ראשת עיריית יהוד־מונוסון: "חתמתי על הסכם גג עם רמ"י למרות ויכוחים עקובים מדם"

עו"ד יעלה מקליס, ראשת עיריית יהוד־מונוסון, אמרה בכנס משבר הדיור של גלובס בשיתוף המכון לרפורמות מבניות: "קיבלתי עיר שלא היו בה תוכניות התחדשות ללא כל התייחסות לשירותים מוניציפליים" • יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי: "תקן 21 טוב יותר מהתקן הקודם"

עו''ד יעלה מקליס, ראשת עיריית יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר
עו''ד יעלה מקליס, ראשת עיריית יהוד-מונוסון / צילום: איל יצהר

"התחדשות עירונית היא עניין מורכב, שצריך לתת מענה מבחינת הצפיפות והשירותים המוניציפאליים. התהליך קשה, וכל אחד מושך לצד שלו, וראינו שלאורך השנים שום דבר לא קרה. צריך למצוא את נקודת האיזון, שבה כולם יכולים לחיות עם ההתחדשות העירונית, וזה אתגר גדול מאוד", אמרה היום (א') עו"ד יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד-מונוסון בפאנל בנושא "המתח בין הממשלה לשלטון המקומי" בהנחיית הלית ינאי לויזון מגלובס.

"העיר שלנו צפופה מאוד ומוגבלת בגובה, בגלל נתב"ג. אנחנו עושים הכול כדי ליצור את המתחמים האלה, אבל אם המכפילים יהיו כאלו שהמתחם לא יכול להכיל, לא תהיה התחדשות וחבל. עשיתי הסכם גג עם רשות מקרקעי ישראל למרות ויכוחים עקובים מדם עם מנהל הרשות, ינקי קוינט. יש לנו הרבה אי­־הסכמות, אבל חתמתי על הסכם גג כי רציתי קרקע משלימה להתחדשות עירונית, שבלעדיה לא הייתה התחדשות בעיר", הוסיפה מקליס.

"הרשות המקומית צריכה לדעת מראש שהיא נותנת שירותים מוניציפאליים מתאימים לתוספת יחידות הדיור", המשיכה עו"ד מקליס. "קיבלתי עיר שהיו בה תוכניות ללא כל התייחסות לשירותים".

"ההתחדשות העירונית כרעיון אמורה לצמצם פערים חברתיים", אמרה כרמן אלמקייס עמוס, מנכ"לית שותפה בתנועת "שוברות קירות". "בפועל היא מגדילה את הרווחים של הקבלנים, ושוב הכסף הולך למי שכבר יש לו, ולא לזכויות הדיירים, שהם הרבה פעמים אוכלוסיות מוחלשות. הפרויקטים כרעיון צריכים לצמצם פערים ולא להעשיר את העשירים.

"דיירים ודיירות נזרקים מדירות בהתחדשות העירונית בגלל עלויות של תחזוקה. יפה שיש חדר אופניים וחדרי מעלית, אבל מישהו צריך לשלם 800 שקל לחודש עבור זה. צריך שמישהו בכל ההתחדשות העירונית היפה הזאת יסתכל על הדיירים, יראה אותם ראשונים וראשונות".

"תקן 21 הוא הסדר כובל, בטל ופסול מעיקרו"

"תקן 21 הוא למעשה הסדר כובל בטל ופסול מעיקרו", אמר עו"ד אילן סופר, המייצג את המכון לרפורמות מבניות בעתירה לבג"ץ. "אסור לשמאים להיכנס לעניין הערכים, ולמרות זאת הם קבעו קביעה גורפת, לפיה תמורה של דירה עבור דירה היא כביכול תמורה הולמת וצודקת. זו התעלמות מוחלטת מזכויות הקניין של הדייר.

"התיקון בחוק, שקובע את הנמכת הרוב הנדרש מ־80% ל־66%, גורם לכך שההסדר נכפה על הדייר בבית המשפט, שכן בית המשפט הוא חותמת גומי של היזם. התוצאה ידועה מראש: ברגע שיש רוב של 66% ניתן לכפות עליך וכמעט להפקיע ממך זכויות קנייניות".

הלית ינאי-לויזון, עו''ד יעלה מקליס, עו''ד אילן סופר, כרמן אלמקייס עמוס, חיים מסילתי / צילום: איל יצהר
 הלית ינאי-לויזון, עו''ד יעלה מקליס, עו''ד אילן סופר, כרמן אלמקייס עמוס, חיים מסילתי / צילום: איל יצהר

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, חיים מסילתי, אמר בתגובה כי "תקן 21 נכתב על ידי מועצת שמאים, חבורה מכובדת שמתקינה את התקן. הטענה שההסדר הוא הסר כובל ש'אונס' את הדייר לרצון הרוב - זו טענה לא נכונה. בתקן עצמו יש סעיף שמאפשר לדייר להביא שמאי מטעמו, שיוכיח שהתמורה לא הוגנת. משם אפשר גם להגיע לשמאי פינוי־בינוי, שיש לו סמכות לבדוק אם התמורה הוגנת.

"הקשבנו רוב קשב להערות שהגיעו מהציבור בעת עדכון תקן 21. הוא מבחין היום בין אזורים שונים בארץ, ולא גורף לכל הארץ כמו בטיוטה הראשונה שפורסמה. התקן היום טוב יותר מהתקן הקודם, זה תקן חברתי ואפשר בהחלט להתבסס עליו ולקדם את נושא ההתחדשות העירונית". 

מעמידר נמסר: "בניגוד לנטען, החברה פועלת להגדלת מלאי הדיור ולשיפור הדיור הציבורי בישראל. כדי להבטיח מטרה זו, עמידר פועלת בכמה מישורים, הן באמצעות רכש דירות חדשות והן באמצעות פרויקטים של התחדשות עירונית, שבאמצעותם החברה מקבלת דירות חדשות לרווחת דיירי הדיור הציבורי ומלווה את הדיירים לכל אורך התהליך לטובת מיצוי מלוא זכויותיהם".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף המכון לרפורמות מבניות

צרו איתנו קשר *5988