המדינה מקדמת נתיבים רק לאוטובוסים, אך העיכובים ממשיכים

בחודש החולף 21% מהאוטובוסים איחרו לתחנת האמצע בלמעלה מ־10 דקות, ו־8% הקדימו ביותר מ־5 דקות - כך עולה ממדד Moovit וגלובס • לא חל שיפור ביחס לדגימה במאי, והתוצאות בשטח עגומות: לפי סקר של "אור ירוק", האוטובוס מהווה כלי התחבורה העיקרי עבור 18% מהציבור בלבד

מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי
מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי

מה זה מדד התחבורה הציבורית

איך הישראלים ינטשו את הרכב הפרטי אם האוטובוס תמיד מאחר? אחד הפרמטרים המרכזיים בבחירה בתחבורה ציבורית, היא האמינות שלה. מדד גלובס ומוביט יבחן בכל חודש 828 מסלולי נסיעה ב־47 רשויות ויבדוק עד כמה ניתן לסמוך על התחבורה הציבורית בישראל. 

בחודש יוני פחות ממחצית האוטובוסים הגיעו בזמן לתחנה או בטווח של 5 דקות מהזמן שקבע משרד התחבורה, כך עולה ממדד דיוק האוטובוסים של גלובס ו-Moovit. בחודש החולף נותחו 20 הימים הראשונים בלבד, בשונה מהבדיקות הקודמות, וזאת כדי לבודד את תקופת החופש הגדול שבה הכבישים מתפנים לנסיעה מהירה יותר של האוטובוסים.

הבעיות והפקקים המשיכו

בימים הנבדקים 8% מהאוטובוסים הקדימו את הגעתם לתחנה האמצעית בקו ביותר מ-5 דקות, בדומה לחודש קודם, והם מייצגים את הסיכוי לפספס נסיעה. 23% איחרו ב-5 עד 10 דקות, 19% איחרו ב־10 עד 20 דקות ו-2% איחרו מעל 20 דקות - ומייצגים ירידה קלה ביחס לחודש הקודם (4%).

בכל הנוגע להגעה לתחנה הסופית בקו, המדד משקף תמונה פחות טובה בהרבה: 18% מהאוטובוסים הקדימו ביותר מ-5 דקות, 16% איחרו יותר מ-20 דקות ורק 29% הגיעו בזמן או בסטייה של עד 5 דקות.

 
  

מאז תחילת המדידה ופרסומה כאן בחודש פברואר, לא היה שינוי דרמטי בשיעורם של האוטובוסים שהגיעו בזמן או בסטייה קלה לתחנה. זאת, חרף העובדה שבתקופה זו קודמו נתיבי העדפה חדשים בעיקר בת"א, בעוד שברשויות אחרות בישראל האוטובוסים מזדחלים בפקקים וחלק מהחברות המפעילות מדלגות על נסיעות בשל מחסור חמור בנהגים.

במשרד התחבורה מנסים לקדם נתיבי העדפה ברשויות מקומיות במסגרת הסכמים חדשים, ובשבוע שעבר נחתמו שניים כאלו מול עיריית חולון ועיריית ראש העין. עם זאת, מדובר עדיין בתחילת התהליך. גם המחסור בנהגים עדיין לא מטופל במלואו, מה שלא מונע מהמשרד להתגאות בהעלאת שכר נהגים - גם כשמדובר בתוספת חד פעמית כתוצאה מהשביתות בענף, שלא נכנסה לבסיס התקציב.

הציבור מעדיף את הרכב

ברקע נתונים אלו, לאחרונה נערך סקר של מכון מאגר מוחות שהוזמן על ידי עמותת "אור ירוק". על פי הנתונים, 72% מהנשאלים הגדירו את הרכב הפרטי ככלי התחבורה העיקרי שבו הם משתמשים, ורק 18% את האוטובוס.

בנוסף, 55% מהנשאלים שנוסעים ברכב או באופנוע מעידים שיש תחבורה ציבורית זמינה לעבודתם. אלא ש־30% מתוחכם ציינו שנוח להם יותר לנסוע ברכב הפרטי, 17% לא רוצים להיות כבולים ללוח הזמנים של התחבורה הציבורית, 15% נוספים טוענים שאין תחבורה נוחה ולכ-11% הנסיעה ברכב מהירה יותר.

ייתכן שהציבור מעדיף לעמוד בפקקים מאשר לעבור לאוטובוסים, שכן רק 32% מהנוסעים ברכב ענו שהם לא עומדים בפקקים (באזור המרכז שיעורם הוא רק 11%). 4% מאותם משיבים עומדים בפקק עד שעה ביום, ו-13% עומדים בפקק עד שעתיים (באזור המרכז שיעורם עולה ל-21%).

72% מכלל הנשאלים סבורים שמשרד התחבורה לא משקיע מספיק משאבים בבעיית הפקקים. על מנת לפתור אותה, 62% הציעו לשפר את מערך התחבורה הציבורית. כמו כן, 26% מהציבור מאמין שהוספת נתיבי תחבורה ציבורית יסייעו ו-7% תומכים בסגירת מרכזי הערים לרכב פרטי.

למרות התמיכה הציבורית בשיפור מערך התחבורה, 21% מכלל המשיבים טענו ששום דבר לא יגרום להם לעזוב את הרכב הפרטי לטובת התחבורה הציבורית. מנגד, 50% הצביעו על שיפור זמינות התחבורה הציבורית כמהלך שיגרום להם לנטוש את השימוש ברכבם.

"צמאים לתח"צ אמינה"

נתוני הלמ"ס גם מעידים על ירידה בשימוש בתחבורה הציבורית, עוד לפני הקורונה. חרף עבודות התשתית במטרופולינים והפקקים הגואים, רוב הציבור ממשיך להעדיף את הרכב הפרטי. ואכן, בשנת 2015 - 59% מהישראלים הגיעו למקום עבודתם ברכב הפרטי, ובשנת 2020 המספר טיפס ל-63%.

"הכישלון של משרד התחבורה בהעברת נוסעים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית הוא עצום", טוען עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "חוסר הנוחות גורם לרבים להדיר רגליים משימוש באוטובוסים וכולנו מרגישים זאת בעומסי התנועה בכבישים. הציבור צמא לתחבורה ציבורית נוחה ואמינה.

"השקעה בסלילת נתיבי התחבורה, שיפור והרחבת הקיימים ואכיפה חסרת פשרות כנגד נהגי כלי רכב פרטיים שעושים שימוש באותם נתיבים, כמו גם תוספת של אוטובוסים ושיפור השירות, הם הצעדים שיש לבצע כדי לעצור את מגמת העלייה בשימוש ברכב הפרטי".

במשרד התחבורה טוענים כי סדרי העדיפויות שונו והוקצו תקציבים בסך 2 מיליארד שקלים לסלילת שבילי אופניים. "משרד התחבורה יבצע בשנה הקרובה 120 קילומטרים נוספים של נתיבי העדפה לתחבורה הציבורית והשיתופית", צוין. "משרדנו מקדם בימים אלה שורה של פרויקטים מרכזיים בהיקף של מאות מיליארדי שקלים, שנועדו לתת מענה לעומסי התנועה בישראל, בטווח המיידי, הבינוני והארוך, ובכלל זה המטרו ומערכות להסעת המונים בגוש דן ובמטרופולינים הגדולות בארץ.

"פרויקטים אלה יתאפשרו בעקבות תכנון ובנייה המבוססים על ציפוף ותחבורה ציבורית. זאת, במקביל לרפורמה מקיפה במערך התחבורה הציבורית, שתאפשר מהקיץ להגדיל משמעותית את השירות, ולנסוע בכל רחבי הארץ במנויים חודשיים משתלמים במיוחד".

 

מקרה מבחן
מטרונית קו 4 - הקו החיפאי שמוכיח: נתיבי העדפה מפחיתים את העיכובים

המטרונית היא מערכת להסעת המונים הקיימת בחיפה, שזוכה להעדפה ברמזורים ונתיב נסיעה בלעדי. קו 4 של המטרונית מחבר את ציר הקריות אל מרכזית חוף הכרמל דרך מנהרות הכרמל. אולם, בחלק הדרומי של המסלול אין לקו העדפה מלאה ברמזורים, ובמנהרות לא הוקצה נתיב בלעדי.

 
  

בגלל שמדובר בקו תדיר למדי, יש משמעות פחותה לזמן ההגעה לתחנה לעומת הזמן שהוקצב לו. עם זאת, יש להתאים את לוחות הזמנים לכך, וזאת כדי שהציבור יוכל לקבל מראש תמונה מלאה ועדכנית. דיוק משמעותי יותר הוא בהוצאת קווים אחד אחרי השני, כך שמרווח הזמן ביניהם בהגעה לתחנה יישמר.

לקו יש פוטנציאל גבוה ליצירת אמינות בקרב הנוסעים. בשעות אחר הצהריים קו 4 מגיע לתחנת מרכזית המפרץ לאחר 21 דקות לעומת 15 דקות מתוכננות. אולם, כשהוא מגיע למקטע שבו יש לו העדפה הן בתשתיות והן ברמזורים, הוא מצמצם את הפער ולתחנה הסופית במרכזית הקריות מגיע לאחר 45 דקות לעומת 47 דקות מתוכננות.

צרו איתנו קשר *5988