בעוד שהשווקים ירדו, חברות הביומד הישראליות דווקא בלטו בוול סטריט

מדד גלובס פרומתאוס שעוקב אחר חברות הביומד הישראליות שנסחרות בניו יורק טיפס ב-1.9% במאי, בעוד שמדד ת"א ביומד נפל כמעט ב-10% • ביוליין זינקה, ננוקס בדרך הנכונה אך ארוכה לייצר הכנסות של 400 מיליון דולר

חברות הביומד הישראליות הפתיעו לטובה בוול סטריט / צילום: Shutterstock, Pixels Hunter
חברות הביומד הישראליות הפתיעו לטובה בוול סטריט / צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מדד גלובס-פרומתאוס שעוקב אחרי החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט ירד ב-2.6% בחודש מאי. באותה התקופה, מדד נאסד"ק  ירד ב-2.1%, בעוד שמדד ת"א 125  ירד בשיעור גדול יותר של 6.8%.

תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים עלה במאי ב-1.9%, בזמן שמדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה  ירד ב-1.3% ומדד ת"א ביומד  נפל ב-9.6%. חברת המדיקל שבלטה בעלייה החודש היא ביוליין (BioLineRX), שעלתה ב-28%.

 
  

ביוליין  היא חברת ביו-פרמצבטיקה המתמקדת בפיתוח תרכובות וטיפולים בתחום האונקולוגיה בשלבים קליניים מאוחרים. במחלקת המחקר של פרומתאוס ייעוץ כלכלי מציינים שהמודל העסקי שלה בנוי על פיתוח תרכובות וטיפולים חדשים, בתקווה לקבל אישור מה-FDA, ולאחר מכן למכור אותם באמצעות הסדרי רישוי-חוץ לחברות תרופות וביוטכנולוגיה. המוצר המוביל של ביוליין הוא Motixafortide (BL-8040), פלטפורמה לטיפול במחלת הסרטן שהוכיחה את הצלחתה במחקר שלב 3 והציגה תוצאות חיוביות בניוד תאי גזע להשתלת מח עצם. המוצר נמצא כעת בשני מחקרים בולטים נוספים - הראשון בשלב 2 לטיפול בסרטן הלבלב בשילוב עם LIBTAYO וכימותרפיה, והשני בשלב 1b המתמקד במתן מענה לחולים עם קשיי נשימה חמורים בעיקר לאחר חשיפה ל-COVID-19 וזיהומים ויראליים אחרים בדרכי הנשימה.

בחודש מאי ביוליין פרסמה את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון, והודיעה על עמידה ביעדי המחקר והפיתוח שהציבה ועל אבני הדרך ל-2022-2023. הוצאות המו"פ שלה הסתכמו ברבעון הראשון עלו ב-3.7% ל-4.4 מיליון דולר ואילו הוצאות המכירה והשיווק הסתכמו ב-0.7 מיליון דולר, עלייה של 313%, וזאת בעקבות פעילויות טרום-השקה הקשורות ל-Motixafortide. ביוליין צמצמה את ההפסד הנקי שלה ל-4.9 מיליון דולר, לעומת 10.2 מיליון דולר ברבעון המקביל.

ההכנסות של אינוויז ממשיכות לצמוח

תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה איבד במאי 5.9% מערכו, כאשר מדד ההשוואה ת"א טכנולוגיה  ירד בשיעור דומה, של 6.3%. לעומת זאת, מדד נאסד"ק טכנולוגיה ירד בשיעור זעיר של 0.8% בחודש האחרון. החברה שהציגה את העלייה החדה ביותר בתת-המדד החודש היא אינוויז שעלתה ב-21%.

אינוויז  מייצרת ומעצבת חיישני LIDAR עבור מכוניות אוטונומיות, ומפתחת תוכנות המאפשרות ייצור המוני של רכבים אוטונומיים. בפרומתאוס מזכירים שלחברה שלושה מוצרים מובילים - חיישן LIDAR המיועד ליצרניות רכבי הובלה, הסעות ומשלוחים ששואפות לעבור לייצור המוני של רכבים אוטונומיים; חיישן דומה לקדום המציע פתרון נרחב יותר לכל רמות הנהיגה האוטונומיות תוך שילוב אפליקציית תפיסה; וחיישן LIDAR התופס 360 מעלות של המרחב תוך שימוש בשירותי לוויין וענן, בשילוב שני החיישנים הקודמים.

מימין: אורן בוסקילה, עומר כילף ואורן רוזנצוויג, שותפים מייסדים של אינוויז / צילום: דיויד גארב, דוברות אינוויז
 מימין: אורן בוסקילה, עומר כילף ואורן רוזנצוויג, שותפים מייסדים של אינוויז / צילום: דיויד גארב, דוברות אינוויז

במהלך החודש החברה פרסמה דוחות בהם הראתה המשך גידול בהכנסות, ל-1.8 מיליון דולר לעומת 0.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. זאת לצד גידול בהוצאות התפעוליות, מה שמצביע להערכת פרומתאוס על המשך הצמיחה העתידית. הם מוסיפים שהסיבה העיקרית לעליית המניה הייתה שבתחילת מאי נודע שאחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם בחרה באינוויז כספקית חיישני ה-LIDAR הישירה שלה לאחר שאינוויז הועדפה על-פני חברות רבות אחרות. היקף ההזמנות מיצרנית הרכב יגדיל את היקף ההזמנות של אינוויז ב-4 מיליארד דולר ל-6.6 מיליארד דולר.

יצור סורק סי.טי בכמה אלפי דולרים במקום 2 מיליון דולר

בסוף מאי פרסמה ננוקס  את תוצאותיה לרבעון הראשון. החברה, ששוויה כיום כ-560 מיליון דולר, רשמה הכנסות רבעוניות של 1.8 מיליון דולר בלבד, אך יש לזכור כי מדובר ברבעון השני בלבד בו החברה רושמת הכנסות. כמו כן, לפי מחלקת המחקר של פרומתאוס, ההכנסות שהחלה החברה לרשום לאחרונה נובעות מאיחוד הכנסות של חברות בנות שרכשה ננוקס, ועדיין לא מהמוצר שמפתחת ננוקס עצמה.

לפי אייל שבח, שותף מייסד בפרומתאוס ייעוץ כלכלי, וראש תחום הטכנולוגיה בפירמה, "ננוקס מפתחת מוצר מהפכני לתחום הדיאגנוסטיקה עם מודל עסקי מהפכני לא פחות. המוצר, שנמצא כיום בפיתוח, הינו סורק CT שעלות ייצורו צפויה לעמוד על כעשרת אלפים דולר בלבד במקום כ-2 מיליון דולר כיום. לאחר סיום הפיתוח וקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים, בכוונת החברה לפרוס 15,000 סורקים כאלו, ככל הנראה ללא תשלום, ברחבי העולם ולייצר הכנסות מכל סריקה שתבוצע במכשירים שיותקנו. החברה קוראת למודל זה סריקה כשירות (Scan as a Service).

"מדובר במודל עסקי שונה רדיקלית מהמודל של היצרנים האחרים בתעשייה שמוכרים את המכשיר עצמו ולא את השירות. מכאן שמדובר ביעדים שאפתניים בכל קנה מידה הן בצד הטכנולוגי המתבטא בהורדת העלויות החדה של ייצור המכשיר, והן בצד של המודל העסקי-מימוני".

מכשיר הרנטגן הנייד של ננוקס / צילום: אתר החברה
 מכשיר הרנטגן הנייד של ננוקס / צילום: אתר החברה

שבח מוסיף שלפי ננוקס, המוצר צפוי לכלול יכולות פיענוח מתקדמות של תמונות ההדמיה על בסיס אלגוריתמים מתקדמים של בינה מלאכותית. אלגוריתמים אלו קיימים לפחות בחלקם כבר כיום לאחר שננוקס רכשה לאחרונה את זברה מדיקל שפיתחה טכנולוגיה בתחום.

בפרומתאוס סבורים שאם התוכנית העסקית של ננוקס תצליח כפי שמתכננת הנהלתה, מכונות ה-CT של ננוקס יוצבו אצל לקוחותיה - בתי חולים, קליניקות רפואיות, בתי דיור מוגן ומרכזי הדמיה. זאת, להבדיל ממכונות CT שקיימות כיום, שמפאת מחירן מוצבות בעיקר בבתי חולים. מכאן שהצלחת החברה תגדיל את הנגישות של בדיקות CT ברחבי העולם וכתוצאה ישירה צפויות גם לגדול מאוד מספר בדיקות ה-CT שיבוצעו, תוך קיצור משמעותי של הזמן לאבחון מחלות והקדמת תחילת הטיפול במקרה הצורך.

החברה צופה שעלות סריקה במכשירה תהיה 40 דולר בממוצע, במונחי המחיר שייגבה מהמטופל, וחלקה של ננוקס בהכנסות יהיה 14 דולר לכל בדיקה. מדובר במספרים גדולים: החברה צופה שתוכל לייצר הכנסות חוזרות של כ-400 מיליון דולר כבר כשתפרוס כ-4,500 מכונות, וזאת תחת הנחה של כ-20 סריקות ביום בלבד למכונה.

עם זאת, הדרך להגשמת התכנית והחזון עדיין רחוקה, ובפרט שמכונת ה-CT של ננוקס טרם זכתה לאישור FDA. אתגר נוסף הוא עמידה ביעד פריסת 15,000 מכשירים עד 2024.

עלות ייצור המכשירים לבדה צפויה לעמוד על 150 מיליון דולר אך עלות זו אינה כוללת עלויות נוספות שכרוכות בהצבת המכשיר במתחמי הלקוחות, חיבור לתשתיות חשמל ואינטרנט, והקצאת חדר פיזי לבדיקות - עלויות שיכולות להיות גבוהות מעלות המכשיר עצמו, ומשפיעות על הכדאיות הכלכלית שרואים הלקוחות בהצבה.

בפרומתאוס אומרים ששווי השוק של ננוקס בשנים האחרונות הוא לא פחות מרכבת הרים. משווי של כמיליארד דולר בהנפקה ב-2020, החברה נסקה ליותר מ-4 מיליארד דולר בשיא (שנה לאחר ההנפקה), אך לצער המשקיעים, המסע המשיך בעיקר בירידות, והמניה איבדה 88% מהשיא. נראה ששוק ההון ספקני ביותר ביחס לפוטנציאל של החברה לממש את תחזיותיה, לא כל שכן בלוחות הזמנים להם היא התחייבה. ייתכן גם שחלק מהספקנות נובעת מהצהרות החברה בדבר יכולת הטכנולוגיה שלה לחתוך את עלויות מכשיר ה-CT ב-99%.

עם זאת, בפרומתאוס מציינים שקופת המזומנים של ננוקס כוללת כ-140 מיליון דולר ולחברה אין חוב. קצב שריפת המזומנים מגיע ל-45 מיליון בשנה, ומשאיר לחברה מרווח נשימה של מספר שנים עד שייאזל הכסף (בהנחה שלא יבוצעו רכישות מהותיות). מכאן שככל שננוקס תשלים את פיתוח המוצר וקבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים תוך פרק זמן סביר, וככל שתצליח לייצר מכירות ראשונות תחת המודל העסקי הייחודי שלה, סביר מאוד להניח ששוק ההון יוכל בקלות לספק את יתרת צרכי המימון. בפרומתאוס מוסיפים שעמידה ולו במחצית מהיעדים שהציבה לעצמה החברה עשויה להביא אותה לשווי שוק של מיליארדי דולרים.

** המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות.