.

בתחום דיני המס - משרדי המס נדרשו בשנת 2020 לעבודה בתחום המענקים וייצוג מול הרשויות, וכאן יש דמיון בביקוש בין כל סוגי המשרדים (עליה של 3%-4%).
ב-2021 המשיכה מגמה זו בדיני המס ואף התגברה ביחס למשרדי המס המלווים את הסקטור העסקי (עליה של 7% בהכנסות).

 
  

השכר במשרדים הקטנים: מחצית מהמשרדים הגדולים

הנתונים שנאספו מתייחסים גם לשכר עורכי הדין. בשנה האחרונה חלה עליה בשכר עורכי הדין במשרדים הגדולים. זאת, כחלק מעליית הביקושים במגזר העסקי והרצון לגייס את עורכי הדין המצטיינים והטובים ביותר. גם התנאים שופרו והמשרדים מציעים חבילת הטבות לאיזון שגרת העבודה וחיי הפנאי. משרד אחרי משרד הכריזו על העלאת משכורות, והמשכורת של עו"ד בשנתו הראשונה במשרדים הגדולים ביותר נסקה ל-16 אלף שקל (ברוטו).

גלובל ערכה מדגם של נתוני השכר במשרדים המבוסס על כ- 5,000 משרות. מהנתונים נראה כי שכר עורכי דין מאופיין בשונות רבה - עורכי דין בתחומים מבוקשים זוכים לרמות שכר גבוהות בעשרות אחוזים מחבריהם באותו ותק. גם רמות התנאים משתנות בין קבוצות שונות של משרדים ועורכי דין, גודלם, תחום ההתמחות והמיקום הגיאוגרפי.

מהנתונים עולה כי עורך דין בשנתו הראשונה במשרד קטן מרוויח בממוצע בין 7,750 ל־ 9,750 שקל ברוטו, כמחצית משכרו של עו"ד באותה השנה במגה משרד. בשנה השנייה ירוויח עורך דין במשרד קטן בין 8.5 ל־10.5 אלף שקל, כאשר עורכי דין במשרדים מגה גדולים ירוויחו בין 16 ל־19 אלף שקל בחודש.

בשנה השלישית יעמוד השכר על 17-21 אלף שקל במגה משרדים ובבוטיקים. במשרדים הקטנים השכר באותה השנה יעמוד על 9-11.5 אלף שקל. עורכי דין עם ותק של 5 שנים ירוויחו במשרדי הענק 20-25 אלף, בבינוני-גדול 17.5-20 אלף, בבינוני-קטן 15-20 אלף ובקטנים 12-14.5 אלף שקלים.

החל מהשנה השישית עומדות המשכורות במשרדים הקטנים על 13-18 אלף שקל, בבינוני-קטן על 17-25 אלף שקל, בגדולים-בינוניים על 18.5-28.7 אלף שקל ואילו במגה משרדים ירוויחו עוה"ד בין 14 ל־32 אלף שקל.

משיכות שותפים מגיעות גם ל־380 אלף

מדגם של חברת גלובל המבוסס על כ-800 משרדי עורכי דין, בהם משרדים של 2 שותפים, לצד משרדים המונים מעל 100 שותפים, מספק גם נתונים על המשיכות הממוצעות של השותפים במשרדי עורכי הדין - משותפי השכר ועד הבכירים ביותר, ואף הבודדים המושכים מאות אלפי שקלים בחודש.

בחינת משיכות השותפים נעשתה ביחס למיצוב המשרד. משרד במיצוב נמוך הוא משרד שמטפל בסוגיות של משקי בית עם תימחור נמוך ומחזור הכנסה של בין 100 אלף ועד חצי מיליון. משרד במיצוב גבוה נותן שירות בעיקר למגזר העסקי ולחברות הגדולות. התימחור גבוה ומחזורי ההכנסה נעים בין 800 אלף ועד 1.4 מיליון. רמות התגמול המוצגות מבטאות תגמול משכר טירחה בלבד או כשכר מכביד כולל אם מדובר בשותף שכיר.

על פי דגם גלובל, שותפי שכר זוטרים וצעירים עם ותק של 8-14 שנה, במשרדים במיצוב נמוך ברמה הראשונה והשנייה, מקבלים בחודש שכר שנע בין 13 אלף ל-28 אלף שקל. סכומים אלו כוללים את עלות המעביד. במשרדים הגדולים והבינוניים ובבוטיקים במיצוב גבוה, יקבל השותף הזוטר בשנים הראשונות כ-31 אלף שקל ועד 59 אלף שקל לחודש.

ברמה השלישית והרביעית - במשרדים במיצוב נמוך השותפים עם ותק של 13-20 שנים, מושכים בין 17 אלף שקל ל-48 אלף שקל. לעומת זאת, במשרדים הגדולים והבינוניים ובבוטיקים במיצוב גבוה, שותפי הון בדרג נמוך או שותפים זוטרים בבוטיקים, מושכים בממוצע 51 אלף שקל עד 108 אלף שקל.

ברמה החמישית, הגבוהה ביותר במיצוב הנמוך, ממוצע המשיכות במשרדים הקטנים לשותפים ותיקים הוא בין 32 אלף שקל ל-66 אלף שקל. במשרדים הגדולים, הבינוניים והבוטיקים במיצוב גבוה, המשיכות מגיעות לממוצע חודשי של כ-92 אלף שקל ועד 151 אלף שקל.

ברמה הבאה, בה הוותק הוא מעל 25 שנה, הולכים ומתמעטים השותפים וגדל סכום המשיכות לבין 137 אלף שקל ועד כ-250 אלף שקל לחודש.
ברמה שלאחר מכן נמצאים מספר קטן אף יותר של שותפים בכירים שמשיכותיהם החודשיות עומדות על ממוצע של למעלה מ-250 אלף שקל בחודש. ברמה הגבוהה ביותר יש עשרות בודדות של שותפים בלבד והם מושכים מעל 380 אלף שקל.

התוצר השנתי: 20.2 מיליארד שקל

ב-2022 מספר עורכי הדין בישראל, שהוסמכו אי פעם, היה מעל 90,000. מתוכם פעילים כ-75 אלף: 40 אלף גברים ו־35 אלף נשים. 50 אלף מכלל עורכי הדין בישראל היו בתל אביב ובמרכז. באופן כללי, מדובר בעורך דין אחד לכ-124 תושבים בארץ, ועורך דין אחד לכ-20 תושבים בגוש דן.

סקטור עורכי הדין נחשב לצעיר יחסית כאשר 70% מכלל עורכי הדין הם מתחת לגיל 40. בנוסף, 20% מהם בוותק של עד 5 שנים בלבד. על פי בדיקה מדגמית שערכה גלובל, התפלגות עורכי הדין היא כזו : כ־55 אלף נמצאים במשרדי עורכי דין, כ-13 אלף בייעוץ המשפטי הפרטי, וכ- 8,000 עורכי דין מחזיקים בתעודת עורכי דין וכלל לא פעילים.

לפי מדגם שערכה החברה על בסיס חיובי שעות משרדי עורכי דין והכנסה לשעה, בכ-800 משרדים, התוצר השנתי במשרדי עורכי דין בישראל ב־2022 חצה את 20.2 מיליארד שקל. התוצר במחלקות המשפטיות (הפרטיות והציבוריות) הינו מעל 4.6 מיליארד שקל לשנה.