בג"ץ הכריע: בוטל המינוי של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינויים בכירים

בית המשפט העליון נעתר היום (ה') פה-אחד לעתירה שבה התבקש להורות על ביטול מינויו של מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, אשר נקבע למשך תקופת כהונה מלאה, בת 8 שנים, על-ידי ממשלה יוצאת, בתקופת בחירות.

השופט בדימוס ‏מזוז הבהיר כי הוא מסרב לכהן כיו"ר זמני לצורך מינוי רמטכ"ל בלבד, וכעת הממשלה תיאלץ למנות יו"ר זמני חדש. יש לציין כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, היא זו שהמליצה לראש הממשלה יאיר לפיד למנות דווקא את מזוז מבין המועמדים שהוצעו על-ידו. 

● דרמה בבג"ץ: היועמ"שית סירבה לפשרה, והשופטים הוציאו צו על-תנאי נגד המינוי של מזוז
● ההתייעצות עם מני מזוז וההמלצה הכפולה: מאחורי הקלעים של הדרמה בבג"ץ
● מבחינת מזוז זה הכול או כלום. לא כך צריך להתנהל שופט בעליון לשעבר | אבישי גרינצייג, דעה
● בשידור חי: בג"ץ דן בעתירה נגד מינוי מזוז ליו"ר הוועדה למינויים בכירים 

לדברי השופט נעם סולברג, אף שבמישור העקרוני, על-פי ההלכה הפסוקה ובהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ישנה אפשרות להורות על מינוי קבוע גם בתקופת בחירות, יש לזכור כי נקודת המוצא בהקשר זה היא הימנעות ככל האפשר מעשיית מינויים, כאשר גם כשנוצר צורך ספציפי במינוי הכרחי, יש להעדיף מינוי זמני על-פני מינוי קבוע, למעט מקרים חריגים שבחריגים. 

דא עקא, מחוות-הדעת שהובאה לפני הממשלה ומן הטיעונים שנשמעו בכתב ובעל-פה התברר כי משיבי הממשלה הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג, משקבעו כנקודת מוצא כי אין לסטות ממנגנון המינויים שבהחלטת הממשלה, תוך ייִשׂוּם שגוי של הכללים המשפטיים שנקבעו לתקופת בחירות. נקבע אפוא, כאמור, כי משעה שהמינוי שעל הפרק נבחן בדרך שגויה, תוך סטייה ממערכת הדינים שנקבעה לגבי מינויים בתקופת בחירות, אין מנוס מלהורות על ביטול החלטת הממשלה, המורה על מינויו של המשיב 4 (מזוז) לשמש כיו"ר הוועדה לתקופת כהונה מלאה בת 8 שנים.

לכך הוסיף השופט סולברג כי במהלך דיון שהתקיים ביום 7.9.2022 התבקשו המשיבים לשקול למנות את מזוז במינוי אד-הוק, חלף מינוי קבוע לתקופת כהונה מלאה. מתשובת משיבי הממשלה עלה כי הצעה זו נבחנה על-ידי הייעוץ המשפטי בלבד, לאחר שהובאה גם לפתחו של ראש הממשלה, ונמסר כי ההצעה נדחית, בטענה כי אינה נותנת מענה הולם לקשיים הנובעים ממינוי שכזה.

בהקשר זה העיר השופט סולברג כי משעה שמשיבי הממשלה התבקשו לשקול את הדברים, אין די בבחינת ההצעה על-ידי גורמי הייעוץ המשפטי, שאינם מחזיקים בסמכות להורות על מינוי חברי ועדה. במצב דברים זה, ברי כי נדרש היה להביא את הערות בית המשפט ואת הצעתו לפני הגורם המוסמך - הלוא היא הממשלה.

הממשלה לא הוכיחה כי איוש המשרה באופן זמני אינו פתרון סביר 

השופטת יעל וילנר, שהצטרפה לפסק הדין של השופט סולברג, כתבה כי ההחלטה למנות את מזוז כמינוי קבע לתפקיד יו"ר הוועדה, אינה עולה בקנה אחד עם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה בתקופת בחירות אין לבצע מינויי קבע למשרות מסוג זה, אלא בהיעדר פתרון סביר והולם אחר; ואף אינה עולה בקנה אחד עם הנחיית נציב שירות המדינה ועם פסיקתו של בית משפט זה בנושא. השופטת וילנר הדגישה כי הממשלה לא פסעה בנתיב שהותווה בהנחיית היועץ, ולא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי איוש המשרה באופן זמני אינו פתרון סביר והולם.

השופטת וילנר הטעימה עוד כי ההכרעה בעניין מבוססת על הוראות הדין הכללי וההנחיות העקרוניות שניתנו בנושא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר מחייבות את הממשלה ונועדו ליצור ודאות ואחידות ביישום הדין על-ידי הממשלה, במנותק משיקולים ספציפיים הנוגעים למועמד כזה או אחר.

עו"ד יצחק בם, שייצג את ארגון לביא שהגיש את העתירה, מסר בתגובה: "אני מברך על ההחלטה. סוף-סוף בית המשפט העליון מעביר מסר חד וברור. הדין הוא אותו דין לכולם, והכללים שהשופט מזוז קבע לגבי מינויים בממשלת מעבר חלים גם על השופט מזוז עצמו".

מארגון לביא נמסר בתגובה: "מדינת ישראל עשתה היום צעד משמעותי לקראת מערכת משפטית שוויונית המחילה סטנדרטים זהים על כלל השחקנים הפוליטיים".