מדד המותגים 2022 | מדד המותגים

עסקת הענק למכירת אגד עשתה טוב למותג

חברת האוטובוסים שנמכרה במיליארדים רשמה ציונים גבוהים במדדי השירות וכבשה את צמרת הקטגוריה • בצל המאבקים הפנימיים והשינויים הפרסונליים בצמרת החברה, אל על התברגה במקום ה־94 • אסף זגריזק ומיכל רז-חיימוביץ'

אגד / צילום: Shutterstock, defotoberg
אגד / צילום: Shutterstock, defotoberg

מותגי הרכב הפרטי אומנם מככבים במדד המותגים, אך זו הייתה שנה לא רעה בכלל גם עבור מותגי התחבורה ומותגי התחבורה הציבורית בפרט. הבעיות בתחום התחבורה בישראל לא נעלמו, ואחרי שנגמרו הגבלות הקורונה, הן חזרו לטפוח על פנינו ובגדול. כך משפיע המצב בשטח על המותגים.

נתחיל באגד, שעבורה זו בטח לא הייתה שנה רגילה. חברת האוטובוסים הוותיקה מובילה את הקטגוריה לאחר שנסגרה עסקת ענק למכירת 60% ממנה לקרן קיסטון ב־2.8 מיליארד שקל. עסקה זו חשפה את האטרקטיביות של חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל. גם חברת הבת שלה, אגד תעבורה, נרכשה על-ידי חברת אלקטרה.

מנגד, אגד הועמדה במבוכה כשהוחלט לפסול את הקבוצה בה לקחה חלק עם שיכון ובינוי וחברות סיניות להקמת הקווים הירוק והסגול בגוש דן, ובמסגרת תוכנית התחרות היא מאבדת אשכולות תפעול תחבורה ציבורית. בתחום הפעלת האוטובוסים, אגד שמרה על ציון גבוה יחסית במדדי השירות של משרד התחבורה וקיבלה ציון 90, כשהממוצע עמד על 81. אגד היא חברת האוטובוסים היחידה שהתברגה בין המאה הראשונים.

את השנה שחלפה בחברת התעופה אל על, שדורגה במקום ה־94, לא ישכחו כל-כך מהר. אחרי השפל שאליו שקעה החברה בתקופת המגפה היא כעת חווה התאוששות. לאחרונה מינתה החברה לראשונה בתולדותיה מנכ"לית, דינה בן טל־גננסיה.

עם הסרת הגבלות הכניסה למרבית המדינות, זינק הביקוש לטוס בכל העולם. גרף ההזמנות גם באל על הגיע לרמות של 2019, אלא שלנוכח מחסור עצום בכוח-אדם, גם בחברה וגם בנמלי התעופה, אל על מתקשה להיענות לביקוש הגבוה.

העומסים והעיכובים בהמראות הם לא מנת חלקה הבלעדי, אלא שבאל על הצרות לא נעצרות בחוץ - סכסוך ממושך עם טייסי החברה הוביל לביטולי טיסות, למורת-רוחם של הנוסעים. אל על היא חברה שמעוררת הרבה אמוציות בקרב הציבור, וביטולי הטיסות הם חלק מהן.

המחלוקות סביב רכבת ישראל

רכבת ישראל אומנם לא התברגה בין ה־100 הראשונים, אך היא כלל לא רחוקה משם עם המקום ה־104 בדירוג הכללי. לחברה הממשלתית אין תחרות, והיא נתפסת פעמים רבות כמזוהה עם השירות הרכבתי בישראל, שהוא אומנם טוב יותר משירות האוטובוסים, אך עדיין לקוי ובמיוחד בתקופות עבודות מתמשכות שמונעות את הפעלתה בסופי השבוע ובלילות. ועדיין, המותג נשאר חזק יחסית.

בשנה האחרונה הרכבת הצליחה לרשום תוכנית פיתוח של קרוב ל־50 מיליארד שקל לקידום תשתיות מסילתיות בישראל, ובמקביל כבר היום היא עובדת על פרויקטים שכוללים חשמול מסילות רכבת, החלפת מערכת האיתות, הקמת מסילה רביעית באיילון והקמת המסילה המזרחית בסמוך לתוואי כביש 6. כאמור, חלק מעבודות התשתית מגיע על חשבון השירות לנוסעים ופוגעים בו.

כביש 6 זכה לציון הנמוך ביותר בקטגוריה והתברג במקום ה־111 במדד הכללי. מדובר בכביש המהיר הארוך במדינה, חלקו כביש אגרה, ולמעשה מנהלות אותו שתי חברות נפרדות - חברת כביש 6 וכביש 6 חוצה צפון. ייתכן כי לתחושתם של הנשאלים הכביש מהיר יותר וחדש יותר ביחס לכבישים אחרים בישראל, אלא שעל הקמתו ותפעולו נמתחה במשך השנים ביקורת נוקבת. בשנה האחרונה הועלו טענות רבות על אופן הגבייה המסורבל של שתי מפעילות הכביש בוועדה לפניות הציבור בכנסת, ויכול להיות שגם לכך יש השפעה במדד. הוועדה לפניות הציבור שניהלה את הדיונים בנושא כביש 6 הינה בראשות ח"כ יעל רון בן משה מכחול לבן.