האם מיסוי הדלק במדינת ישראל דומה למדינות מפותחות אחרות?

במשרד האנרגיה טוענים כי מיסוי הדלק בישראל דומה לעולם. קשה להשוות • המשרוקית של גלובס

נחום יהושע, הכלכלן הראשי במינהל הדלק של משרד האנרגיה, בבנימיני וגואטה, כאן ב’, 29.6.22
נחום יהושע, הכלכלן הראשי במינהל הדלק של משרד האנרגיה, בבנימיני וגואטה, כאן ב’, 29.6.22

אין מי שמחזיקים ברכב ולא מרגישים את העלייה החדה במחירי הדלק. האמרת המחירים הזו היא גלובלית, ונובעת מעליית מחירי הנפט בעקבות המלחמה באוקראינה. אבל אולי בכל זאת יש מה לעשות? נחום יהושע, הכלכלן הראשי במינהל הדלק של משרד האנרגיה, התראיין על כך בכאן ב'. המראיין רן בנימיני תהה אם זה סביר שבערך חצי ממחיר הדלק המשולם בישראל מקורו במיסוי. יהושע השיב שאין פה משהו חריג: "יש מדינות ספורות כמו ארצות הברית שבה מחיר הדלק נמוך - והיא יוצאת הדופן. ברוב המדינות בעולם, ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD, שיעור המיסוי הוא די דומה למה שקורה במדינת ישראל, פחות או יותר באותם סדרי גודל".

האמנם מיסוי הדלק בישראל מיושר עם שאר העולם? קשה להשוות במצב הנוכחי, שכן ההשוואה העדכנית האחרונה, אותה עורכת סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), נכונה לרבעון השני של 2020. ובכל זאת, הסתכלנו. לפי הסוכנות, יהושע לא רחוק מהמציאות: באותה תקופה שיעור המס כחלק ממחיר הדלק בישראל היה הגבוה ביותר מבין 33 מדינות החברות ב-OECD, ועמד על 75%, אבל המקומות הבאים לא עמדו הרבה מאחור. פינלנד עם 73%, שוודיה עם 72% ובריטניה, צרפת ויוון עם 71%. ממוצע ה-OECD עומד על 63%, ורק בארבע מדינות שיעור המס עמד על פחות מ-50% ממחיר הדלק.

אבל, כאמור, אלו נתונים נכונים לשעתם. כפי שמראה האתר של משרד האנרגיה, שיעור המס על הדלק מאז ירד ל-57% באפריל 2022. זה לא כי הממשלה קיצצה במסים כמו בגלל שמחיר הנפט טיפס כ"כ שהוא תפס נפח גדול יותר ממחיר הדלק הסופי. סביר להניח שהדבר השפיע באופן דומה על שיעור המס בעולם כולו, ועדיין קשה להשוות כעת.

מה קרה אחרי אפריל? ישראל הורידה את המס ב-50 אגורות לליטר, ונכון ליולי שיעור המס כבר עומד על 48.5%. במשרד האנרגיה אמרו לנו שההורדה הזו הופכת את התמונה ל"שונה בתכלית". האמנם? מחישוב שלנו, לולא ההורדה הזו שיעור המס כחלק מהמחיר היה עולה ב-3.5 נקודות אחוז. האם זה מספיק כדי לשנות את התמונה? וזה עוד לפני שניכנס לכך שגם בבריטניה, אוסטרליה, ניו-זילנד, חלק ממדינות ארה"ב ורוב מדינות האיחוד האירופי הורידו מסים על דלק. כלומר, גם בהן התמונה השתנתה בהתאם.

משרד האנרגיה נתן לנו עוד שני סייגים להתייחס אליהם. ראשית, ברבות ממדינות המערב, בניגוד לישראל, מונהגים מסי גודש או נסועה, כך שהמסים על הדלק לבדם לא נותנים תמונה מלאה של המסים על נסיעות. שנית, שמחיר הדלק לפני מס בישראל נמוך ביחס למדינות אחרות ב-OECD. לדבריהם, הפערים הקטנים של מדינות רבות מישראל לפי נתוני ה-IEA דווקא מצדיקה את האמירה של יהושע שמדובר בשיעור מס סביר.

ברשות המסים ביקשו להזכיר ש"הבלו נועד, בין היתר, להפנים במחיר את ההשפעות החיצוניות השליליות על החברה שקיימות בשימוש בדלק וברכב".

בשורה התחתונה: הנתונים האחרונים של ה-IEA, מ-2020, מראים ששיעור המס כחלק ממחיר הדלק בישראל היה הגבוה ב-OECD. עם זאת, במרבית מדינות הארגון שיעור המס עלה על 50%. מאז שיעור המס כחלק מהמחיר ירד וקשה לערוך השוואה שיטתית.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: נחום יהושע
תפקיד: הכלכלן הראשי במינהל הדלק של משרד האנרגיה
תוכנית: בנימיני וגואטה
תאריך: 29.6
ציטוט: "ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD, שיעור המיסוי הוא די דומה למה שקורה במדינת ישראל"
ציון: ללא ציון

על רקע העליות במחיר הדלק, התראיין לכאן ב' הכלכלן הראשי במינהל הדלק של משרד האנרגיה. כשנשאל על חלקה של המדינה במחיר הדלק, השיב יהושע ש"בדרך כלל מדינת ישראל גובה למעלה מ-50% מהמחיר, או 60% מהמחיר במס, אבל זה לא משהו שונה או נדיר או יוצא דופן. רוב המדינות גובות מסים גבוהים על הדלק". כשנשאל על ידי המראיין רן בנימיני האם זה סביר שמתוך מחיר של 8 שקלים לליטר דלק, המדינה גובה כ-4 שקלים כמס, השיב יהושע פעם נוספת כי: "מבחינת הסבירות… המצב הזה אינו יוצא דופן או שונה בכל העולם". בהמשך הוא חזר על הטענה שוב ואמר כי: "ברוב המדינות בעולם, ברוב המדינות המפותחות, ה- OECD, שיעור המיסוי הוא די דומה למה שקורה במדינת ישראל, פחות או יותר באותם סדרי גודל".

כפי שהסברנו בעבר, מחיר הדלק נקבע על ידי נוסחה שמורכבת מארבעה סעיפים: מחיר שער בתי הזיקוק, שנקבע לפי ממוצע ציטוטי מחירי הבנזין באזור אגם הים התיכון (שמפרסם PLATT'S); מס בלו בסכום קבוע שמעודכן אחת לארבעה חודשים לפי השינוי במדד המחירים לצרכן; סל הוצאות השיווק של תחנות הדלק והוצאות נוספות (דלף ותוסף). על כל המרכיבים האלה יש להוסיף שיעור מע"מ - וכך מתקבל המחיר הסופי של הדלק. אם כן, שיעור המיסוי על הדלק הוא למעשה חישוב של רכיבי המס, כלומר הבלו והמע"מ, ביחס למחיר הסופי של הדלק.

ההשוואה הבינלאומית העדכנית ביותר שמצאנו מופיעה במסמך של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) ומתייחסת לנתוני הרבעון השני של שנת 2020 (מאז לא פורסמו נתונים עדכניים יותר על שיעור המס על הדלק בהשוואה בין-מדינתית). מההשוואה עולה שבישראל רכיב המס ממחיר הדלק - שאז עמד על 75% - היה הגבוה ביותר בקרב 33 מדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD). אחרי ישראל ניצבות פינלנד (73%), שוודיה (72%) ובריטניה, יוון וצרפת (71% כ"א). את הרשימה סוגרת ארצות הברית, עם רכיב מס בשיעור 30%. הממוצע של מדינות ה-OECD עמד על 63%, כאשר למעט 4 מדינות, בכל המדינות רובו של מחיר הדלק נבע ממיסוי (נתון שגם אותו ציין יהושע בריאיון).

כאן יש להוסיף הסתייגות חשובה: על פי נתוני מחירי הדלק שמופיעים באתר משרד האנרגיה, מאז התקופה בה נערכה ההשוואה, רכיב המס ירד באופן משמעותי - מ-79% במאי 2020 עד 57% באפריל השנה (אחרי אפריל היו התפתחויות נוספות שניגע בהן בהמשך). אלא שהירידה הזו לא נבעה משינוי במדיניות המסים, אלא מהתייקרות הדלק עצמו (המחיר בשער בית הזיקוק). עליית מחיר הדלק הקטינה את החלק היחסי של המס במחיר - וכך רכיב המס ירד, אף שגובה המס במונחים מוחלטים דווקא עלה. אלא שהתייקרות הדלק נבעה מעליית מחירי הנפט בעולם - ולכן סביר שהמגמה במדינות אחרות דומה לזו של ישראל. בנוסף, במדינות נוספות הוחלט על הורדת המסים על הדלק, כך למשל ברוב מדינות האיחוד האירופי, בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ומדינות מסוימות בארצות הברית. לכן, התמונה גם בהן השתנתה בהתאם.

פנינו למשרד האנרגיה עם הנתונים. ראשית, במשרד האנרגיה שבו והדגישו כי נושאי מיסוי מטופלים ברשות המיסים. אך מעבר לכך, במשרד האנרגיה כן העלו מספר טענות חשובות - אף שלא הציגו נתונים סותרים. נסקור אותן.

במשרד האנרגיה טענו שהנתונים הללו "אינם משקפים את הפחתת הבלו בישראל בשיעור של 50 אגורות, עליה הוחלט לפני מספר חודשים. ככל שההשוואה הייתה כוללת נתון זה, התמונה הייתה שונה בתכלית". ובכן, באפריל אכן הופחת הבלו מ-3.13 ל-2.7 שקלים לליטר - וההפחתה אכן הורידה את רכיב המס במחיר: מ-57% לפני ההפחתה ל-53% אחריה. אבל האם ללא ההפחתה "התמונה הייתה שונה בתכלית"? כיום (יולי 2022), מרכיב המס עומד על 48.5%. לפי החישובים שלנו, ללא הפחתת הבלו, מרכיב המס היה גבוה ב-3.5%. האם ירידה של 3.5% במרכיב המס מספיקה כדי לשנות את מיקומה של ישראל באופן דרמטי? קשה לקבוע בוודאות. ב-2020, גם אחרי ירידה בשיעור כזה, ישראל עדיין הייתה ממוקמת בצמרת המדינות בעלות המיסוי הגבוה ביותר - ולא מופרך לחשוב שהמצב דומה גם כעת.

במשרד האנרגיה העלו טענה נוספת: "ההשוואה אינה מציגה את התמונה המלאה, שכן בחלק גדול מהמדינות ישנו מיסוי גודש או נסועה, שלא משוקלל באופן ישיר. מיסוי כזה אינו קיים כיום בישראל". במה שקשור להשוואת כובד המיסוי על נסיעה, הטענה הזו נכונה: היות שבמדינות אחרות הנסיעה ממוסה באפיקים אחרים, השוואת מיסוי הדלק לבדו אינו מגלם את כל המס שמוטל על נסיעות. אלא שדווקא נקודה זו חושפת את הבעייתיות במנגנון המיסוי הישראלי: על פי מחקרים שונים שנעשו, מיסוי כבד על מחיר הדלק בלבד הוא מיסוי לא יעיל, שכן הוא לא לוקח בחשבון גורמים שמשפיעים על ההשפעות השליליות של השימוש ברכב, כמו זמן ומקום השימוש. לעומת זאת, דווקא מכשירי המיסוי האחרים שציין משרד האנרגיה, כמו אגרות גודש, נחשבים יעילים יותר. לכן, יש בכל זאת משמעות להשוואה של המיסוי על דלק באופן ספציפי.

במשרד האנרגיה מסרו עוד כי "הנתונים המוצגים ממחישים לחלוטין את הדברים שנאמרו. הרוב המוחלט של המדינות המפותחות גובות מעל 50% מס מהמחיר הכולל של הדלק. כמו כן, ישנן ארבע מדינות נוספות שבהן נטל המס הוא בהפרש של פחות מ-5% מישראל, ועוד מספר רב של מדינות הנמצאות בפער של פחות מ-10% מישראל. לכן, אנו בהחלט סבורים כי ישראל איננה חריגה או יוצאת דופן באופן מיוחד בהיבט זה". בהתייחס לנתונים לגבי המחיר הכולל של הדלק (ולא רק לגבי שיעור המס), הוסיפו במשרד האנרגיה כי "גם עבור התקופה בה ההשוואה נערכה, בהולנד למשל, שיעור נטל המס גבוה יותר מישראל. אין זה מקרי ששיעור המיסוי על דלק בישראל ובהולנד הינו גבוה, שכן מדובר במדינות צפופות מאוד ביחס למדינות ה-OECD, אשר הנזק הסביבתי מתחבורה פרטית בהן גבוה". כמו כן, ציינו במשרד האנרגיה כי "הממצא הבולט ביותר (בנתונים שהועברו, י' א') הינו שהמחיר לפני מסים בישראל נמוך ביחס למרבית מדינות ההשוואה".

מרשות המסים נמסר: "הבלו נועד, בין היתר, להפנים במחיר את ההשפעות החיצוניות השליליות על החברה שקיימות בשימוש בדלק וברכב, וביניהן זיהום אויר, גודש בכבישים, פליטות פחמן ותאונות דרכים. בכך, הבלו תורם לשיפור הקצאת המקורות והיעילות במשק, ותומך בעקרון "המזהם משלם". כמו כן, הכנסות הבלו מאפשרות לממן שירותים של הממשלה לציבור, ולהפחית סוגי מס אחרים, ובכך להגדיל את היעילות במשק ולהקטין עיוותים".

לסיכום, בהשוואה האחרונה שנערכה (ברבעון השני של 2020), מרכיב המס ממחיר הדלק בישראל היה הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. אומנם מאז חלו התפתחויות שונות, אך סביר כי עדיין מרכיב המס בישראל הוא מהגבוהים בעולם. עם זאת, במרבית מדינות הארגון שיעור המס עלה על 50%.

צרו איתנו קשר *5988