מאסק וטוויטר ממשיכים להתקוטט, ובינתיים עובדי החברה משלמים את המחיר

הודעתו של אילון מאסק על ביטול העסקה עם טוויטר הגבירה את אי הוודאות ברשת החברתית והותירה את העובדים עם חששות כבדים על עתיד החברה • הדירקטוריון ינסה לנצל את התרסקות המנייה לצורכי המשא ומתן, בזמן שכולם מנסים להבין: מה רוצה האיש העשיר בעולם?

אילון מאסק / צילום: Associated Press, Matt Rourke
אילון מאסק / צילום: Associated Press, Matt Rourke

עד חודש מאי האחרון, נתפס אילון מאסק כמושיע של טוויטר . יזם העל שהקים לפחות שתי חברות ששינו את העולם, טסלה בתחום הרכבים החשמליים וספייס איקס בתחום החלל, עמד להשתלט על החברה שלתפיסתו שינתה את השיח הציבורי והפכה לכיכר העיר.

אך היה הבדל אחד מרכזי בין טסלה וספייס איקס לצעצוע החדש של מאסק: את השתיים הראשונות הקים מאסק בעצמו (במשותף עם יזמים אחרים, כמובן). טוויטר, לעומת זאת, הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה בה מתנהל מאסק כטייקון ומשתלט על חברה שמישהו אחר הקים. 

העתיד של טוויטר לוט בערפל בעקבות נסיגת מאסק מהעסקה
בין קנס של מיליארד דולר לעסקת פשרה: הסיכויים והסיכונים של ביטול עסקת טוויטר-מאסק
מה קרה לעסקת טוויטר-אילון מאסק? 

ההתנהגות של מאסק, בינתיים, היא בהתאם לכך - כמו הורים שרבים מול ילדיהם, נראה שככל שהמאבק עם דירקטוריון טוויטר הולך ומחריף, כך הדאגה והאכפתיות של מאסק לחברה הולכת ופוחתת. בהתאם, מצבה של הרשת החברתית החבוטה מתדרדר, והמורל בקרב העובדים יורד.

"בריונות אינה מנהיגות"

ביום שישי האחרון, מיד לאחר הודעת מאסק כי הגיש בקשה לביטול העסקה, העלו עובדים בחברה תהיות על עתידה. ה"וול סטריט ג’ורנל" דיווח על ביקורת מצד עובדים ומנהלים אודות התועלת שהביא מאסק לחברה. ההחלטה שלו לסגת מהעסקה הביאה עובדים לחשוש מתקופה סוערת שתיפגע בתגמולים ותסיח את דעת העובדים מתוכניות ארוכות טווח.

את העובדים הרגיזה, ככל הנראה, אחת הטענות של מאסק לביטול העסקה - כאילו פיטורים ועזיבות של עובדים, חלקם בכירים, פוגעים בשווי החברה ומהווים הרעת תנאים שדינה ביטול הרכישה. האמת היא שלמאסק היה חלק גדול בפיטורי העובדים - ההתנהגות שלו כלפי עובדים בחברה גרמה לרבים מהם לפקפק במנהיגות העתידית שלו כיו"ר החברה, ולשאול את עצמם האם אין בהתנהגותו אות אזהרה בולט.

אחת מההתנהגויות זכורה במיוחד.לקראת סוף אפריל, עוד לפני שהודיע כי העסקה נכנסת להקפאה, צייץ מאסק בחשבון הטוויטר שלו ציוץ משפיל - תמונה היתולית ובה רמיזות כאילו היועצת המשפטית של החברה, ויג'איה גאדה, מפעילה אג’נדה שמאלנית. זאת, ככל הנראה, כביקורת על כך שלאחר תקופה ארוכה הוחלט בחברה להשעות את חשבון הטוויטר של דונלד טראמפ ואת החשבון של עיתון הניו יורק פוסט, בעקבות פרסום כתבה משחירה על בנו של הנשיא ביידן, האנטר.

המרמור בקרב העובדים הגיע עד למנכ"ל הותיק דיק קוסטלו, שכיהן כמנכ"ל החברה עד 2015, שצייץ: "מה קורה פה? אתה הופך מנהלת בחברה שאתה עתיד לרכוש למושא של הטרדות ואיומים?", שאל. "בריונות אינה מנהיגות", צייץ במקום אחר.

טוויטר לא לבד בנפילות

בסוף חודש אפריל חשפה טוויטר כי חרף העניין הרב שהיא מעוררת סביב עסקת הרכישה, שיעור הצמיחה בהכנסות אינו שונה בהרבה מזה של פייסבוק ואינסטגרם, ואולי גם של גוגל. תחום הרשתות החברתיות מדווח על האטה בצמיחה, ושוק הפרסום כולו נכנס לתקופה של אי ודאות. ברבעון הראשון רשמה טוויטר אמנם עלייה בהכנסות ביחס לרבעון המקביל, אך ירידה של 23% ביחס לרבעון האחרון של השנה, ונתון נמוך מתחזיות האנליסטים שעמד על 1.23 מיליארד דולר. אומנם החברה רווחית ותזרים המזומנים חיובי, אך אופק הצמיחה נמוך.

 
  

אי אפשר לנתק את טוויטר מהשוק בו היא פועלת. מטא, למשל, הודיעה על הכנסות נמוכות מהציפיות ברבעון הראשון, עם שיעור צמיחה חד ספרתי לראשונה זה עשור. את ההאטה בשוק הפרסום היה ניתן לראות גם בדוחות גוגל - שם פרסמה ענקית החיפוש תוצאות מאכזבות ביחס לציפיות, כאשר את האכזבה הגדולה ביותר סיפקה יוטיוב, שהכנסותיה פספסו בכ-600 מיליון דולר את תחזיות האנליסטים.

כך, בעוד מאסק ודירקטוריון טוויטר רוקדים טנגו זה עם זה, במטא המתחרה הקפיאו גיוסי מהנדסים בכירים עד סוף השנה והחברה הודיעה כי תקצץ בשליש את יעדי גיוס המהנדסים. על כן, הערת מאסק כאילו פיטורי 30% מצוות גיוס העובדים הם הפרה של ההסכם - אינם מחוברים למציאות.

מהלך נוסף של מאסק, לכאורה לנקות את טוויטר מחשבונות מזויפים, עלול להכביד עוד יותר על מצבה הפיננסי. בחברה ביצעו בדיקה פנימית - כביכול ללא קשר לבקשתו של מאסק - ופרסמו מסקנות די מעודדות בהקשר הזה: שיעור החשבונות שאינם אותנטיים קטנים מ־5% מקרב כלל החשבונות הנחשפים לפרסום, כלומר אלה ה"נספרים" בדוחות הרבעוניים.

עם זאת, הודתה הרשת כי אין לה אפשרות להעריך את כלל תופעת הספאם הרדומה ברשת. לצורך העניין, פרופילים מזויפים השומרים על שתיקה ואינם מצייצים, אינם נכנסים לבדיקה שמבצעת החברה. כמו כן, הם חשופים לפרסומות והורדה שלהם מהרשת עשויה להפחית משמעותית את ההכנסות של טוויטר מפרסום. להורדה נוספת ומתמשכת בהכנסות עשויה להיות השלכות מרחיקות לכת.

הדרישה של הדירקטוריון

המשבר בין הצדדים עושה שמות גם במחיר המנייה. לאחר ירידה תלולה של 54% במחירה מאז יולי שעבר, באפריל המניה עלתה ב-27%, כל עוד מאסק התבטא באופן חיובי כלפי טוויטר.

ירח הדבש בין האיש העשיר בעולם לבין טוויטר הותיר את מחיר המניה בחודשים אפריל־מאי על רף גבוה בניגוד גמור למגמה בשוק, אך הוא הסתיים עם תחילת החריקות בין שני הצדדים והמנייה חזרה לצלול. כעת, מחירה עומד על 36.8 דולר למניה, נמוך בהרבה מ־54.2 דולר למניה, מהמחיר אותו הבטיח מאסק לשלם בתמורה לרשת החברתית.

את הפער הזה ינסה לנצל הדירקטוריון כדי לדרוש כמה שיותר ממאסק: שלם את הסכום המקורי אותו הבטחת, 44 מיליארד דולר, או שתשלם קנס של מיליארד דולר. יש לדירקטוריון רוח גבית לא רק מהמשקיעים, אלא גם מהחוק, המחייב אותו למקסם את ערך החברה לבעלי המניות.

ההתכתשות הזו מתקיימת בתקופה קריטית לשיח העולמי. בארה"ב נערכות בחירות אמצע הקדנציה, בברזיל צפויות להיערך בחירות לנשיאות ולקונגרס, וגם ישראל נכנסת לתקופת בחירות. כשהעולם מנסה לפענח בכל ציוץ מהם כוונותיו של האיש העשיר בעולם - האם הוא רוצה להתמקח על המחיר, לסגת, להישאר בכותרות או שאיננו יודע מה הוא רוצה - כדאי לזכור שיש גם חברה במשבר שכורעת תחת הריב בין "ההורים".

בניגוד לאפל ולפייסבוק: המוסדיים לא נהרו למניית טוויטר

ביטול ההסכם בין אילון מאסק לטוויטר באופן סופי הביא את מניית החברה לנפילות במהלך סוף השבוע. עבור הגופים המוסדיים הישראלים נפילות בהיקף כזה של מניות חברות הענק משפיעות באופן ישיר על קרנות הפנסיה וקופות הגמל, אך באופן מפתיע המוסדיים הישראלים לא נוטים להשקיע במניית טוויטר.

 
  

מנתוני חברת סמארטבול, העוקבת ומנתחת השקעות של גופים מוסדיים, עולה כי היקף ההשקעות של הגופים הישראליים במניה עמד בסוף הרבעון הראשון של השנה על כ-50 מיליון דולר בלבד. מירב ההחזקות, 73%, הן של כלל ביטוח שהשקיעה נכון לסוף מרץ כ-36 מיליון דולר במניה. אחריה נמצאת הראל עם שווי החזקה של כמעט 22%, בעוד היתר מתחלקים בין קרנות נאמנות של מספר גופים כמו איילון, קסם ואי.בי.אי.

כאמור, מדובר בהחזקות קטנות מאוד ביחס למניות של חברות ענק, דוגמת מיקרוסופט בה שווי החזקות המוסדיים נאמדות בכ-1.9 מיליארד דולר, גוגל (alphabet) בה הושקעו 1.5 מיליארד דולר מכספי הציבור הישראלי, אפל עם 1.1 מיליארד דולר או פייסבוק - 608 מיליון דולר.

רועי ויינברגר