ברקע צלילת המניה: שיכון ובינוי מנסה לאשר תנאי העסקה משופרים למנכ"ל

חברת הבנייה והתשתיות שיכון ובינוי תכנס בשבוע הבא אסיפה נדחית של בעלי מניותיה, לאישור מדיניות השכר של החברה, אישור תנאי הכהונה וההעסקה של המנכ"ל תמיר כהן ואישור תשלום מענק נוסף לכהן בגין שנת 2021. זאת לאחר בחודש שעבר נדחו ההצבעות על נושאים אלו מהאסיפה הכללית השנתית בגלל חוסר הסכמות עם הגופים המוסדיים המחזיקים במניות שיכון ובינוי ועם החברות המייעצות להם.

שיכון ובינוי נסחרת בבורסה לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל, לאחר שמניית החברה איבדה כ-24% מערכה במהלך החודש וחצי האחרונים, כחלק מגל הירידות בשווקים. החברה נשלטת בשנים האחרונות בידי איש העסקים נתי סיידוף, שמחזיק ב-46.6% ממניותיה מאז רכש את השליטה בחברה מידיה של שרי אריסון. המנכ"ל תמיר כהן שימש בעבר כמנהל פיתוח העסקים של סיידוף, וכיום הוא דירקטור בחברות שונות שבשליטתו.

על פי הזימון לאסיפת בעלי המניות, יעמוד שכרו החודשי של כהן בשלוש השנים הקרובות על 170 אלף שקל ברוטו, בתוספת הצמדה למדד, וזאת בהשוואה לשכר ברוטו של 144.7 אלף שקל שלו היה זכאי בשלוש השנים האחרונות, בגין תפקידו כיו"ר דירקטוריון (שהורחב בהמשך גם לתפקיד המנכ"ל ללא שינוי בשכר).

כמו כן, יהיה כהן זכאי לרכב צמוד מדרגה 7 בגילום מלא ולזכויות סוציאליות נוספות, כולל תקופת הודעה מראש של שישה חודשים במקרה של פיטורין או התפטרות, וכן דמי הסתגלות של שישה חודשים במקרה של סיום יחסי עבודה מכל סיבה שהיא. כך, מדובר למעשה במצנח זהב של 12 חודשים במקרה של פיטורין.

נוסף על כך ביקשה שיכון ובינוי לקבוע כי כהן יהיה זכאי למענק שנתי בסכום מקסימלי של עד 3 מיליון שקל, בהתאם לעמידה בפרמטרים כלכליים שקבע הדירקטוריון. זאת בהשוואה למענק מקסימלי של 2.6 מיליון שקל שנקבע בהסכם ההעסקה הקודם. עם זאת, לאחר שיחות עם הגופים המוסדיים והחברות המייעצות להם, הופחת הסכום המקסימלי ל-2.9 מיליון שקל.

כחלק מהשיחות, גם הסכימה שיכון ובינוי  להפחית את מספר האופציות שיוענקו לכהן בהסכם הנוכחי, וכן להפחית את מחיר המימוש שלהן בכ-10% ל-18.05 שקל למניה, עקב הירידה שרשמה מניית שיכון ובינוי בבורסה בשבועות האחרונים. נכון להיום נמצאות האופציות מחוץ לכסף, מכיוון שמניית החברה נסחרת בבורסה סביב מחיר של כ-15.4 שקל בלבד.

שוויו ההוגן של תגמול הוני זה מסתכם ב-2.9 מיליון שקל בשנה (8.7 מיליון שקל בשלוש שנים), וזאת חלף 5 מיליון שקל בשנה בהצעה המקורית (15 מיליון שקל בכל התקופה).

העלאת השכר שתוענק כעת לכהן, יחד עם הוצאות חשבונאיות של 5.25 מיליון שקל בגין חבילת האופציות החדשה, יזניקו את עלות התגמול השנתי שלו עבור שיכון ובינוי ל-9.1 מיליון שקל ב-2022 (לעומת 12.1 מיליון שקל לפי הצעתה המקורית של החברה), לפני מענק שנתי של עד 3 מיליון שקל. בשנת 2021 עמדה עלות העסקתו של כהן על כ-7.7 מיליון שקל, מתוכה כ-3 מיליון שקל בגין תגמול מבוסס מניות.

לצורך אישור חבילת שכרו של כהן נדרשת תמיכה של רוב מקרב בעלי מניות המיעוט בחברה, מאחר שהוא נמנה גם עם חברי דירקטוריון החברה. מנגד, את מדיניות השכר יוכל הדירקטוריון לאשר מחדש בהתאם להוראות החוק, וזאת אף אם נדחתה בידי האסיפה.

  

ירידה בהוצאות המסים הזניקה את הרווח הנקי

את הרבעון הראשון של 2022 סיימה שיכון ובינוי עם עלייה של 8% בהכנסות מביצוע עבודות וממכירות, ל-1.56 מיליארד שקל. לעיקר העלייה בהכנסות תרמה צמיחה חדה של 44% בהכנסות מגזר קבלות תשתית ובנייה בישראל ל-996 מיליון שקל, אשר נבעה בעיקר מביצוע עבודות בחטיבת הבנייה ובחטיבת הכבישים, וכן בגין ביצוע מגה-פרויקטים כגון פרויקט התקשוב. מנגד, נרשמה ברבעון הראשון ירידה של 53% ברווח הגולמי של מגזר תשתית ובנייה בחו"ל (למעט ארה"ב) ל-20.1 מיליון שקל, עקב עיכובים בהשלמת פרויקטים והתייקרות חומרי הגלם.

בסך הכול הציגה שיכון ובינוי ברבעון הראשון ירידה של 7.6% ברווח מפעולות ל-148 מיליון שקל, אולם ירידה חדה בהוצאות המסים הובילה את החברה לרשום צמיחה של 162% ברווח נקי לבעלי המניות, ל-52 מיליון שקל. נכון לסוף מרץ 2022 לחברה צבר עבודות בפרויקטי ביצוע של כ-20 מיליארד שקל, והון עצמי לבעלי המניות של 3 מיליארד שקל.

ברבעון השני של 2022 צפויה שיכון ובינוי לרשום רווח משיערוך השקעה של 90 מיליון שקל, לאחר שעלתה לשליטה בפרויקט קריית התקשוב, ותחל לאחד בדוחותיה את תוצאות חברת הזכיין וחברת המפעיל שלו. שיכון ובינוי עלתה לשליטה בפרויקט בעקבות רכישת חלקו של השותף (אפי נכסים) בפרויקט תמורת 198 מיליון שקל, שלאחריה הפכה שיכון ובינוי לבעלים יחיד שלו.

שו"ב אנרגיה תנסה לפי שווי של 3 מיליארד שקל

במקביל, עושה בימים אלה החברה הבת, שיכון ובינוי אנרגיה (שו"ב אנרגיה), ניסיון נוסף להשלים הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה - לאחר שהניסיון הראשון לא צלח אשתקד. באחרונה פרסמה שו"ב אנרגיה תשקיף לגיוס של 750 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל לפני הכסף, לאחר שאת ניסיון ההנפקה אשתקד החלה עם שווי של 5 מיליארד שקל, שהופחת בהמשך לכ-3.5 מיליארד שקל (בעקבות ניסיון למזגה עם חברת פז), גם כן ללא הצלחה. גם הצלחת הניסיון הנוכחי אינה ברורה, לנוכח הקושי להוציא הנפקות לפועל בימים אלו.

שו"ב אנרגיה עוסקת בייזום, הקמה ותפעול של פרויקטים לייצור אנרגיה בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, בגז טבעי, ובטכנולוגיה תרמו-סולארית. לחברה פעילויות בישראל, רומניה, איטליה, טקסס וקליפורניה. לחברה פרויקטי אנרגיה מניבים, בהקמה ולקראת הקמה ובייזום מתקדם, בהיקף של 4.2 ג'יגוואט (כולל שותפים). מתוכם, עומד עומד חלקה של החברה על 2.8 ג'יגוואט. ההון העצמי של שו"ב אנרגיה הסתכם בסוף מרץ 2022 ב-723 מיליון שקל, לעומת 680 מיליון שקל בסוף דצמבר 2021.

את שנת 2021 סיימה שו"ב אנרגיה עם רווח מפעולות של 83 מיליון שקל, ועם רווח נקי של כ-53 מיליון שקל. לשם השוואה, בשנת 2020 הציגה החברה הפסד מפעולות של כ-60 מיליון שקל והפסד נקי של כ-75 מיליון שקל.

למעבר החד לרווחיות תרמה בעיקר רכישה של פרויקטים חדשים במהלך 2021, שהגדילו את היקפי ייצור החשמל של החברה. מדובר בעיקר בתחנת הכוח ברמת חובב, שנרכשה בדצמבר 2020 ושההחזקה בה הניבה לשו"ב אנרגיה רווח של 104 מיליון שקל ב-2021.

את הרבעון הראשון של 2022 סיימה שו"ב אנרגיה עם ירידה של 11% ברווח מפעולות, ל-24 מיליון שקל, אולם גם עם עלייה של 145% ברווח הנקי ל-14 מיליון שקל. זאת, בזכות ירידה חדה בעלויות המימון. בתחילת השנה הנוכחית עזב אלון רווח את תפקיד מנכ"ל החברה לטובת תפקיד המנכ"ל של חברת אוגווינד הציבורית, ומאז עומד בראשה עמית בירמן, אשר מחזיק בתפקיד ממלא מקום המנכ"ל.