במושב הזה אפשר לבלות יום שלם, ולצאת בתחושה שהחיים יפים ושפויים

"עוד נגיעה ועוד עצב, הכל כאן מוכר בעצם"
(ארקדי דוכין)

פסק זמן משיב רוח באמצע שבוע מיוזע הוא מוצר צריכה בסיסי. קחו לכם יום מטעין מצברים בעמיקם, בואכם יישובי אלונה. יש שם ביישוב היפה בתים ישנים חבושי רעפים אדומים, חמוקי גבעות עגלגלות וכל מה שחפצה נפשו של אדם המבקש לעצמו ולאוהביו פיסת טבע, מעיין מפכה, אוכל ומשקה וגם לגימה קטנה של יין צונן אל מול כרמים וגפנים, מעשה ידיו הטובות של איש הנקטרינות.

חריץ גבינה ודבש טרי

"הבוטקה" הוא מסוג המקומות שכשנתקלים בהם, מתלבטים אם לרוץ ולספר לחבר'ה או לשמור באנוכיות כסוד כמוס. שלט אגבי מצביע על פנייה לעבר חורשה צפופת צמרות, כמה שולחנות פזורים בנון-שלנט, כמה מרבצי ישיבה מונחים בין העצים, ומעליהם נישא הבוטקה, צריף עץ כמו זה המדומיין של עמי ותמי, הצופן מגדנות ומעדנים.

עושה רושם שתושבי עמיקם הכבירו טוב בחייהם, שזכו למקום מופלא שכזה. בדלפק הבוטקה מקבלת את פני הקרואים עלמת חן בחיוך מזמין. כזה שעושה חשק להזמין את כל התפריט. הכל טעים, טרי ופשוט, במובן הכי פשוט של המילה. העין חמדה בייגלה שהגיח לוהט מהתנור הקטנטן, וגם סלט קיץ שבפסגתו נחה ערימת פטל קפוא. שילוב מפתיע ומנצח של חמצמצות צוננת. צלחת קטנה ומדויקת ובה חריץ גבינה, טחינה סמיכה, ריבת תות שעושים במקום ודבש שנרדה זה עתה, שימשה מצע טבילה נהדר לבייגל המנומש.

סביבי הסבו תושבי היישוב, משוחחים בניחותא, שותים קפה מצוין מבית קלייה זערורי. כמה יפים ושפויים נראים משם החיים.

הבוטקה תוצרת מקומית, עמיקם. מומלץ לברר שעות פתיחה. סגור בשבת. 054-4332220

 הבוטקה / צילום: גליה בן חיים

טוקטוק בין המטעים

גיחה קצרצרה משער היישוב מגלה את יפעתה של בקעת אלונה. "פעם היו כאן דונמים שלמים של עצי פרי נשירים, כיום נותרו שדות פלחה, ורק המשוגעים והרומנטיקנים ממשיכים לגדל פירות", מספר לי בעצב ניר קלש, בן מושב עמיקם, ובעצמו חקלאי שמכר את הנקטרינות שלו לטובת מיזמי תיירות ששכרם בצידם.

את אהבתו העזה למכמני אלונה הוא מעביר באמצעות סיורים ברכבי טוקטוק, רק שבמקום אלה המפויחים מסמטאות בנגקוק, חולפים הטוקטוקים של אלונה בין מטעי משמש, שיזף ואפרסקים סמוקי לחיים ושטחי מרעה בירוק-צהוב שבהם רועות בנחת פרות דשנות.

הטוקטוק מפלס דרך בין גדילנים גבוהי גבעול, שומר בר שריחו העדין מתפזר ברוח וחולף על פני זרימה מפכה של עין צברין ומעיין עמיקם. בדרך עוצרים להשקיף על עמיקם, מתפעלים מגאונותו של הורדוס שמשך מים מהנקבה ועד קיסריה כדי להשקות את חייליו, וצופים בקוטפים העושים את מלאכתם. חמש דקות מהכביש הראשי, והטבע מהדהד בתדר משלו. יום רודף לילה, קיץ תופס את משמרתו הגנוזה של האביב, הירוק הופך לצהוב ואנחנו רק עוברי אורח, אורחים לרגע.

טוקטוק אלונה: 055-6637470, בתיאום מראש

החיים שלנו תותים

חזרה לעמיקם. בדרכנו ליקב סלומון אנחנו נתקלות בשלט שעליו משורבטות באגביות צמד המילים המהלכות קסם על כל משוטט ביומו החופשי - "תוצרת משק". כמובן שעוצרות, נכנסות בשערי המשק ופוגשים את אלה וירדן, צעירים הרכונים אל עבר האדמה, אוהבים אותה כמו הייתה ילדתם, ומפיחים אופטימיות ותקווה בתחזית החקלאית הקודרת.

חרף המראה השברירי של אלה היא נחושה להפיק תוצרת אורגנית מעולה, כזאת המכבדת את האדמה ומפוצצת את בלוטות הפה בטריות ובטעם. אנחנו טועמות תותים שמגדירים מחדש את הפרי המוכר - מסתבר שהקיץ הוא עונתם ו. מכרסמות מלפפונים עתירי טעם וגזר שזה עתה נשלה מבין הרגבים.

סלסילה, מושב עמיקם, פתוח בימי שני וחמישי בלבד. 054-6663193

 אלה בשדה התות. מפיחה אופטימיות ותקווה בתחזית החקלאית הקודרת / צילום: גליה בן חיים

השרדונה של איתמר

"רק אל תגידי שכאן זה כמו בטוסקנה", מחייך איתמר סלומון ומוזג לי ללא הקדמות נוספות שרדונה שקוף במידה כזאת, שמבעד לכוס אפשר לראות בבירור את הגבעות הכרסתניות המקיפות את היישוב ואת הכרמים שממול. סלומון הוא חקלאי ותיק, שמשפחתו נטעה שורשים ציוניים בעמיקם, והוא המשיך את המסורת ונטע לצד ביתו מטעי נקטרינות, אפרסקים ובהמשך גם ענבי יין.

בחצר אנחנו מסתופפים תחת סוכת הגפנים, שותים יין נפלא, ומדברים את החיים. הבת איה מנווטת במיומנות את קצב הטעימות, מגישה צלוחית תקרובת ומנגנת עם האב איתמר דואט יפה של לגימות וטעימות. ביקב המשפחתי מייצר איתמר יין שרדונה מצוין, קברנה פרנק מפתיע באיכותו ועודצהרי היום. אפשר ולבלות במקום שעות בשומות בשבת וגם בימות חול.

יקב סלומון, עמיקם. בתיאום מראש, טל' 050-4325558

 יין מפתיע באיכותו ביקב סלומון / צילום: גליה בן חיים