הדשבורד הכלכלי של בנק ישראל הוא התחלה יפה, אך הדרך עוד ארוכה

הדשבורד שבנק ישראל הציג בתחילת השבוע אמנם מנגיש לציבור חלק מהנתונים החשובים, אך כמה הוא באמת ידידותי טכנולוגית, וכמה הוא מאפשר שימוש בפועל כמו שאומרים בבנק המרכזי?

הדשבורד החדש באתר בנק ישראל / צילום: צילום מסך
הדשבורד החדש באתר בנק ישראל / צילום: צילום מסך

בנק ישראל הציג בתחילת השבוע דשבורד חדש להצגת אינדיקטורים מהירים על כלכלת ישראל. הדשבורד, שכולל 18 גרפים המכילים מידע כלכלי חשוב, זמין באתר הבנק. זאת במטרה להנגיש לציבור, לתקשורת ולחוקרים את הנתונים החשובים על הכלכלה הישראלית בצורה עדכנית, ויזואלית ואינטראקטיבית.

ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת טכנולוגיית המידע בבנק ישראל, אמר כי "הדשבורד שמונגש לציבור הוא ידידותי טכנולוגית ומאפשר לבעלי העניין השונים לעשות בו שימוש נרחב ומושכל". אבל כמה הוא באמת ידידותי טכנולוגית, וכמה הוא מאפשר שימוש בפועל כמו שאומרים בבנק המרכזי?

מחסור בנתונים, בסדר ובהסברים

הדבר הראשון שניכר הוא ההשראה מדשבורד נתוני הקורונה שזכה למחמאות, אך בנק ישראל לא הצליח לשחזר את ההצלחה בצורה מלאה. בעיות וחוסרים משמעותיים מונעים מהדשבורד להפוך לכלי רב עוצמה להנגשת ידע כלכלי.

מעבר לוויזואליזציה יש אפשרות קלה לייצא נתונים לאקסל, מה שמועיל מאוד כאשר רוצים לעבד אותם. דווקא לכן, כואב לראות שנקודת ההתחלה של חלק ניכר מהנתונים מאוחרת למדי - ינואר 2020 וחלק אף מאוחר יותר. לבנק יש את הנתונים, וחבל לא להעלות אותם.

החוסר בפרספקטיבה בזמן פוגע באינטראקטיביות של הגרף. אי אפשר לעשות זום אין וזום אואוט בזמן כמו שניתן לעשות בקלות בדשבורד הקורונה. בנוסף, הגרפים קשיחים - אי אפשר להוסיף ולסנן מהם נתונים וכך להתמקד במה שחשוב לכל אחד. לעתים מרוב עצים לא רואים את היער, כמו בשינוי בהוצאה בכרטיסי אשראי - שכולל לא פחות מ-8 גרפים. אפשרות לסנן תסייע מאוד.

בעיה נוספת היא שאין היגיון ברור בסדר. אין חלוקה לפי נושאים, אין מיון לפי סדר חשיבות או פופולריות צפויה של הגרפים. סדר אינטואיטיבי יאפשר התמצאות קלה יותר בדשבורד ויקל על שימוש בו כ"דופק הכלכלה הישראלית", כפי שבבנק ישראל כנראה מקווים שהוא יהיה.

אין בדשבורד גם שום הסבר או הבהרה למה גרף חשוב ורלוונטי, ומה אפשר להסיק ממנו. בנוסף, יש גרפים חשובים עם משמעות לא טריוויאלית, כמו הפער בין האג"ח המסחרי לממשלתי שמלמד על יחסי הסיכון בכלכלה, וראוי להזכיר את זה כשמציגים את הגרף. בדשבורד גם חסרים נתונים, שמפתיע שבחרו לא להכניס: למשל, שיעור האינפלציה בישראל ובעולם, ויעדי האינפלציה של בנק ישראל או תעסוקה, צמיחה ושכר, וגם התפלגות שוק ההון (תל אביב 125, למשל) לפי ענפים.  

בבנק ישראל עשו צעד משמעותי בדרך להנגשה מלאה ונוחה לציבור הרחב של הנתונים הכלכליים המשמעותיים. זו שאיפה קריטית, ויש לשבח אותם על עצם פרסום מוצר המידע הזה. עם זאת, הדרך עוד רחוקה. יש השלמות ושיפורים נרחבים הדרושים כדי שהדשבורד יוכל לשמש למטרתו המוצהרת.