אחרי כחלון ובעלי השליטה: המפקח על הצ'יינג'ים לשעבר נחקר בפרשת יונט

רשימת הנחקרים בפרשת אי-הסדרים בחברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט  ממשיכה להתארך. נחקר נוסף בפרשה הוא יואב צבר, המשנה למנכ"ל וקצין הציות של החברה.

צבר הגיע ליונט בשנת 2020 לאחר שכיהן בעבר כמנהל אגף במשרד האוצר בתחום נותני שירות מטבע, איסור הלבנת הון ומימון טרור ומנהל אגף בתחום הבקרה, האכיפה והחקיקה, כלומר היה האחראי מטעם המדינה על מתן הרישיונות לצ'יינג'ים לפני שהפיקוח עליהם עבר לידי רשות שוק ההון בימיה של הממונה הקודמת, דורית סלינגר. 

■ פרשת היעלמות המיליונים מיונט קרדיט: גרסת משה כחלון נחשפת, בכירי פירמת EY מגיעים לחדרי החקירות
■ מייסד יונט קרדיט שלמה אייזיק התפטר מהדירקטוריון והותקף ע"י החברה: "ניסיון לברוח מאחריות"
■ רשות ניירות ערך תחייב חברות חוץ-בנקאיות לחשוף סיכונים טרם גיוס  

צבר מצטרף ליו"ר החברה שהתפטר בחודש שעבר, שר האוצר לשעבר משה כחלון; שלושת בעלי השליטה בחברה, שלמה אייזיק, שי פנסו וצחי אזר; יצחק אביתר, שעל-פי החשד ניהל בפועל את סניף יונט קרדיט בנצרת שבו התגלו אי-הסדרים הכספיים; וכן בכיר בחברת רואי החשבון EY שביקרה את דוחות יונט קרדיט; שכבר נחקרו בפרשה.

בסביבתו של צבר אומרים כי הוא זה שהוביל לפתיחת החקירה, וכחלק מתפקידו היה אחראי על הדיווח לרשות להלבנת הון ולא לרשות ניירות ערך, ולכן דבר חקירתו נודע בנפרד מיתר הנחקרים, וגם הסכום שדורשת רשות ניירות ערך כערבות במסגרת התנאים המגבילים שהוטלו עליו נמוך יותר - כ-100 אלף שקל, לעומת אייזיק למשל שנאלץ להפקיד יותר ממיליון שקל. בנוסף להפקדת הערבות נאסר עליו לצאת מהארץ במשך 180 יום.

החשדות המופנים נגד צבר זהים לחשדות שהופנו כלפי שלושת בעלי השליטה בחברה. מדובר בחשדות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי התאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, גניבה בידי מורשה, זיוף והלבנת הון. בניגוד לשלושת בעלי השליטה, צבר אינו חשוד בעבירה של שימוש במידע פנים.

מעו"ד קובי ואורי גולדמן ומעו"ד מאור ברדיצ'בסקי המייצגים את יואב צבר נמסר בתגובה: "בשלב זה כמובן שלא ניתן למסור פרטים על החקירה המתנהלת, למעט הציון כי מרשנו משתף פעולה באופן מלא, וכי הדיווח שלו הוא שהביא לחשיפת העניין. אנו סמוכים ובטוחים שבסוף החקירה יתברר כי לא נפל רבב בפעולותיו. אין מחלוקת כי מרשנו לא נטל דבר לכיסו ומתוקף תפקידו דאג לחברה הציבורית ולציבור". 

ידעו על המעשים הלא כשרים, אך לא דיווחו

אתמול (ד') פורסם בגלובס כי בחקירתו של כחלון הטיחו בו חוקרי רשות ניירות ערך כי הוא ידע על המעשים הלא כשרים בחברה, אך לא דיווח על כך כדין. כחלון שלל מכל וכל את דברי החוקרים, וטען כי ברגע שנודע לו על החשד לאי-סדרים בדבר צ'קים שנעלמו, הוא הורה ל-EY ישראל לחקור זאת ומינה בודק חיצוני לפרשה. בהמשך, ברגע שנודעו לו החשדות למעשים פליליים בחברה, הוא הודיע על התפטרותו.

חוקרי רשות ניירות ערך הבהירו לכחלון כי הוא לא חשוד במעשי הגניבה שאירעו בכלל טרם כהונתו, אלא בעבירות ניירות ערך, על כך שלא דיווח כדין על אי-הסדרים שנתקבלו בחברה, חרף חובתו כיו"ר הדירקטוריון, לאחר שעל-פי החשד מידע זה הובא בהמשך לידיעתו.

לטענת כחלון, הגורמים שמתחתיו אמרו לו שלא מדובר באירוע קיצוני ומהותי לחברה, ומשום כך לא פעל לדווח על כך כל עוד היקף חומרת הבעיה לא נחשף בפניו. לדבריו, אומנם התריעו בפניו על בעיות ניהוליות ותפקודיות כאלה ואחרות, אך הוא מעולם לא קיבל התרעה בנוגע למידע מהותי המחייב דיווח לציבור.

בין הנחקרים הנוספים ישנו כאמור גם בכיר בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל (EY) שנחקר באזהרה במשרדי רשות ניירות ערך. מלבד זאת נודע לגלובס כי יונט, על-פי עצת עורכי דינה ממשרד ברנע ג’פה לנדה, ויתרה באופן גורף על חיסיון עורך דין-לקוח שלה מול כל גורם משפטי שעימו התייעצה.

יש לציין כי החברה העבירה מסמכים רבים לידי רשות ניירות ערך, כאשר על-פי הערכות החומרים הללו מפלילים את בעלי השליטה ונושאי משרה ביונט, וממילא גם את החברה עצמה. החלטת החברה התקבלה על-ידי הדירקטורים הבלתי תלויים, לאור העובדה שיתר הדירקטורים מצויים בניגוד עניינים בשל מעורבותם לכאורה באירועים שנמצאים בלב החשדות.

הביקורת נועדה להבטיח שהגילוי למשקיעים יהיה אמין 

אחרי שאתמול הודיעה רשות ניירות ערך כי היא מרחיבה את חובת הגילוי של חברות הפועלות במגרז האשראי החוץ-בנקאי, הקדימו ברשות את ביקורות הרוחב על חברות האשראי החוץ-בנקאי שתוכננה להמשך השנה.

מחלקת ביקורת והערכה ברשות ניירות ערך פתחה בביקורת, וברשות ציינו כי הביקורת נועדה להבטיח כי הגילוי הניתן למשקיעים בחברות הפועלות בענף זה הוא אמין ונאות. במסגרת הביקורת יבחנו מספר סוגיות ביניהן: נאותות המדידה והגילוי של חברות הפועלות בענף ביחס להלוואות וליתרת אשראי ללקוחות בדוחות הכספיים ונאותות ההפרשות להפסדי אשראי.

"נוכח האירועים שאירעו לאחרונה בחברות האשראי החוץ-בנקאי, השינויים בתנאי השוק ועליית הריבית שהיא גורם המשפיע באופן מהותי על פעילות חברות אלה ויכולת ההחזר של לקוחותיהם, הוחלט להקדים את ביצוע הביקורת ולבצעה כעת", הסבירו ברשות ניירות ערך.

צעד זה מצטרף כאמור להרחבת חובת הגילוי שפרסמה הרשות אתמול. המסמך שפורסם מבהיר לחברות באופן ממוקד את הגילוי הנדרש, בסוגיות הבאות: סיכונים עיקריים, אופן ניהולם, הסיכוי להתממשותם והשפעתם על התאגידים בענף הזה. על-פי ההוראה החדשה, החברות יחויבו לפרסם את הגילוי בדיווחיהן במטרה לשקף את כל המידע הרלוונטי לציבור המשקיעים, והן נדרשות לעשות זאת כבר במסגרת הדוח הרבעוני הקרוב.

"סיכון האשראי הוא סיכון אינהרנטי לענף האשראי החוץ-בנקאי ומנוהל באופן שוטף. לצד סיכון זה, תאגידים אשר פועלים בתחום פעילות זה חשופים מטבעם במידה יתרה לסיכונים נוספים, וביניהם סיכונים תפעוליים (כדוגמת סיכוני גניבה, מעילות, הונאות ואי-סדרים), סיכוני הלבנת הון, סיכון רגולציה ושינויי חקיקה וסיכון אי-ציות להוראות רגולטוריות בנושא", כתבו ברשות ניירות ערך.

ברשות דורשים מהחברות להתייחס ולנתח את סיכון הרגולציה ושינויי חקיקה, סיכוני הלבנת הון וסיכון הציות - קרי, הסיכון של אי-עמידת התאגיד בהוראות הדין והוראות רגולטוריות ובכלל זה בהיבטי ניהול סיכונים והלבנת הון; ואת הסיכונים התפעוליים, כדוגמת סיכון לגניבות, מעילות, הונאות ואי-סדרים. בהקשר זה נכתב כי על התאגיד להתייחס גם למוקדי סיכון שזוהו בפעילותו. 

*** חזקת החפות: יואב צבר ויתר הנחקרים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ועומדת להם חזקת החפות.