החל מהיום: הבנקים וחברות כרטיסי האשראי פותחים את המידע לצדדים שלישיים

רגע המבחן של הבנקאות הפתוחה היה אמור להגיע כעת עם כניסתו של השלב הבא ברפורמה לתוקף, אך לפי שעה הפינטקים עוד לא עומדים בתור לקבל את המידע • בחברות האשראי החוץ בנקאיות לעומת זאת כבר מתכוננים ומקווים שהמידע מהמערכת הבנקאית יזרום כמתוכנן

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל / צילום: גדעון שרון - לע''מ
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל / צילום: גדעון שרון - לע''מ

בחברות האשראי החוץ בנקאיות חיכו לכך זמן רב והחל מהיום (ג') הם יוכלו לקבל מידע על חלקים מהפעילות הפיננסית של הלקוחות הבנקאיים, כמובן בהסכמת הלקוח. זאת לאחר שלראשונה מאז החלה רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל באפריל 2021, הבנקים מחויבים להעביר מידע לצדדים שלישיים אותם אישר הלקוח.

מדובר למעשה בחלק השני בשלב ב' של רפורמת הבנקאות הפתוחה. על פי לוח הזמנים שנקבע ברפורמה ונדחה בכמה חודשים במסגרת חוק ההסדרים האחרון, בסוף מרץ נכנס לתוקף השלב השני של הבנקאות הפתוחה, זה העוסק בכרטיסי החיוב, כלומר השלב שיאפשר לבנקים לשתף עם בנקים אחרים את החיובים של הציבור בכרטיס אשראי. כעת, המידע אודות השימוש בכרטיסי האשראי ייפתח לכל המערכת, כאמור באישור הלקוח עצמו, אם הוא יחפוץ בקבלת הצעות ערך משחקנים אחרים.

בשלב הראשון, שהחל באפריל 2021, היו הבנקים צריכים להתחיל לשתף מתחרים באישור גישה למידע על העו"ש - כלומר לראות את כל התנועות של הלקוחות בעובר ושב שלהם, אך המידע לא זרם באופן רציף ולמעשה כמעט שלא נעשה שיתוף בין הבנקים. הרפורמה תימשך בסוף אוקטובר, אז ייפתח המידע על הלוואות ופיקדונות לכל השחקנים בשוק. לאחר מכן, בדצמבר, יצטרפו למשחק גם תאגידים קטנים המעוניינים לשתף את המידע שלהם ושנה לאחר מכן גם תאגידים גדולים שיחפצו בכך. ביוני 23 יתחילו הגופים לשתף ביניהם גם מידע אודות החזקות בני"ע של לקוחות פרטיים.

הפינטקים עדיין זקוקים לקבלת רישיון

מטרת הרפורמה היא למצב את הפינטקים ואת הגופים הפיננסיים הנוספים, דוגמת גופי אשראי חוץ בנקאי וכן גופים מוסדיים, קרוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי בכל הנוגע לחשיפה למידע הפיננסי של הציבור.

אולם בשלב הזה מי שייכנסו החל מהיום למשחק הם בעיקר הגופים החוץ בנקאיים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון ורשות ני"ע וכבר קיבלו רישיונות. הפינטקים עדיין זקוקים לקבלת רישיון, שעליו הופקדה רשות ני"ע, אך לפי שעה הם טרם עמדו בטור לקבלת הרישיונות הללו.

"אנחנו יודעים מאירופה שהיו הרבה חבלי לידה בתהליך, הוא לא קורה בן רגע, כי צריך ללמוד למשל את הטכנולוגיה ואת הסביבה", אמרה בשבוע שעבר בריאיון לגלובס אורלי קורן, סגנית מנהלת מחלקת השקעות ברשות ני"ע, שמנהלת גם את מערך שירותי המידע הפיננסי ושירותי תשלום.

ברשות ני"ע מודעים לכך שהתהליך יהיה ארוך, וייקחו לפחות שנתיים עד שנראה בישראל ענף פעיל. זאת על פי הניסיון הבריטי, שהראה פרק זמן של שנתיים עד להתייצבות המערכת, שלאחריהן נרשם גידול משמעותי במספר החברות שנכנסו לאקו סיסטם, וגידול גם במשתמשים מקרב הציבור.

לדברי קורן וענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות רשות ני"ע, החוק לא מוציא את המערכת הבנקאית מהמשוואה. "אנחנו לא מדירים את הבנקים ולא באנו להחליף אותם", הסבירה פולק באותו ריאיון. "הם הבסיס וההתחלה כי שם כולנו שמים את הכסף שלנו. יש פינטקים שהמודל העסקי שלהם הוא עסק לעסק (B2B), והם ימכרו את השירותים שלהם למערכת הבנקאית וישפרו אותה. אנחנו מצפים לראות גם חברות שיפנו ישירות ללקוח (B2C), והבנקים לא יוכלו להתחרות בהן".

צרו איתנו קשר *5988