האינפלציה בעולם מרקיעה שחקים, וגם באיחוד האירופי וגם בארה"ב היא נושקת ל-10% קצב אינפלציה שנתי. זו הסיבה שיו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב), ג'רום פאוול, העלה בשבוע שעבר את הריבית בשיעור החד ביותר זה 28 שנה, ב-0.75%. שיעור הריבית עומד כעת בטווח שבין 1.5% ל-1.75%.
בישראל האינפלציה מורגשת, אבל היא כעת 4.1% "בלבד". זו אינפלציה שאמנם מכבידה לנו על הכיס, וחורגת מהרף העליון של תחום היעד של בנק ישראל ביותר מ-1%, אבל יחסית להרבה מדינות אחרות, אנחנו נמצאים ממש בתחתית הטבלה.
האינפלציה בעולם הרימה ראש על רקע השיבושים בשרשראות האספקה בעולם שפגשו את הביקוש הכבוש מימי הקורונה, שהלך וגדל בתקופה של פוסט-קורונה, אך גם על רקע משבר אנרגיה עולמי. זה משבר שפרץ בחודשים האחרונים, בשל המלחמה באוקראינה והמחסור בנפט וגז שהיא הולידה. נסיבות אלה מזכירות תקופה אחרת בהיסטוריה - שנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה - כשאז העולם גם כן סבל ממחסור בנפט, מה שהתגלגל למשבר אנרגיה חריף ואף ל"סטגפלציה" ממושכת, שילוב של מיתון יחד עם אינפלציה.
ישראל באותה תקופה סבלה מאינפלציה - עד כדי היפר-אינפלציה של אפילו 400% בשנה - ממגוון רחב של סיבות, שמשבר האנרגיה היה רק אחת מהן. כל אלה הובילו בסופו של דבר ל"תוכנית הייצוב" של שנת 1985, בהובלת ראש הממשלה דאז שמעון פרס, שר האוצר יצחק מודעי ובייעוץ ובהנחיית האמריקאים. אחד מהם הוא היה סטנלי פישר, אז מרצה לכלכלה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, ולימים נגיד בנק ישראל בעצמו.
"ההלם של וולקר" החזיר את ארה"ב לפסים
בארה"ב, בשלהי שנות ה-70, מונה פול וולקר המנוח ליו"ר הפד. גם הוא נקט תוכנית אגרסיבית מאוד להתמודדות עם האינפלציה שעיקרה העלאת ריבית חדה ביותר עד כדי 22%, והוא גם היה מודע למחיר: כמה גלים של מיתון, עד כדי כמעט ריסוק של הכלכלה.
בסופו של דבר זה הצליח, וארה"ב חזרה לפסים של אינפלציה בשיעור רצוי לצד הצמיחה. זו הייתה תוכנית שכונתה "ההלם של וולקר" וגם בישראל - בעת ההיפר-אינפלציה של שנות ה-80 - יישמו תוכנית של "טיפול בהלם". לאור מה שנראה כעת כגרסה עכשווית - מתונה יותר - ל"מופע שנות ה-70", אנו שואלים היום בפודקאסט "הצוללת של גלובס" אם הימים הקשים של אינפלציה בשילוב מיתון - בעולם ובישראל - עלולים לחזור על עצמם.
עד כמה המשק הישראלי היום מושפע ממשבר האנרגיה העולמי? "המשק הישראלי פחות מושפע ממחירי הנפט לעומת זה של שנות ה-70 וה-80", הסביר ד"ר דניאל שיפמן, מומחה להיסטוריה של הכלכלה מאוניברסיטת אריאל. "מאז שנות ה-80, יש ירידה בעתירות האנרגיה של המשק עקב שינוי בתמהיל של התוצר. הנתח של מגזר השירותים בתוצר - שהוא פחות עתיר אנרגיה - עלה מאז והנתח של המגזר התעשייתי, שהוא יותר עתיר אנרגיה, ירד", הוסיף, "כיום, האנרגיות המתחדשות והגז הטבעי מהווים אלטרנטיבה לנפט".
שיפמן ציין מחקר של בנק ישראל משנת 2015, שמצא שמחיר הנפט לא משפיע על התוצר ועל הצריכה הפרטית בישראל, אך רק כאשר יש עלייה הדרגתית במחיר. "לפי המחקר", הוסיף שיפמן, "אם מחיר הנפט היה עולה כפי שעלה ב-2002-2008 - אבל תוך שנה אחת - המשק הישראלי היה נקלע למשבר חריף. נקווה שזה לא יקרה הפעם".
אילו עוד הבדלים יש בין משבר האנרגיה של שנות ה-70 לבין זה הקיים כיום? האזינו לפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
