בנט ולפיד עשו אקזיט רגע לפני שהבעיות הכלכליות האמיתיות עלולות להתפוצץ

כלכלית, כשרואים רק את ראש הקרחון, מדינת ישראל במצב לא רע בכלל: לפני שבוע חגגנו את איפוס הגרעון, האינפלציה בישראל היא מושא לקנאה בעיני מרבית המדינות המתקדמות, ואפילו בתחום הדיור הממשלה בהחלט מציגה קבלות • אלא שנתוני המאקרו מסתירים את האימה הכלכלית שיכולה להטביע את הספינה מאוד בקלות

ישיבת הממשלה השבועית, 19.6 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
ישיבת הממשלה השבועית, 19.6 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כשהספינה טובעת, אין טעם לפנטז מה היה אילו. כשהספינה טובעת, המחשבה היחידה בראש היא מתי מגיע הזמן הכי מתאים לקפוץ ולקוות לשרוד. וכשאלה פני הדברים גם במערכת הפוליטית הרעועה שלנו, מוכרחים להודות שלפחות מבחינה כלכלית, ראש הממשלה נפתלי בנט כנראה ידע מתי כדאי לנטוש.

כלכלית, כשרואים רק את ראש הקרחון, מדינת ישראל במצב לא רע בכלל. לפני שבוע חגגנו את איפוס הגרעון, האינפלציה בישראל אמנם חורגת מהיעד הממשלתי (1%-3%), אבל עם 4.1% אנחנו מושא לקנאה בעיני מרבית המדינות המתקדמות, ואפילו בתחום הדיור הממשלה בהחלט מציגה קבלות - כמעט 20 אלף התחלות בנייה בשני הרבעונים האחרונים, קצב שנתי של 80 אלף דירות שמשחזר את הימים שבהם שר השיכון אריאל שרון עשה פה ככל העולה על רוחו (83,500 התחלות בנייה בשנת 1991). במקביל, ניתנו בשנה האחרונה 79,060 היתרי בנייה, מה שבהחלט משדר שהמערכת התחילה לזוז, ואולי אפילו אוטוטו היא תשנה כיוון וההיצע יעקוף את הביקוש.

אז למה לקפוץ ולפרק את מה שבנינו? כי מדובר בעיקר במשענת קנה רצוץ. בנתונים שמסתירים את האימה הכלכלית שמסתתרת בתחתית הקרחון ושיכולה להטביע את הספינה מאוד בקלות. את תביעות השכר ההולכות ומתגברות בכל המשק, בהיקף של 41 מיליארד שקל, שיהיה מאוד קשה לומר להן לא (ודאי כשמדד המחירים לצרכן אכן שוחק את משכורות העובדים, ולאחר שעובדי המגזר הציבורי הסכימו להקפיא את שכרם בתחילת הקורונה). את העובדה שהאינפלציה עשויה לזנק משמעותית בחודשי הקיץ הקרובים, לא מעט בגלל שרבע מסל המחירים שלנו מורכב ממחירי השכירות של דירות, כאשר חוזים רבים מסתיימים בקרוב (ובלמ"ס כבר הודו שחוזים מתחדשים גילמו עלייה חודשית של 5% במאי האחרון). ובמקביל, גם הגירעון נחתך בחודשים האחרונים דרמטית בעיקר בשל גידול חד בהכנסות ממסים - נתונים שיהיה מאוד קשה לשחזר אם המשק יכנס להאטה או חלילה למיתון.

וכי גם בנדל"ן למגורים, ההיצע המרשים נשען כרגע על ההצלחה המרשימה משנה שעברה, שהסתיימה עם שיווק היסטורי של קרקעות ל-101 אלף דירות, שמבשילות כעת להתחלות בנייה חדשות בהיקפים אדירים.

בעיות היסוד לא טופלו

אבל אלה חדשות ישנות. רק ביום חמישי האחרון דיווחנו כי החשב הכללי של משרד האוצר, יהלי רוטנברג, הודיע לרשות מקרקעי ישראל שהיא נדרשת להקפיא את השיווקים הקרובים, כי נגמר התקציב של משרד השיכון ("נשאר כסף רק לעוד 3,100 דירות"), לאחר ששרי השיכון והאוצר הבטיחו לסבסד כל דירה ב-30 אלף שקל לטובת הקמת מבני ציבור. תוספת ההיצע נתקלה בחומה תקציבית, וכדאי למהר לחגוג לפני שמישהו ישים לב שכבר אין יותר מים שנכנסים לצינור הארוך.

ועוד לפני ההנחתות של החשב הכללי, גם בעולמות התכנון, ההיצע העתידי שלנו אוזל במהירות. ועדות התכנון אישרו מעט מאוד יח"ד חדשות בחודשים האחרונים, המגזר החקלאי נלחם נגד כל תוכנית שאמורה לנגוס ממנו שטחים, וראשי הערים יהיו הרבה פחות נחמדים במתן היתרים, להתחדשות עירונית ובכלל לתוספת דיור, כשגם ריח הבחירות שלהם נישא באוויר (אוקטובר 2023).

אחרי שנה ברור לגמרי שלא טיפלנו באף אחת מבעיות היסוד. שהממשלה הנוכחית, כמו כל הממשלות האחרונות, לא מסוגלת לטפל באתגרים של הטווח הארוך, שעלולים לייצר קצת בלגן וקשיים בטווח הקרוב.

ההבטחה לקדם את המטרו נשארה אות מתה, לאחר שהחוק להקמת הרשות החדשה לא עבר את משוכת הכנסת. כך גם חלופת שקד לתמ"א 38, שהבטיחה לייצר תוספת זכויות בשיעור של 400% ואפילו 500%, כראוי לצפיפות עירונית במדינה שמכפילה את עצמה כל 3-4 עשורים, אבל בעיקר משאירה כעת שוק מבולבל אפילו יותר ממה שהיה פה לפני כן. או בסוגיית הארנונה והמתח בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שלגמרי בצדק ימשיך להתנגד לבנייה של דירות, שמייצרות לו גירעון שוטף של אלפי שקלים לכל משפחה חדשה שבאה לגור.

ותוסיפו לכל אלה את הגלים האדירים שמאיימים כעת על הספינה מבחוץ - הטלטלה האדירה שמכה בכלכלות ברחבי העולם וגוזרת עליהן ככל הנראה מיתון ארוך. גם אם הספינה שלנו הייתה יציבה מאין כמוה, לא בטוח שהיא הייתה מסוגלת לעמוד מול כאלה גלים. ודאי כשהיא תלויה כל כך במצב הרוח מסביב לגלובס (במגזר ההייטק ובכלל).

אז הכי טוב לפרק, ללכת לבחירות, ולספר לכולם שהמשק במצב נפלא שלא היה כמותו. ולהחזיק אצבעות שזה לא יתפרק עד הסיבוב הקרוב.

צרו איתנו קשר *5988