כך הוביל הנאום הביקורתי של מייסד עליבאבא לסגירת מרכז הפיתוח בישראל

באוקטובר 2020 נשא מייסד עליבאבא נאום ביקורתי על הרגולטורים בסין ועורר קמפיין ממשלתי נגד החברה • קמפיין זה, בשילוב התחרות בשוק האונליין, חייבו את עליבאבא לבצע קיצוצים, וגם העובדים בת"א שילמו את המחיר • מתנתקים מההייטק הסיני - כתבה ראשונה בסדרה

ג'ק מא, מייסד עליבאבא / צילום: Associated Press, Mark Lennihan
ג'ק מא, מייסד עליבאבא / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

איך מתנתקים מההייטק הסיני?

בסדרת כתבות חדשה מתחקה גלובס אחר עלייתם וירידתם של הסינים מבמת ההשקעות בהייטק הישראלי. לפני עשור היו המשקיעים והתאגידים הסיניים ״הדבר הבא״ בהייטק הישראלי, עם עשרות משלחות מבקרים מדי שנה שהניבו השקעות בחברות סטארט־אפ, קרנות הון סיכון והקמה של מרכזי פיתוח. לחץ אמריקאי, יריבות הולכת וגוברת בין מזרח ומערב, אכזבה הדדית וגם שינויים כלכלים ופוליטיים בסין עצמה עצרו את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בענף הטכנולוגיה.

ביום ראשון שעבר עלו כ-40 עובדי מרכז המחקר הישראלי של ענקית האינטרנט הסינית עליבאבא לשיחת זום. מהצד השני המתין המנהל הסיני של המרכז, שקיבל את התפקיד לאחר פרישת המנהלת הישראלית, פרופ’ ליהי צלניק-מנור בשנה שעברה. הוא הנחית עליהם בשורה קשה: המרכז בתל אביב ייסגר עד ל-7 ביולי וכל עובדיו יפוטרו.

זאת הייתה הודעה מפתיעה עבור חלק גדול מהעובדים הישראלים. הם עדיין ציפו להשלמת איוש של שורת תפקידי ניהול בכירים שהתפנו, כולל תפקיד מנהל המרכז. הם ממש לא ציפו לכך שהמרכז ייסגר דווקא עכשיו, כשהוא תפס תפקיד חשוב בפרויקט דגל של עליבאבא.

המרכז הישראלי של עליבאבא, שקם בסוף 2017 בעקבות רכישת הסטארט-אפ הישראלי ויז’ואליד (Visualead), לקח חלק משמעותי בפיתוח "עלי יון פאן" (AliYunPan) - שירות לאחסון קבצים בענן שהושק אשתקד בסין. בישראל פיתחו את האלגוריתמים לראייה ממוחשבת שאפשרו למשתמשים לשלוף תמונות, סרטונים ומסמכים מהמאגר לפי מילות חיפוש וקריטריונים אחרים. כעת, האחריות על פיתוח זה תעבור לצוותים בסין.

לדברי מנהל שנכח באותה שיחת זום, הסברים לסגירה של המרכז הישראלי לא ממש ניתנו, אבל רבים מהעובדים יכלו לנחש אותם לבד. אחרי שנים ארוכות של שגשוג, עליבאבא רושמת בשנה האחרונה נסיגה משמעותית בתוצאותיה הכספיות. כדי להסתגל למציאות החדשה, החברה נמצאת בתהליך מסיבי של קיצוץ במצבת העובדים ולפי פרסום מוקדם יותר השנה הפיטורים עלולים להגיע ל-80 אלף עובדים, שליש מכוח האדם בחברה. סגירת המרכז הישראלי היא רק חלק קטן מהצמצום בעליבאבא.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

קרא תיגר על הממשל, וסיבך את החברה

אם רוצים להתחקות אחרי שרשרת הנסיבות שהובילה לסגירת מרכז הפיתוח של עליבאבא בארץ, שהעסיק בשיאו כ-60 עובדי מחקר ופיתוח, צריך לחזור כמעט שנתיים אחורה, לאוקטובר 2020. אז נשא מייסד החברה האגדי ג’ק מא נאום ביקורתי נגד הרגולציה הפיננסית המיושנת בסין. אותו נאום, שנתפס כקריאת תיגר על הממשל הסיני, גרר קמפיין ממשלתי נרחב נגד ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, שפגע בתוצאותיהן הכספיות. עליבאבא הייתה הנפגעת העיקרית.

באוקטובר 2020 הייתה עליבאבא בשיא פריחתה עם שווי שוק של כ-840 מיליארד דולר. אלא שאחרי שג'ק מא פתח פה על הרגולטורים, נשיא סין בכבודו ובעצמו הורה על ביטול בדקה ה-90 של הנפקת הענק המתוכננת של אנט גרופ, זרוע הפיננסים של עליבאבא. מאז מחקה מניית עליבאבא כ-60% מערכה והחברה נסחרת כיום לפי שווי של 310 מיליארד דולר בלבד.

העונש שקיבלה החברה מהממשל הגיע בערוצים שונים. בשנה שעברה ספגה עליבאבא את הקנס הגדול ביותר בתולדותיה, כששילמה 2.8 מיליארד דולר לאחר שחייבה סוחרים עצמאיים לעבוד באקסקלוסיביות איתה ולא לפרסם מוצרים אצל מתחרים.

 
  

אחרי הקנס, פרסמו הרגולטורים השונים בסין תקנות שונות שפגעו בחברה. כך למשל דרשו הרגולטורים מאפליקציית משלוחי המזון Ele.me, אותה רכשה עליבאבא ב-9.5 מיליארד דולר, להוריד את התעריפים שהיא גובה ממסעדות.

נוסף על כך, בשנים האחרונות גברה משמעותית התחרות איתה מתמודדת עליבאבא בזירת המסחר המקוון בסין, מקור ההכנסה העיקרי שלה. תחרות זו הגיעה גם מכיוונים לא צפויים כמו חברת בייטדאנס, מפתחת אפליקציית טיקטוק, שמשלבת בין סרטונים קצרים ולייב-סטרימינג לקניות אונליין בסין. במקביל, האטה הצמיחה של המגזר הקמעונאי כולו בסין עקב סגרי הקורונה הממושכים שנועדו לעצור את התפשטות האומיקרון.

הרבעון החלש ביותר מאז הונפקה

בעליבאבא פעלו מראש כדי לנסות לגוון את ההכנסות ולהפחית את התלות של החברה במכירות באינטרנט. הם ניסו לעשות זאת דרך כניסה לתחומים חדשים כמו מחשוב הענן, ממש כמו שאמזון עשתה במערב.

אלא שגם פה הכנסת החברה לרשימה השחורה של השלטונות גרמה לגופים ממשלתיים לבחור בשירותי הענן של חברות מקושרות יותר פוליטית כמו וואווי, או של ספקי טלקום בבעלות המדינה, על פני עליבאבא. כתוצאה מכך בחודשים ינואר-מרץ השנה צמחה חטיבת הענן של עליבאבא ב-12% בלבד, בהשוואה לצמיחה שנתית של 50% ב-2021.

החודשים ינואר-מרץ השנה היו באופן כללי הרבעון החלש ביותר של עליבאבא מאז הונפקה בניו יורק אי שם ב-2014. הכנסות החברה גדלו בחודשים אלו ב-9% בלבד, לעומת הצמיחה הדו-ספרתית שמציגה בדרך כלל החברה. ההפסד של עליבאבא זינק בינואר-מרץ ל-2.5 מיליארד דולר, לעומת הפסד של 836 מיליון דולר ברבעון המקביל.

עובדים במרכז הפיתוח הישראלי של עליבאבא מספרים כי הצרות והבעיות איתן התמודד התאגיד בסין לא הורגשו במשרדי המרכז במגדלי עזריאלי בתל אביב, וגם כאשר בעליבאבא החליטו על הקפאת גיוסים, בתל אביב המשיכו לאייש משרות. אלא שבסופו של דבר צרות אלו הגיעו גם לכאן.

"לא המילה האחרונה של עליבאבא בישראל"

כבר באפריל פרסמה העיתונות הסינית כי דאמו אקדמי (DAMO Academy), גוף המחקר המיוחד של עליבאבא אליו משתייך המרכז הישראלי, צפוי לפטר כשליש מכוח האדם בו. דאמו אקדמי הוקם ב-2017 ובאותה העת הבטיחה עליבאבא להשקיע בו 15.6 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים. מלבד ישראל, מפעילה דאמו אקדמי מרכזי פיתוח גם בסין, סינגפור וארה"ב.

דאמו אקדמי כבר השיקה מספר מוצרים משמעותיים. בפברואר 2020, בימים הראשונים של הקורונה, פיתח המרכז מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי חולי קורונה מצילומי CT. ביום הרווקים, חג הקניות הגדול של עליבאבא ב-2020, השתמשה החברה במנגנון האוטומטי שפותח בדאמו אקדמי כדי לתרגם בזמן אמת שידורי לייב-סטרימינג לשפות נוספות. ועדיין החרב הונפה גם עליו.

"המצב בסין מאתגר וזה מחייב את עליבאבא לרכז כוחות ולקבל החלטות קשות", אומר גורם שמכיר את החברה מקרוב. "המרכז הישראלי היה יקר מאוד ובתקופה הנוכחית זה אולי פחות התאים לארגון והם העדיפו להעביר את העבודה לסין, שם עלויות כוח האדם נמוכות יותר. זה לא אומר שעליבאבא אמרה את המילה האחרונה בישראל. גם בניו יורק היה לעליבאבא מרכז פיתוח שנסגר בתקופה מסוימת ואחר כך נפתח מחדש. עליבאבא זאת חברה שרואה בשינויים ערך מרכזי".

צרו איתנו קשר *5988