בצל האינפלציה המתגברת ויוקר המחיה: בנק ישראל מזהיר מפני כלכלת בחירות

יחסית לעולם, ישראל נמצאת במצב כלכלי טוב, אבל לנוכח הטלטלה בשווקים והאינפלציה הגואה, התפרקות הממשלה ועצירת התקציב הן בשורה רעה למשק • באוצר ובבנק ישראל מודאגים מהסכמי שכר שיתגלגלו לעליות מחירים נוספות, וקוראים לשמור על היציבות הפיסקלית ולהימנע מהוצאות חסרות אחריות

בנט, לפיד וליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
בנט, לפיד וליברמן / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

פיזור הכנסת הצפוי מהווה נקודת זמן טובה לסיכום מצב המשק, ועל פי הנתונים היבשים המצב נראה לא רע בכלל - הצמיחה עומדת על 8.9% בחישוב שנתי, האבטלה בשפל של חמישה עשורים, שוק העבודה הדוק והממשלה סוגרת חמישה חודשים רצופים של עלייה בהכנסות ממסים, לצד גירעון אפסי בחודש מאי.

אז מה רע? הגרעון המבני, שהיה לפני הקורונה בגובה 4%, לא ירד, וזה אומר שבצמיחה בקצב "רגיל" משקל החוב בתוצר ימשיך לעלות. כמו כן, ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל נמוכה ב-8% לעומת מדינות ה-OECD. מלבד הפריון הנמוך והבעיות המבניות של המשק, שפתרונן יידחה יחד עם הרפורמות הדרושות, הצטרפה בעיה גדולה והיא סכנת האינפלציה. אך בניגוד לבעיות הראשונות את הטיפול בה אי אפשר לדחות.

באוצר מעדכנים את תחזית האינפלציה

הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, עדכנה השבוע את תחזיות האינפלציה כלפי מעלה - לשיעור של 4.1% ב-2022 ולשיעור של 3.3% ב-2023. תחזית זו של האוצר גבוהה יותר מזו של בנק ישראל, שמחזיק בתחזית לאינפלציה של 3.6% ב-2022 ושל 2% ב-2023. אמנם קצב האינפלציה בישראל עולה בשיעור נמוך בהשוואה למדינות מפותחות בעולם, אך אינפלציית הליבה (זו שבנטרול מזון ואנרגיה) לא כל כך רחוקה ברמתה בהשוואה עולמית.

גם באוצר וגם בבנק ישראל מודאגים מהאינפלציה. אלא שבעוד נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, מתהדר כי נתוני האינפלציה בישראל נמוכים בהשוואה לעולם, יואב גרדוס, ראש אגף התקציבים באוצר, מסב את תשומת הלב לאינפלציית הליבה שעלייתה כבר מתקרבת לזו שנצפית מעבר לים.

המכנה המשותף לבנק ישראל ולאוצר זו הדאגה מהסכמי השכר שייחתמו ושעשויים להתגלגל לעליות המחירים במשק, בדרך זו או אחרת. גרדוס אמר היום בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ש אלי הורוביץ כי "תוספות השכר עלולות להיות הגפרור שידליק את חבית הנפץ".

כלכלת הבחירות עשויה לייצר צעדים פופוליסטים

האם מדובר בספין שמרני? האם העלאת שכר מידתית אכן תלבה את האינפלציה? בבנק ישראל מנסים לתחום את הסכמי השכר כך שלא יחרגו לכלל המשק. מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ’ מישל סטרבצ’ינסקי, אמר בכנס כי "אם נותנים העלאת שכר, אז רצוי לתת עבור מצוינות ולמורים צעירים... שלא יצפו להעלאות שכר בשאר הסקטורים". הנגיד אמיר ירון אמר כי "יש חשיבות גדולה לחתום על הסכמי השכר אבל אסור שיהיו בו מנגנוני הצמדה קשיחים. כפי שלמדנו משנות ה-80 זה מה שמוביל לספירלת שכר".

 
  

לחצי האינפלציה והצעדים להוזלת יוקר המחיה במשק עלולים לשחק תפקיד בכלכלת בחירות. כבר בשלישי שר האוצר אביגדור ליברמן הגדיל את שיעור ההפחתה של המס על הדלק, מה שמרמז כי יהיה קשה בהמשך למנוע החלטות שעשויות להיתפס כפופוליסטיות. בטח כאשר הקופה של הממשלה מלאה במיוחד.

הגרעון הממשלתי נמוך כיום מהצפוי בזכות העלייה המשמעותית בהכנסות המדינה ממסים. בין 2020 ל-2021 חלה עלייה של 22% בהכנסות ממסים - העלייה החדה ביותר מזה 30 שנה. גם בשלושת החודשים הראשונים של 2022 מדובר בקצב גידול דומה. 

"לפירוק הממשלה והליכה לבחירות לא צפויה השפעה מהותית על הכלכלה ועל דירוג האשראי של ישראל בטווח הארוך. מהצד השני, אם לא יהיו רפורמות, לא יהיה תקציב וכו' בטווח הבינוני יותר זה יכביד על הכלכלה המקומית", אמר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. "לממשלה יש עודפים בחמשת החודשים האחרונים, אנו מסיימים את השנה בגרעון אפסי, ואחרי שהממשלה העלתה מסים יש סיכוי לא רע שיספקו תמיכה נוספת בדרך של הורדת מחירים. לגבי הנדל"ן, הליכה לבחירת תקשה על קיצור הליכים בירוקרטים. מהצד שני אתמול פורסמו נתונים חיוביים על התחלות הבנייה והיתרי הבנייה. אם תהיה רק חצי שנה של ממשלת מעבר אז ההשפעה על שוק הנדל"ן לא תהיה דרמטית".

נושא התשתיות לא יוכל לחכות

הכנסות הממשלה ממסים מורכבות מהכנסות חד פעמיות, כמו האקזיטים מההייטק, ומשוק הנדל"ן. כפי שהזהיר בנק ישראל בעבר אין להסתמך שאלו ימשיכו להגיע בעתיד. גם הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, צופה ירידה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים בהמשך. מעבר לכך, הירידות בשוק ההון, ובמיוחד במדד הנאסד"ק האמריקאי שירד ב-31% מתחילת השנה ויש לו קורלציה חזקה לענף ההייטק הישראלי, מהווה גורם סיכון להכנסות המדינה ממסים, שהושפעו מעלייה של 24% בנאסד"ק ב-2021.

בקופת הממשלה הצטברו חמישה חודשים של עודף תקציבי שלא נראה בעשורים האחרונים, והשאלה איך ישתמשו בכסף בצורה יעילה. בכל מקרה, נושא התשתיות לא יוכל לחכות בסדרי העדיפויות של הממשלה הבאה.

בנק ישראל הציע לאחרונה להחריג פרויקטים בתחום התשתיות ממגבלת ההוצאה ולשים את הכספים העודפים בצד לטובת השקעות חדשות. לפי הערכות בנק ישראל, פוטנציאל הצמיחה דורש השקעה מאסיבית בתשתיות, וכדי להגיע לעלייה מתמשכת בפריון צריך לעלות את ההשקעה בתשתיות בכ-45 מיליארד שקל בשנה (כ-3% מהתוצר).

הבעיה היא שאין מלאי תכנוני והליכה לבחירות לא מוסיפה בהירות לתמונה. "באופן כללי, בשנים האחרונות חלק לא מבוטל בכלכלה לא קשור למה שהפוליטיקאים עושים. במידה רבה מה שקורה בארץ נגזר ממה שקורה בעולם". מסביר פרופסור אשר בלס, בעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל וכיום מרצה לכלכלה במכללה האקדמית אשקלון. "יחד עם זאת, תקופת בחירות עוצרת את הרפורמות שאמורות היו להתרחש. יש סיכון להעברת תקציב, וכנגד, זה עשוי למנוע מהחלטות לא טובות מלהתקבל.

"אני לא רואה מצב שבו שכר המינימום יעלה בעשרות אחוזים או שיוזמות של הקפאת שכר דירה בחקיקה יתקבלו. מאידך, יוזמות מבורכות אולי גם לא יתרחשו וככל שאי הוודאות תימשך לתקופה ארוכה, הדבר איננו לטובת המשק".

כל ממשלות העבר אשמות ביוקר המחיה

באופן כללי, קשה לתלות את האשמה בעליית האינפלציה בממשלה הקצרה שהיתה פה. יהיה זה ‘נדיב’ מדי לייחס לממשלה השפעה שכזו על האינפלציה. הרי כל בר דעת מבין שהאינפלציה היא בעיה עולמית, וזו שבישראל ברובה נובעת מעליות המחירים בעולם שמתגלגלים פנימה למשק.

מהצד השני, גם אין מה להתהדר בכך שהאינפלציה נמוכה באופן יחסי לעולם, שכן יש לכך כמה סיבות, ובראשן יוקר המחיה. צריך להבחין בין קצב האינפלציה - שיעור השינוי של המחירים במדד - לבין יוקר המחיה. למעשה, יוקר המחיה הוא תוצאה של התייקרויות שהתרחשו בעבר. עוד קודם לממשלת השינוי רמת המחירים בישראל היתה גבוהה, כך שלאינפלציה אין יותר מדי לאן להתקדם בגלל יוקר המחיה בישראל, ובכך אשמות כל ממשלות העבר.