הקורבן המפתיע של סכסוכים בין מדינות

לסיכון גיאופוליטי - המגוון הרחב של סיכונים הקשורים לסכסוך או מתח בין מדינות - יש השפעה ברורה על הסחר העולמי ועל היחסים המדיניים. אבל איך זה משפיע על חדשנות במגזר הפרטי?

כדי לחקור את השאלה הזו, אספנו נתונים מ-4,625 חברות ציבוריות בארה"ב בין השנים 1985 ו-2017. השתמשנו בשלושה מדדים עיקריים למדידת רמות החדשנות הטכנולוגית של חברות אלו בשנה נתונה: מספר הפטנטים שהחברה הגישה; הערך הכספי של פטנטים שניתנו לחברה (כפי שנמדד בשינויים במחיר המניה של החברה בעקבות פרסום מתן הפטנט) והערך המדעי של פטנטים שניתנו לחברה (כפי שנמדד במספר הפעמים שהפטנט צוין בבקשות פטנט אחרות).

  

לאחר מכן הצלבנו את נתוני החדשנות הללו עם מדד חודשי של סיכון גיאופוליטי (GPR) שפורסם על ידי הפדרל ריזרב בארה"ב, המבוסס על ניתוח רחב היקף של כתבות חדשותיות מ-11 עיתונים גלובליים מובילים, כולל אירועים כמו הפצצת ארה"ב את לוב ב-1985, הלחימה בעיראק ופיגועי הטרור ב-2015 בפריז. כך פיתחנו מודל סטטיסטי של הקשר בין GPR לחדשנות ארגונית, שחשף חמישה ממצאים מרכזיים:

1. סיכון גיאופוליטי חונק חדשנות.

מצאנו שבממוצע, גידול של 1% ב-GPR מפחית את מספר הפטנטים שחברה רושמת בשנה שלאחר מכן ב-0.18%, מפחית את הערך הכספי של הפטנטים שניתנו לחברה ב-0.24% ומפחית את הערך המדעי של הפטנטים שניתנו ב-0.08%. לאחר מכן, בדקנו אילו סוגי פטנטים הגישו החברות במערך הנתונים שלנו. מצאנו שככל שה-GPR עולה, הפטנטים נטו להתמקד פחות בטכנולוגיות חדשות המתפתחות במהירות (סימן ההיכר של חדשנות פורצת דרך) ונעזרו בפחות תחומים טכנולוגיים שונים. במילים אחרות, חברות נעשו יותר שונאות סיכונים ופחות נטו לחתור לחדשנות רב-תחומית.
עוד מצאנו שבשנים עם GPR גבוה יותר, חלק קטן יותר מהמוצרים היו בשלבי פיתוח מוקדמים, מה שמצביע על כך שסיכון גיאופוליטי מוביל חברות להשיק פחות פרויקטים של פיתוח מוצרים.

2.  איומים יכולים להזיק יותר ממעשים.

מצאנו שבממוצע, השפעת האיומים גדולה אפילו יותר מאשר למעשים: מספר הפטנטים הממוצע שהוגשו על ידי חברות אמריקאיות ירד יותר מפי שלושה בתגובה לעלייה באיומים גיאופוליטיים, מאשר בתגובה לעלייה באירועים הגיאופוליטיים עצמם. סביר להניח שהסיבה לכך היא שאיומים קשורים לסיכון לא ממומש, בעוד שהמעשים עצמם הם סוג של סיכון ממומש, כלומר פחות אי ודאות. זה מתיישב עם האינטואיציה - הפחד מהלא נודע הוא לעתים קרובות יותר גרוע מהפחד מהידוע.

3. לסיכון גיאופוליטי יש השפעה גדולה יותר על חברות שעובדות עם השוק הבינלאומי.

בחלק הבא של הניתוח שלנו, השתמשנו במסד הנתונים Compustat של חברות 500 S&P ולקוחותיהן. כדי להבין טוב יותר כיצד שוק היעד של חברה משפיע על עוצמת אפקט עליית ה-GPR, בדקנו שני קריטריונים כדי למדוד חשיפת חברות לשווקים בינלאומיים: שיעור הלקוחות העיקריים של החברה שהיו זרים (לעומת מקומיים), ושיעור ההכנסות של החברה שהגיעו מאותם לקוחות זרים.

מצאנו כי שני הקריטריונים של חשיפה לשוק זר מתואמים להשפעה שלילית גדולה יותר של GPR על חדשנות, עם עלייה של 1% בשיעור הלקוחות הזרים של החברה וההכנסות המקבילות לירידה של 0.63% ו-0.78% בהתאמה במספר הפטנטים הממוצעים שהוגשו. זה מצביע על כך שחברות שמוכרות ללקוחות במדינות זרות חוות כנראה אי ודאות גדולה יותר ולכן יותר ימנעו מסיכון בזמנים של סיכון גיאופוליטי גבוה יותר.

 4. פגיעה בהון האנושי ובהשקעות מו"פ.

ברור שאי הוודאות הקשורה לסיכון גיאופוליטי מובילה להשקעה פחותה בחדשנות במגזר הפרטי. אבל מהם המנגנונים הבסיסיים המניעים את השינוי הזה? מצאנו שכאשר ה-GPR עולה, ההשקעה במו"פ יורדת, בעוד שהתחלופה בקרב הממציאים והמדענים האחראים על הפטנטים שחברות מגישות עולה.
שני הגורמים הללו פגעו ברמות החדשנות הכוללות של החברות, למרות שההון האנושי משחק תפקיד גדול בהרבה מההשקעה במו"פ: הירידה בהשקעות במו"פ אחראית לכ-2% מהירידה במספר הפטנטים שהוגשו, בעוד שהירידה בהון האנושי מסבירה 17% מההשפעה הזו - מה שהופך אותה לחמורה כמעט פי 10. זה מצביע על כך שהירידה עשויה להיות מונעת פחות ממדיניות ניהולית מכוונת ויותר בשל גורמים מחוץ לשליטתם הישירה של המנהלים (כלומר, עובדים שבוחרים או נאלצים לעזוב את מקום עבודתם, למשל).

5. ההשפעות הללו ארוכת טווח.

בחלק האחרון של הניתוח שלנו שאלנו: כמה זמן ההשפעות השליליות הללו נמשכות? התשובה הייתה לרוב שלוש עד חמש שנים, ובממוצע מגיעות לשיאן שנתיים לאחר העלייה הראשונית ב-GPR. לפיכך, בעוד שקונפליקט עשוי להיות קצר מועד, ההשלכות שלו צפויות להיות מורגשות במשך שנים.

                                              ●●●●●●●

חשוב לציין שכל הממצאים שלנו הם ממוצעים. המחקר הדגיש גם כיצד חברות בודדות יכולות להשיג ביצועים טובים יותר (או פחות) בהתאם לבחירות האסטרטגיות שלהן. לדוגמה, ניתוחי מעקב של פעילות פרסום ולובינג מצביעים על כך שכאשר ה-GPR עולה, חברות שנוקטות יותר יוזמות פרסום או שתדלנות נוטות לחטוף מכה גדולה יותר מבחינת חדשנות. ייתכן שהסיבה לכך היא שפרסום מרמז על מיקוד רב יותר ביצירת ערך ממוצרים קיימים, מאשר ביצירת מוצרים חדשים, בעוד ששתדלנות עשויה להפוך נושאים גיאופוליטיים לבולטים יותר עבור מנהלים, ולכן להפחית את סובלנותם לסיכונים.
אבל ברמה גבוהה, הניתוח שלנו מוכיח שלעלייה בסיכון הגיאו-פוליטי צפויה להיות השפעה משמעותית שמחניקה חדשנות בכל התחומים. הדרך היחידה לטפל בבעיה היא שמנהיגים פוליטיים ועסקיים (לצד שחקנים מרכזיים אחרים, כמו מחוקקים ופלטפורמות תקשורת) יעבדו יחד, כדי לבנות עתיד שלו יותר - וחדשני יותר. 

© Harvard Business School Publishing Corp