"זו אגדה אורבנית שרק בחברה הערבית מפרים חוק": האיש החשוב ביותר בענף הנדל"ן בצפון בראיון פרישה

אורי אילן סיים לאחרונה את תפקידו כיושב ראש הוועדה המחוזית צפון לתכנון ובנייה • בראיון לגלובס הוא אומר: צריך להקים שלושה מטרופולינים חזקים בנוסף למרכז ולפתח את התחבורה במזרח התיכון: "הפתח של בית שאן יכול לייצר רכבת חיג'אזית עד מכה"

אורי אילן, יו''ר ועדה מחוזית צפון הפורש / צילום: אייל מרגולין
אורי אילן, יו''ר ועדה מחוזית צפון הפורש / צילום: אייל מרגולין

לפני כחודש סיים אורי אילן, מי שכיהן כיושב ראש הוועדה המחוזית צפון לתכנון ובנייה, את כהונתו, ואחרי שתי קדנציות בתפקיד, יצא לגמלאות.

בעקבות ארבע מערכות בחירות רצופות, ושש סך-הכול מאז מונה אילן לתפקיד, על כיסא שר הבינוי והשיכון הספיקו לשבת שמונה שרים, ובמשרדי הפנים והאוצר ישבו בכל אחד חמישה שרים. אילן, נזהר מלחלק ציונים, אך בשיחה עם גלובס רומז כי המצב של השלטון המקומי בצפון, לא פחות מגרוע. "יש בעיה של רציפות בשלטון. בשנים האחרונות עברנו ארבע מערכות בחירות ועוד מערכת בחירות בשלטון המקומי, שאגב היא יותר משפיעה בצפון. במערכת הבחירות המקומית האחרונה שני שלישים מראשי הרשויות התחלפו".

במחוז צפון יש 94 רשויות מקומיות ו־36 ועדות תכנון מקומיות. זה אתגר אותך?
"יש לי הרבה מה לומר על הוועדות המקומיות בפריפריה, רובן לא מתפקדות ולא עושות את העבודה שלהן כמו שצריך. זו נקודת תורפה בפריפריה, כי בסוף דברים מגיעים לוועדה המחוזית, ובוועדה המחוזית מתעסקים עם מאות תוכניות קטנות שאמורות היו להיות בסמכות הוועדות המקומיות אילו היו מקבלות הסמכה ועצמאות. בעיקרון, הכוונה של תיקון 101 בחוק התכנון והבנייה (שנכנס לתוקף ב־2014 -י.ו) היא להעביר סמכויות מהוועדות המחוזיות למקומיות אבל הוגדרו בו תנאים שרוב הוועדות המקומיות לא מצליחות לעמוד בהם - אכיפה למשל".

לדבריו, "רוב הוועדות המקומיות אינן אוכפות את חוק התכנון והבנייה כמו שצריך - לא צווי הריסה, לא הריסה, לא צווי מניעה ולא הפסקת עבודה - כי הן נרתעות ולא רוצות להתעסק עם זה".

זו סוגיה שבולטת בעיקר בחברה הערבית?
"לא מה פתאום, זו אגדה אורבנית שרק הערבים מפרים את החוק. אני לא רוצה להזכיר שמות אבל יש עיריות שמתחרות עם החברה הערבית בבנייה לא חוקית. אומנם לא בונים שכונות שלמות על שטחים פתוחים אבל בונים בתוך העיר ובמרכז העיר מרפסות וקומות לא חוקיות וגם שם אין דין ואין דיין".

ועוד הוא מוסיף, "בגדול אין תרבות של אכיפה ומשילות וזה לא נכון לומר שזה רק ערבים".

"הצינור נמעך בגלל התזוזות של הקרקע"

את היופי והאתגרים של הצפון ממשיך אילן להרגיש גם מהספה בסלון ביתו במושב אמנון המשקיף על הכנרת. "בעבר גרנו בלהבות הבשן, ולפני כשנתיים וחצי קנינו את המגרש ובנינו את הבית. הייתה לנו הצפה והאינסטלטור שהגיע לבדוק אמר שהצינור, ככל הנראה, נמעך בגלל התזוזות של הקרקע".

יום לפני הפגישה שלנו התרחשה רעידת אדמה בעוצמה 3.1, במרחק של 13 ק"מ צפונית מזרחית לבית שאן. בטבריה, לא הרחק מביתו, ישנן שכונות שלמות שבהן מבנים היושבים במקום שמסוכן לבנות בו - על קו העתק - מישור התנועה בין חלקים של קרום כדור הארץ המהווה מוקד לרעידת אדמה.

במכתב הסיכום שחיברת עם סיום תפקידך כתבת, "התחדשות עירונית היא בעיניי כלי שלם וכולל לשיקום פיזי, עירוני וחברתי־כלכלי. היא לא מעשה נדל"ני! היא מעשה חברתי קודם לכול". מה צריך לעשות בשביל לקדם התחדשות עירונית בצפון או בפריפריה בכלל?
"רק לסבר את האוזן: תשע מתוך עשר הערים שבסיכון הכי גבוה מרעידות אדמה נמצאות בצפון, והעשירית היא אילת. אף אחת מהן לא נמצאת בגוש דן. אבל במשך 15 שנה אף אחד לא קם וצרח, 'מה עם בית שאן, מה עם קריית שמונה, מה עם טובא זנגרייה' (שנמצאת על השבר אבל היא לא בתוך העשר כי אינה מוגדרת עיר. כמוה יש עשרות יישובים כפריים שיושבים על אותו קו העתק - י.ו). מה תמ"א 38 עשתה ליישובי הצפון? כלום, שום דבר.

"יש כיום 50 תוכניות התחדשות עירונית בצפון הנמצאות על השולחן, ואין חברה גדולה שלא רוצה לעבוד בצפון - לפחות בחברה היהודית. אין ברירה, כל 50 תוכניות הללו חייבות להתממש אחרת זה יהיה אסון, אין לנו יותר שטחים פתוחים ובמצב של הכפלת האוכלוסייה הקרקע הופכת למשאב הכי יקר.

"בשכונת קריית משה בטבריה, הרשות להתחדשות עירונית אישרה תוכנית מפורטת. הרעיון הוא פינוי-בינוי, כי אי-אפשר לבנות במיקום של הבניינים. יש שם קווי העתק, ואסור לבנות שם, וכרגע חיות שם מאות משפחות, ומי אחראי עליהן? הקבלנים, היזמים או המדינה? אין לי טענות לקבלנים וליזמים - המדינה צריכה להכניס את היד לכיס".

הבעיה היא היעדר ההיתכנות הכלכלית.
"אם אין היתכנות כלכלית אז סוגרים את הצפון והדרום? כשבנו את המדינה בנו אותה בגלל היתכנות כלכלית? לא! אנשים גרו כאן ובנו בתים והקימו משפחות. אף אחד לא בדק את החיים דרך החור של הגרוש. את קריית שמונה בנו והעבירו לשם עולים חדשים".

המבנים שבנו אז היו זמניים שלא היו אמורים להחזיק מעמד עד היום, ובינתיים אין פתרון לדיירים.
"איפה המדינה עכשיו? אם אין היתכנות כלכלית בקריית שמונה אז סוגרים את העיר? יש דברים שהם תשתיות לאומיות ואותם המדינה צריכה ליזום. התשתית התכנונית הייתה מאוד מינימליסטית לגבי הנגב והגליל".

במרכז מדברים על התחדשות עירונית במונחים של נדל"ן וכסף וזה מה שמניע את התהליך. איך צריך להסתכל על התחדשות עירונית בצפון?
"להתחדשות עירונית יש הרבה פנים, אחת מהן היא נדל"ן. אבל יש לה צד חשוב לא פחות והוא האורבני, כלומר איך יוצרים ערים טובות בכדי לאזן את הצפון והדרום ביחס למרכז. אם נמשיך לפי המצב הנוכחי, ב־2048 במלוא 100 שנים למדינה, 75% מאוכלוסיית המדינה יגורו על 25% מהשטח שלה. זה לא נורמלי - כל המרכז יקרוס.

"לכן האינטרס הלאומי - ולא בגלל שאני גר בגליל ואוהב את הגליל - צריך להיות חיזוק הנגב והגליל. צריך לחזק את עולמות התעסוקה והחינוך וצריך לחזק את הערים כי 90% מהאנשים גרים בערים.

"גם בחברה הערבית העיירות הקטנות הופכות להיות ערים. חצור וכפר כנא הן כבר לא כפרים יותר, ואם אנחנו רוצים שהצעירים יחזרו לצפון צריך לשדרג את הערים שלנו, כי בינתיים אין עירוניות, אין מרכזי ערים. מרכז קריית שמונה שומם, אף שיש מכללה".

מה צריך לעשות בשביל להפוך את קריית שמונה למטרופולין למשל?
"בקריית שמונה עשינו תוכנית אב, אבל הביקורת שהייתה לי על תוכנית הדיור שם זה שהיא לא ניצלה את ההזדמנות לשנות את המאזן הדמוגרפי. ככל שמחירי הדיור עולים המשפחות החלשות קונות בפריפריה וזה מחליש את הנגב והגליל. המרכז מבחינתו ממשיך להתחזק והמדינה משקיעה בו מיליארדים בפיתוח תשתיות שיתאימו לצרכים, וזה מחזק את המרכז וזה מייקר את הנכסים".

"להכין את המדינה ל־17 מיליון תושבים"

בשיחה עמו אילן מדגיש את הצורך להכין את המדינה לקראת גידול מסיבי באוכלוסייה. "אם אנחנו רוצים להכין את המדינה ל־17 מיליון תושבים ב־2048, הנקודה האסטרטגית החשובה היא שצריך להקים שלושה מרכזים כלכליים חברתיים שיהיו חזקים לא פחות מהמרכז ואז גם המחירים יתאזנו. כשאתה מגדיל את הביקושים בנגב ובגליל, אתה תוזיל את המחירים במרכז".

איך עושים את זה?
"המדינה צריכה להעתיק את מנועי הצמיחה שלה לפריפריה, הרכבת שאישרנו להפקדה בקריית שמונה היא תשתית שמשנה מציאות. אני נוסע ברכבת וזה תענוג. למה שמדינה ישראל, שהיא בגודל של עיר באירופה, לא תהיה מרושתת ברכבות נגישות יעילות וזמניות - בכלל תחבורה ציבורית נגישה לכל מקום? עכשיו תהיה רכבת קלה לשפרעם ולנצרת גם זה אמור לשנות מציאות".

"כיום מדברים על מטרופולין אחד ויש מי שחושב שזה הנכון. אני חושב שזו הייתה טעות אסטרטגית".

מה דעתך על החזון של שרת הפנים איילת שקד להקים יישובים חדשים בנגב וברמת הגולן?
"החזון שלי הוא כורח המציאות, והוא מצריך לטייב את הערים שלנו להתרכז בהן ולפתח אותן. אפשר לרדת מתחת לאדמה ולהשתמש קצת בים אבל בעיקר להתכנס לתוך הערים שלנו פנימה כמו ברצלונה, וערים אחרות בעלות 200 אלף תושבים כמו באדן באדן ובאזל שהן ערים מקסימות שכיף לחיות בהן, כולל תחבורה ציבורית עם מרכזי ערים תוססים, עירוב שימושים ושכונות מגורים מסביב. למה שנהריה, עכו, קריית שמונה, שפרעם וטמרה לא יהיו כאלה?

"יתרה מזו, הכישלון של המדינה הוא שאין קשב לצפון ולדרום, יש לי השערה מעולם הפוליטיקה שהוא עולם של מספרים: במחוז צפון יש 1.5 מיליון תושבים, בערך 600 אלף בעלי זכות בחירה, מתוכם יצביעו במקרה הטוב 70% - כלומר 450 אלף מצביעים ל־20 מפלגות. אף אחד מאיתנו לא מכניס אף מועמד לכנסת, אולי שלושה־ארבעה חברי כנסת ערבים. אז תגיד לי, מי יספור אותנו?"

עוד מוסיף אילן, "אם אתה שר וצריך לקבל החלטות אז הציבור שלך הוא במרכז הארץ. גם אצל חברי הכנסת הערבים המצב זהה, והם ישקיעו יותר מאמץ בערי המשולש. אף אחד לא יבוא למע'ר, ששם יש דרוזים, מוסלמים ונוצרים - מה ילקטו שם? בקיצור, אין לצפון כוח פוליטי, ויתרה מזו, אנחנו לא מאורגנים. תסתכל על מועצת ישע כדוגמה הם מאורגנים ויש להם כוח פוליטי.

"אני עוקב אחרי הנושא הזה כבר שנים ואני יודע שהפוליטיקאים רק מבטיחים הבטחות. הייתי מנכ"ל עיריית צפת בשנים 2010־2014 ונחשפתי מאז לדבר הזה, למה לבית החולים זיו אין את אותם התקנים כמו איכילוב? לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי אנחנו משלמים ביטוח בריאות דרך הביטוח הלאומי, למה אנחנו מקבלים פחות מאחרים?

"תסתכל על מספר המשפחות שמטופלות בשירותי הרווחה בצפון או בדרום, וזה רק ממחיש שיש כאן הדרה. אנחנו גוררים אחד את השני: העניים הערבים גוררים את העניים היהודים וגם הפשיעה והאלימות מתפשטת".

"לחבר את הרשות הפלסטינית לנמל חיפה"

אתה חושב שהתכנון צריך להתנתק מהמציאות שאנחנו חיים בה?
"כמנהל מחוז האחריות שלי הייתה כלפי אלה שעוד לא נולדו, כשאני מתכנן אני מתכנן לעתיד ולא לעצמי. עכשיו מאשרים תוכנית לשלוחה ברכבת העמק מעפולה לג'נין, היא מגיעה עד לגבול, והיא אמורה לחבר את הרשות הפלסטינית לנמל חיפה"

זה יקרה בטווח הקרוב?
"אני לא יודע, זה תלוי בפוליטיקאים, אנחנו מאפשרים לעמים לחיות בשלום. ברגע שחותמים על הכסף ופותחים את השער אנחנו מוכנים.

"הרכבת לבית שאן - עכשיו אנחנו מתכננים את החוליה החסרה שיורדת לגבול ירדן. אז לא היו הסכמי אברהם, אבל היום כבר מדברים עם סעודיה. הפתח של בית שאן יכול לייצר רכבת חיג'אזית עד מכה. עם הירדנים מזמן עשינו שלום והם כבר שותים סודה, כלומר יש להם גז טבעי שזורם וגם מים מהכנרת. אנחנו מגדירים את בית שאן כנמל היבשתי של ישראל, גם עבור הירדנים יהיה יעיל כלכלית להשתמש ברכבת לנמל חיפה ולנמל אשדוד מאשר להשתמש בנמל עקבה. לדעתי הירדנים, הסעודים והאמירתים יהיו טיפשים אם לא ישתמשו בזה".

אתה מתגעגע למחוז או שמיצית?
"אני מאמין ברוטציות, וגם בהגבלת כהונה לכולם. היו לי שתי כהונות, בסך-הכול היה תפקיד מדהים, בעל השפעה וגם מאתגר, זכות גדולה. לאחרונה גויסתי לתנועת אור, שכבר 20 שנה מקדמת את הרעיון של שלושה מרכזים לישראל, וזה התאים לי בול. אני משמש שם כמנהל התכנון במעבדה לעתיד ישראל 2048. שמטרתו לאזן בין הצפון, הדרום והמרכז".

אורי אילן

אישי: בן 67, במתגורר מושב אמנון ליד הכנרת, בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה וביחב"ל מהאוניברסיטה העברית; תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה

מקצועי: כיהן כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ומ"מ הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים, כמנכ"ל עיריית צפת, וכעוזר ראש העיר תל אביב שלמה להט. כיום מכהן כמנהל התכנון במעבדה לעתיד ישראל 2048 בעמותת אור

עוד משהו: כותב שירה ופרוזה. בשנת 2016, יצא לאור רומן הביכורים שלו, "קָרה". "שיָיט אוהב ים, בשלן, ומתופף לעת מצוא"