


שוק הנדל"ן בישראל רותח, את זה כבר כולנו יודעים. בכל זאת, בשבוע שעבר פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) נתון מסמר שיער: בשנה החולפת, התייקרו מחירי הדירות בישראל בכמעט 18%, העלייה השנתית הגבוהה ביותר מאז 2010.
הלמ"ס יושבים בגבעת שאול בירושלים, אבל "האקשן" האמיתי בחודשים הקרובים עומד להתרחש כמה קילומטרים משם, בגבעת רם, בקומה השביעית של בנק ישראל. בעוד כשבועיים, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויה להעלות שוב את הריבית, אחרי שכבר העלתה אותה בתוך חודשים ספורים מעשירית האחוז ל-2%. בנק ישראל לא לבד - הבנקים המרכזיים בכל העולם העלו ריביות בחודשים האחרונים, במרדף אחרי האינפלציה.
החדשות הגדולות של השבוע הקרוב אמורות להגיע מוושינגטון, שם הבנק המרכזי האמריקאי, הפד, צפוי להעלות את הריבית ב-0.75%, בפעם השלישית ברציפות. מה שנקרא, העלאת ריבית אגרסיבית. העלאה מסוג זה, כבר תקפיץ את הריבית בארה"ב ליותר מ-3%.
השאלה היא, איך הדברים האלה מתחברים? איך ייתכן שגם בתקופה של ריביות עולות, ומשכנתאות מתייקרות, אנחנו רואים כאן אצלנו עלייה כה חדה במחירי הנדל"ן? במיוחד, אם מביאים בחשבון שבמקומות רבים בעולם, רואים בדיוק את המגמה ההפוכה, והצפויה, בזמנים של העלאות ריבית: ירידות במחירי הדיור, ואפילו ירידות חדות.
כל התשובות בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.