"המתכונים שלנו מאוד סודיים, יש בתחום המון ריגול תעשייתי": ביקור במפעלי גלידת וניליה

השף שכולם משגעים אותו עם רעיונות לטעמים, המחסנאי שבקושי נמצא במחסן ועובד פס הייצור שמרים עם נועה קירל את יום העבודה: ביקור במפעל הגלידות של וניליה • הברזייה

גיא שפירא, אורן עזר, אורי פנחס / צילום: איל יצהר
גיא שפירא, אורן עזר, אורי פנחס / צילום: איל יצהר

ביקור אצל: 

מפעל וניליה, הוד השרון

משתתפים בשיחה:

1. גיא שפירא, 30, רווק, עובד בפס הייצור. שנה וחצי בוניליה

2. אורן עזר, 45, אלמן ואב ל-3, שף גלייסר, שנתיים בוניליה

3. אורי פנחס, 23, רווק, מנהל מחסן והזמנות במפעל, שנה וחצי בוניליה

על מה מדברים?

איפה אנחנו: בהוד השרון, במפעל של רשת הגלידות וניליה האפוף בריח וניל ושוקולד. הרשת הוקמה ב-2002 ולאחר שנקלעה להקפאת הליכים נרכשה על ידי אסף בלנק ואביב כץ ב-2020. יש לה כיום 21 סניפים ו-350 עובדים.

מאיפה באתם: אורן נמצא בעולם הגלידות מגיל 16: "התחלתי כעובד דלפק ברשת הגלידות היידיס, ובהמשך גם הייתי בעלים של חלק מהרשת". לאחר שאשתו נפטרה לקח הפסקה מהתחום: "הפכתי לאבא ואמא במשרה מלאה, והגלידות נותרו זיכרון מתוק", הוא מספר. אבל לפני שנתיים חזר לאהבה הישנה, כאחראי פיתוח הטעמים בוניליה: "למדתי להיות שף גלידות תוך כדי עבודה. חושבים מה מתחבר ומנסים".

אחרי צבא: גיא, שעובד בפס הייצור עבד כמחסנאי בסופר, ואורי, מנהל המחסן, הגיע שבוע בלבד אחרי השחרור: "רציתי לטוס. חשבתי לבוא ליומיים, עברו שנתיים". טיול גדול הוא לא עשה, "אבל הוא מטייל בלי סוף", אומר אורן, ואורי מפרט: "חזרתי מסיני השבוע, בראשון אני בבודפשט, אח"כ בבוקרשט, ובאמצע באילת".

בוקר: ​אורן מגיע למפעל מרמת גן ב-7 וחצי בבוקר, ומיד נכנס לעבודה. "עוד כשאני עם תיק על הגב, אני בודק את הבלילות של הגלידות שהתיישנו בלילה". אחרי זה הוא מכין קפה ונכנס למשימות היומיות. "עכשיו אני עובד על סורבה שוקולד קראנץ' טבעוני, ללא גלוטן וללא אלרגנים, עבור חברת תעופה".

אסור לטעות: גיא מגיע בשבע מהרצליה "ומיד מסדר ומנקה, אחרת זה מעכב את כל פס הייצור ונשרף היום". אחר כך הוא שם מוזיקה: "אנה זק ונועה קירל, דברים מקפיצים כאלה". ובמשך כל היום עומד מול צינור ענק שממנו זורמת גלידה אל כלי נירוסטה -משטח, מערבב תוספות, מעביר למקפיא וחוזר חלילה. "אסור לטעות, כי יש גלידות לאלרגיים. זו עבודה פיזית, כל היום על הרגליים. אבל זה כיף".

המזווה: בכל מקום מונחות ערימות של עוגיות אוריאו, סניקרס, מרשמלו, שקי קקאו וסוכר עצומים, וגם פירות אקזוטיים שממלאים מקררי ענק. "בכל יום אנחנו מייצרים בממוצע 2 טון גלידה מחומרי הגלם האלה", אומר אורן.

טעמים: כשף גלידות, אורן רגיל לקבל הצעות משונות מהחברים. "כל אחד מתעורר בבוקר עם טעם שהוא ישן עליו וישר שולח לי בווטסאפ", הוא מספר, אבל סומך בעיקר על עצמו. "הטעם האחרון שהמצאתי היה בשבועות: גלידה על בסיס ריקוטה, עם טעם לימון ושכבת קרם פיסטוק".  

הרשימה הסודית: באחד מחדרי המפעל מונחת הרשימה של כל מתכוני הגלידות שנמצאות כרגע בייצור. "המתכונים מאוד סודיים", מצהיר אורן. "יש כל הזמן ריגול תעשייתי, במיוחד בתחום הזה שיש בו 3-4 שחקנים משמעותיים". אורן עצמו מרגל בגלוי: "בסוף שבוע אני קונה גלידות דווקא אצל המתחרים, להכיר אותם זה חלק מהעבודה". אצל אורי זה הפוך: "אני לא אוכל גלידה אחרת. זה החוק שלי".  

צהריים: אורן לא מיצה את טעם הגלידה, ואף מדלג על ארוחות: "אני טועם כל הזמן גלידות, אז התיאבון מתקלקל". בניגוד אליו, גיא מקפיד על התזונה, ואורי מודה בעדינות: "גלידה זו לא החולשה שלי".