מותג נייר טואלט בן 100 שנה פושט רגל ותשלום חשבון החשמל הפך לפרס: משבר האנרגיה מכה באירופה

משבר האנרגיה מעמיק ואירופה נוקטת בצעדי חירום • פינלנד תעמיד ערבויות לחברות אנרגיה, גרמניה הודיעה על תוכנית סיוע ובצרפת הקפיאו את התעריפים • בשורות טובות מגיעות מנורבגיה ששוקלת להיעתר לבקשה האירופית ולספק ליבשת גז במחיר מוזל • בינתיים, באירופה נערכים להעלאת הריבית

משבר אנרגיה באירופה / צילום: Shutterstock
משבר אנרגיה באירופה / צילום: Shutterstock

מחירי האנרגיה הגבוהים באירופה כתוצאה מהמלחמה באוקראינה מתחילים להתגלגל אל הצרכנים הפרטיים ולתעשייה, והממשלות ניצבות בפני מצב־חירום בו עליהן לפעול כדי להקל את העומס על משקי הבית, ולמנוע עלייה נוסף באינפלציה.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

בסוף השבוע הקרוב יתכנסו שרי האנרגיה של האיחוד לדיון חירום, בני סיון לגבש שורת צעדים שירגיעו את שוק האנרגיה האירופי, בו המחירים עלו בחדות מאז שפרצה המלחמה באוקראינה. מחיר הגז הטבעי, למשל, זינק פי עשרה בהשוואה לממוצע בשנים הקודמות. בסוף השבוע הפסיקה רוסיה כליל את אספקת הגז לאירופה דרך צינור "נורד סטרים".

בגרמניה, חברת "האקלה" (Hakle), אחת מיצרניות נייר הטואלט הגדולות במדינה הקיימת כבר מאה שנה, הודיעה השבוע על פשיטת רגל כתוצאה ממחירי האנרגיה הגבוהים. בעוד המחירים לצרכנים עדיין לא עלו משמעותית, התעשייה הגרמנית ניצבת בפני רמות מחירים הגבוהות פי שישה ויותר בהשוואה לעבר.

סקר של איגוד התעשיינים הגרמני מצא כי 90% מהחברות הפועלות במדינה רואות במשבר האנרגיה הנוכחי משבר "חמור" או "קיומי" על עצם פעילותן. כ־40% מהחברות מתכוננות לדחות השקעות או לקדם תהליכי ייעול דיגיטליים הדורשים השקעות בשל מחירי האנרגיה המזנקים. אנליסטים, אליהם הצטרף נשיא ה"דויטשה בנק", העריכו כי גרמניה תיכנס למיתון בחצי השני של 2022. "לא נוכל יותר להתחמק מזה", אמר הנשיא.

חשבונות החשמל בבריטניה הפכו לשעשועון

בבריטניה עומדים התושבים לפני התייקרות אפשרית ביותר מ־80% בחשבונות האנרגיה שלהם, בעוד פחות משלושה שבועות, אם הממשלה לא תתערב בשוק באופן מיידי. ראשת הממשלה החדשה של בריטניה, ליז טראס, הודיעה כי תציג "עוד השבוע" תוכנית לסבסוד האנרגיה למשקי בית. אחרת, עומדים תושבי בריטניה בפני התייקרות לסכום של כ־3,500 ליש"ט לשנה (14,000 שקל), שעלולים לטפס ל־4,500 ליש"ט כבר בינואר הקרוב. בינתיים, הפכו חשבונות החשמל בבריטניה, וההתחייבות לשלם אותם, לפרסים המוצעים לציבור בשעשועון טלוויזיוני, או בתחרות קוראים של העיתון "סאן".

 
  

בהולנד, התושבים משלמים כעת את המחירים הגבוהים ביותר באיחוד האירופי על השימוש בגז. התעריף עומד על קרוב ל־30 סנט לקילו־ואט־שעה, לעומת פחות מ־10 סנט בתחילת השנה. הולנדים שיתפו ברשתות החברתיות בימים האחרונים את חשבונות הגז החדשים שלהם, הכרוכים בהעלאה של התשלומים פי שלושה.

כמה מספקיות הגז בגרמניה החלו להעלות בחדות את תעריף הגז ללקוחות חדשים, והוא עומד על 35 סנט לקילוואט־שעה. לדירה ממוצעת המשמעות היא זינוק פי ארבעה במחירים, לכ־4,000 אירו לשנה. מי שמחזיק בחוזה ארוך־טווח בגרמניה נכון לעכשיו עדיין מוגן מהעלאות מחירים. הממשלה צפויה להטיל מס חדש שיממן חילוץ חברות אנרגיה, אך עדיין לא ברור מה יהיה שוויו.

החשש הגדול: מיתון מיידי ועמוק ביבשת

במקביל, בסוף השבוע צפוי הבנק המרכזי האירופי להקפיץ את הריבית ב־0.75%, ולהעביר אותה לראשונה מזה קרוב לעשור לטריטוריה חיובית. הצעד נדרש, בין היתר, על רקע הזינוק באינפלציה שמונע על ידי עליית מחירי האנרגיה.

החשש המערכתי הוא מתרחיש שרשרת שבו מחירי האנרגיה מביאים לפשיטות רגל של עסקים וחברות גדולות לפיטורים, וכן להקטנת ההוצאה הפנויה של משקי הבית, עד לרמה שתושבים יצטרכו להכריע אם לחמם את הבית או להוציא את ההכנסות על אוכל. הדבר ייצור מיתון מיידי ועמוק ביבשת.

חשש זה כבר הוביל ממשלות באירופה להכריז על תוכניות סיוע וחילוץ בשווי של יותר מ־300 מיליארד אירו. פינלנד ושבדיה הודיעו השבוע כי יעמידו ערבויות בשווי 33 מיליארד אירו לחברות אנרגיה, כדי שאלו יוכלו להמשיך לתפקד ולרכוש אנרגיה בשווקים. גרמניה הודיעה על תוכנית סיוע בשווי 65 מיליארד אירו, שמתרכזת בתחום האנרגיה וכוללת הצבת "מחיר גג" נמוך לצריכה בסיסית של חשמל. צרפת הקדימה והודיעה על הקפאת תעריפי האנרגיה במדינה.

שוק האנרגיה האירופי הופרט כמעט לחלוטין, וחלק מהדינמיקה שנוצרה בו בחודשים האחרונים נובעת מחוזים ומהתחייבויות שאינן מתאימות למציאות הנוכחית. כך למשל, בניסיון לעודד את תעשיית האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח, ומתוך מחשבה כי מחיר הגז יישאר קבוע, נקבע כי החברות שיפיקו אותן יקבלו תשלום הצמוד למחיר הייצור של חשמל מגז.

כעת, כאשר מחיר הגז מזנק על רקע הפסקת ההזרמה הרוסית, החברות הללו צפויות להרוויח מיליארדים ללא שום צעד מצידן. זה אחד ההסברים לצורך במיסוי "רווחים עודפים" של חברות אנרגיה, עליו הכריזו ממשלות שונות באירופה בשבועות האחרונים.

מדיניות זו של מיסוי חדש צפויה לקבל גושפנקא מצד האיחוד האירופי בפסגת חירום שתתכנס בסופ"ש בבריסל. צעדים נוספים צפויים הם התחייבויות להפחית כ־10% מצריכת האנרגיה ברמת האיחוד כבר בחורף, והקצאת ערבויות לחברות אנרגיה בקשיים, כדי לשמור על נזילות.

אירופה עדיין תלויה בגז לחימום בתים

לפי דיווחים בתקשורת האירופית, האיחוד האירופי מתכוון לקבוע מחיר גג של 200 אירו למגה־ואט־שעה לייצור חשמל מכל מקור שאינו גז (גרעין, סולארי, פחם, ועוד). זאת, בהשוואה למחירי שוק חופשי של כ־800 עד 1,000 אירו שנרשמו בשבוע שעבר. המחיר הנוכחי בגרמניה עומד על 450 אירו. רף מחיר של 200 אירו אמור להיות "גבוה דיו" כדי לעודד הפחתת צריכה.

אך המציאות היא שאירופה עדיין תלויה בגז, לא לטובת ייצור חשמל, אלא לטובת חימום בתים ותעשייה. בבריטניה ובגרמניה, למשל, שתי הכלכלות הגדולות ביותר ביבשת, יותר ממחצית ממשקי הבית משתמשים בגז לחימום, ואינם יכולים לעבור בין־לילה לחימום חשמלי או אחר.

נורבגיה מספקת חדשות טובות ליבשת

חדשות מעודדות בכיוון זה הגיעו ביממה האחרונה מנורבגיה, שהפכה אחרי המלחמה באוקראינה לספקית הגז הטבעי הגדולה ביותר לאיחוד האירופי. ראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטיורה אמר ל"פייננשייל טיימס", כי המדינה "מבינה" את הצורך האירופי להרגיע את שווקי האנרגיה, וליצור פתרון ארוך־טווח למשבר שנוצר כתוצאה מהעימות עם רוסיה. המדינה הסקנדינבית מצפה להכנסות־עתק בשל עליית מחירי הגז והנפט האירופיים, שני דלקי מאובנים שהיא מייצאת בכמויות גדולות. נורבגיה הגבירה ב־10% את הפקת הגז בשדות שבשטחה כדי לנסות ולסייע לאיחוד האירופי להיגמל מגז רוסי.

יונס גר סטיורה, ראש ממשלת נורבגיה / צילום: Associated Press, Frank Augstein
 יונס גר סטיורה, ראש ממשלת נורבגיה / צילום: Associated Press, Frank Augstein

"אני מבין לחלוטין שיש כעת דיון מעמיק באירופה בנוגע לדרך שבה שווקי האנרגיה עובדים, איך הממשלות יכולות לאפשר מחירים זולים יותר למגזר הפרטי ולתעשייה, ואיך להתמודד עם הצניחה באספקת הגז אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה", אמר סטיורה בראיון. "נורבגיה אינה סוגרת את הדלתות על דיון שכזה".

לפי הדיווחים, כחלק מהצעדים המיידים נשקלים כעת חוזים ארוכי־טווח של לקוחות אירופיים גדולים מול חברת "אקווינור" הממשלתית הנורבגית, לאספקת גז במחיר גבוה מזה של שנה שעברה, אך נמוך מהשיאים אליהם הגיע הגז במסחר באמסטרדם בחודשים האחרונים.

כשנשאל על האפשרות למחיר־גג ענה ראש הממשלה הנורבגי: "אני לא סוגר את הדלת על שום רעיון. האינטרס העמוק הוא להקטין אי־יציבות, ולהגביר את האמינות ביחסים עם בעלי הברית שלנו".