חסימת מיילים ושגרירים של איזון פנאי-עבודה: הניסיונות של חברות בעולם למנוע שחיקה

בשבועות האחרונים צף ועלה ברשתות החברתיות פיתוח בן שמונה שנים של משרד עיצוב הולנדי: שולחן עבודה שמתרומם מעצמו בשעה שש בערב בדיוק, בסיומו של כל יום עבודה. כבלי מתכת מושכים את כל השולחנות במשרד ההולנדי למעלה, כולל המחשבים, הניירות וכל מה שנמצא עליהם, במקבילה מודרנית אך טוטאלית יותר של "להפיל את העט". החלל הרחב שנותר במשרד - רצפה בלבד אחרי שגם הכיסאות פונו לצדדים - הופך למרחב חופשי לשימוש של עובדי המשרד. הם מקיימים בו תרגילי יוגה, התכנסויות חברתיות, או מזמינים מרצים מן החוץ להרצאות השראה. גם אם ירצו לעבוד, הם אינם יכולים. העיתוי שבו שותף שוב הסיפור הזה, בעיצומו של גל ההתפטרות הגדול, אינו מקרי. ההמצאה הזאת משקפת את הצייטגייסט בתחום העבודה, ששב לעסוק בנושא שהיה כה מרכזי לפני מגפת הקורונה - האיזון בין העבודה לפנאי.

הטשטוש שחל בשנים האחרונות בין העבודה לפנאי, הזמינות הטוטאלית באמצעות הטלפונים הניידים, העבודה הגלובלית על פני אזורי זמן רבים וגם העבודה מהבית שאפיינה את ימי מגפת הקורונה, מגבירים את הצורך בהצבת גבולות ברורים. תופעות של שחיקה בעבודה, גלי התפטרות גדולים, סירוב של הדור הצעיר אפילו להתחיל בעבודות שאינן משתלבות עם חייהם הפרטיים, וגם ירידה כוללת בפריון והדרה של נשים מכוח העבודה, גרמו לעסקים, ולעתים גם לממשלות, לנקוט שורה של צעדים כדי למנוע זאת. לצד קיצור אפשרי של שבוע העבודה לארבעה ימים, תנאים סוציאליים נדיבים, מענקי היריון ולידה וגמישות רבה יותר בהעסקה - מעסיקים רבים יוצרים הפרדה פיזית של ממש בין העבודה לבין החיים הפרטיים.

צרפת: מייל שיישלח ייחסם עד הבוקר

צרפת, מעוז של עבודה מאורגנת, שבה עובדים כבר כיום מקבלים 36 ימי חופשה בתשלום בשנה ושבוע העבודה כולל 35 שעות בלבד, הובילה את נושא האיזון בין הבית לעבודה כבר לפני קרוב לעשור. הממשלה הצרפתית יזמה ב-2015 חוק שהעניק לעובדים את "הזכות להתנתק". הוא מאפשר לעובדים בכל מגזר שהוא, משירותים רפואיים ועד לשירותי מידע, לא להיות מחויבים בשום צורה להיות זמינים מחוץ לשעות העבודה. למעשה, בכל חברה עם 50 עובדים ויותר, ישנה הצהרה ממשלתית שלפיה אין שום צורך לענות להודעות דואר אלקטרוני מחוץ לשעות העבודה. כמה ארגונים גדולים במשק הצרפתי הגדילו לעשות, וההודעות אינן מגיעות אפילו לעובדים. כל מייל שנשלח מחוץ לשעות העבודה המוגדרות ממתין לבוקר שלמחרת בשרת מיוחד, שאליו מנותבות ההודעות, כדי למנוע באופן פיזי את הגעת ההודעה לנמען.

גרמניה: טלפון נפרד לעבודה וחופשה בראש נקי

בגרמניה, פנייה באמצעות שירות "ווטסאפ" בנושאים עסקיים היא בגדר טאבו ברוב החברות. היא נחשבת לפלישה לתחום האישי, ולכן אינה מתקבלת בברכה. למעשה, ארגונים גדולים וחברות ענק כמו באייר מעניקים לעובדים שלהם טלפונים לענייני עבודה, כדי להימנע מהחדירה לזמן הפרטי שלהם. העובדים אינם חייבים לענות לטלפונים העסקיים מחוץ לשעות העבודה. לא נדיר למצוא מנהלים גרמנים המסתובבים עם טלפון פרטי וטלפון של העבודה.

כמה מהמעסיקים הגדולים בגרמניה, כמו חברת הרכב דיימלר, אימצו מדיניות דומה ל"זכות להתנתק" הצרפתית, ואף הרחיבו אותה כך שתכלול את ימי החופשה של העובדים. עובדים בגרמניה זכאים ל-30 ימי חופשה, אך רבים מהם מדווחים על לחץ ומתח אפילו במהלך הימים החופשיים, בשל החשש מ"ערימת האימיילים" שמצטברת בעודם בחופש, ושבה יצטרכו לטפל - אולי עד השעות הקטנות של הלילה - אחרי שיחזרו לעבודה. זו הסיבה שכשאשר עובדי דיימלר נמצאים בחופשה, המיילים כלל אינם מצטברים, אלא חוזרים לשולח עם הערה ש"הודעה זו לא התקבלה על ידי הנמען משום שהוא בחופש", ובקשה להפנות אותם לגורם המתאים, שעובד כרגיל.

המהלך אומץ אחרי ניסוי בעניין שהובילו חוקרים מאוניברסיטת היידלברג. מהלכים דומים אומצו על ידי פולקסווגן, דויטשה טלקום וגם משרדי ממשלה פדרליים בעצמם. דיימלר אינה מסתירה את העובדה שהצעד נעשה מטעמים עסקיים טהורים: "המטרה שלנו היא לשמור על איזון בין העבודה לפנאי, כדי לדאוג לתפקוד העובדים בטווח הרחוק".

סינגפור: שגרירי איזון וימי השבתה

אפילו באסיה, יבשת שבה העבודה נחשבה עד לשנים האחרונות לערך עליון, ושבחלק מהמדינות בה תועדו מקרים של "עבודה עד מוות", רוח הזמן משתנה. ההבנה היא ששעות עבודה רבות יותר אינן גוררות עבודה יעילה יותר. סקר של חברת הייעוץ מורגן מקינלי שנעשה בחודש שעבר מצא כי 82% מהעובדים בסינגפור, שבה חברות רב-לאומיות רבות מקימות את המטה האסייתי שלהן, עובדים "מעבר לשעות העבודה המוגדרות שלהם". רק 27% מהעובדים, עם זאת, אמרו כי הם יעילים במהלך שעות העבודה העודפות הללו, בתופעה שנשמעת מוכרת גם לעובדים ישראלים, במיוחד בתחום ההייטק.

זו אחת הסיבות שסינגפור מציבה בשנים האחרונות "שגרירי איזון חיים-עבודה" בחברות בינלאומיות, ומקדישה משאבים ממשלתיים כדי לנסות לצמצם תופעות של שחיקה מקצועית. בסניף סוני המקומי, דיווח מנכ"ל החברה לעיתון הסינגפורי "סטרייטס טיימס", העבירה ההנהלה לעובדים מסר ברור שלפיו אין לשלוח מיילים או הודעות קבוצתיות אחרי שעות העבודה.

בנוסף, חברות רב-לאומיות רבות בסינגפור אימצו מודל של "ימי השבתה" (Shut-Down Days) - ימים של חופשה מרוכזת שבהם כל עובדי החברה נמצאים בחופש במקביל. "היוזמה הזאת נועדה כדי להעניק לעובדים זמן נוסף לפנאי או לבלות עם המשפחה", אמר קביקומאר מורוגאנתן, יועץ לענייני איזון בין עבודה לפנאי מטעם הממשלה, "אבל באופן משמעותי יותר, היא מפחיתה את ה-FOMO ("הפחד להחמיץ") שעובדים רבים חשים כשהם נמצאים לכאורה בחופש, אך טרודים למעשה במחשבה מה הקולגות שלהם עושים ובעבודה שלהם".

דנמרק: הפסקת צהריים היא חובה חברתית

סינגפור היא מובילה עולמית במספר שעות העבודה בשנה, 2,330 שעות. מי שנמצאת בתחתית הדירוג לפי מדד של ה-OECD היא קופנהגן, עם 1,380 שעות. בהתאם, הבירה הדנית הוכרזה בחודש שעבר על ידי סוכנות ייעוץ בריטית שמיפתה את הערים הנוחות ביותר לעבודה כבירת ההרמוניה בין עבודה למשפחה. גם בדנמרק ישנם טקסים משרדיים המנסים לשים דגש על תחום הפנאי. הפסקת צהריים משותפת היא מעין חובה חברתית, כמו גם התכנסות חברתית לפני סוף השבוע.

ימי חופשה ועזרה ממשלתית: כך מגיעים לפנאי ב־68% מהיום

 הגורמים המשפיעים ביותר על האיזון בין העבודה לחיים אינם שולחנות נעלמים או פתרונות פיזיים אחרים, אלא תרבות עבודה המוכתבת בין היתר על ידי החוקים הממשלתיים. במדדים הבינלאומיים האומדים את הנושא, המשקלות המשמעותיים ביותר ניתנים למספר ימי החופשה השנתיים, לעזרה הממשלתית עם הילדים ורק לאחר מכן ליוזמות אד-הוקיות שנועדו לשפר את מצב הרוח של העובדים. ארבעה חודשי חופשת לידה בתשלום מלא בגרמניה משמעותיים מאוד לנשים שמנסות לשמור על האיזון. גם ימי חופשה משפיעים על התחושה באופן משמעותי. בפינלנד, שבה סוגיית האיזון היא עיסוק לאומי, העובדים נהנים בממוצע מ-30 ימי חופש בשנה. בלוס-אנג'לס שבארה"ב, מנגד, יש שבעה ימי חופשה בתשלום בלבד.

האיחוד האירופי התערב אף הוא במאמצים, וחוקק כבר לפני שלוש שנים דירקטיבה אירופית שנועדה לסייע לנשים בעיקר לשמור על האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, בעזרת הבטחת משכורות, חלוקה שווה עם בן או בת הזוג, והטבות כספיות. הסקרים האחרונים מצביעים על מצב טוב יחסית בכלכלות המפותחות: 63% משעות היממה מוקדשות על ידי העובד הממוצע ב-OECD לפנאי או לשינה/אכילה. בדנמרק, אחת האלופות האירופיות, עומד השיעור על 68% מהיום. המרווח אינו גדול.