מחירי השכירות מנפצים את אשליית האינפלציה הנמוכה בישראל

מדד המחירים לצרכן בישראל במצב טוב ביחס לעולם, אך ורק אם מנכים את השכירויות שעלו בקצב שנתי ממוצע של 5.6% • גם שירותים נוספים כגון בריאות וחינוך התייקרו יותר מאשר במדינות שבהן קצב האינפלציה גבוה בהרבה • מחירי השירותים מושפעים פחות מאירועים מעבר לים, ולכן מדובר בסיבה לדאגה

שוכרי הדירות משלמים את המחיר
שוכרי הדירות משלמים את המחיר

האינפלציה בישראל, לכאורה, נמצאת במצב טוב מרוב מדינות המערב. מדד המחירים לצרכן בספטמבר הצביע על קצב שנתי של 4.6%, פחות מחצי מבאיחוד האירופי או בבריטניה, לדוגמה, ונמוך אף יותר מארה"ב. אולם, נשאלת השאלה האם זה משקף היטב את מצבה של ישראל ביחס לעולם? לפחות בתחום השכירות התשובה היא, ככל הנראה, לא.

במדד ספטמבר טיפסו מחירי השכירות ב־0.7%, והשלימו עלייה שנתית של 5.6%. בפועל, ייתכן כי הלחצים לעליות מחירים משמעותיים בהרבה, אבל בעלי הדירות ממתינים לסיום החוזים ולהחלפת שוכרים. או במילים פשוטות, יכול להיות כי העלייה הנוכחית משקפת אך ורק את קצה הקרחון של מה שעתיד לבוא. 

האינפלציה לא עוצרת: מדד ספטמבר גבוה מהצפי, מחירי הדיור בזינוק של 19% בתוך שנה - החד ביותר מאז 2009
● עידן של ריבית גבוהה: איפה מחירי הדיור נוסקים, ומה קורה בלונדון?
העלייה במחירי הדיור עלולה לתמוך באינפלציה בארה"ב לזמן מה

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציינים כי כ־84% מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים, ולכן המדד לגביהם נותר בספטמבר ללא שינוי. בעבור 12% מהשוכרים שחידשו חוזה נרשמה עלייה של כ־3.5% בדמי השכירות, ובעבור 4% מהשוכרים (דירות במדגם שבהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה חדה של 8% בשכר הדירה.

"ליבת האינפלציה בישראל אינה שונה מהותית מבעולם", אומר אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. מסקירה שפרסם עולה כי בתחום השירותים והשכירות, קצב האינפלציה אינו נופל ממדינות אחרות. זאת, בניגוד למחירי המוצרים.

 
  

"מחירי המזון, כולל פירות וירקות, התייקרו בישראל בשנה האחרונה בשיעור של 3.3%, הרבה פחות מאשר ארה"ב, אירופה, בריטניה, קנדה ואפילו מיפן. גם מחירי ריהוט וציוד עלו בישראל פחות. מחירי ההלבשה בכלל ירדו ב־3.8% לעומת העליות במדינות האחרות", אומר ז'בזינסקי. "לעומת זאת, עליית מחירי השירותים בישראל לא הייתה נמוכה בהשוואה. עליית שכר דירה בישראל הייתה בשנה האחרונה נמוכה רק מארה"ב".

ענף השירותים שונה

ענף השירותים הוא שונה. שירותים אלו דברים שאנו מייצרים, ולא בהכרח קשורים למה שמתרחש מעבר לים. אינפלציה במחירי השירותים היא, לרוב, עקבית יותר. "עליית מחירי השירותים מראה שהאינפלציה עשויה להיות לא פחות 'דביקה' מבמדינות האחרות", מסביר ז'בזינסקי.

לדבריו, "בתחום השכירות אין האטה. בארה"ב רואים סימנים לכאלו ואצלנו אין. ההנחה הרווחת היא שהאינפלציה בישראל תרד בעוד שנה לכ־3%, אבל כשבוחנים את תחום השירותים עולים ספקות". סעיף הדיור מהווה רבע ממדד המחירים לצרכן, ועבור ירידה באינפלציה הכללית - מוכרחים לראות ירידה בסעיף זה.

 
  

"האינפלציה עברה מהצד של המוצרים לענפי השירותים", מסכים מתן שטרית, אנליסט מאקרו בפסגות. "ההקלות בצד ההיצע בעולם תומכות בהתמתנות אינפלציית המוצרים. הפקק בשרשראות האספקה משתחרר, המחסור בשבבים שהוביל לעליות מחירים בענף הרכבים דועך, ומחירי השילוח במגמת ירידה ומתקרבים לרמות מלפני המשבר שפרץ ב־2020".

מדוע ענף השירותים ומחירי השכירות בפרט כל כך לוהטים? הסיבה לכך נעוצה, בין השאר, בירידה החדה בביקוש לדירות חדשות. כך לדוגמה, על פי נתוני הלמ"ס, באוגוסט האחרון נרכשו 2,780 דירות חדשות ברחבי הארץ - כמעט 50% פחות בהשוואה לאוגוסט אשתקד. זהו קצב המכירות הנמוך ביותר מאז יוני 2020. "יש עצירה ברכישת דירות חדשות. זה נכון גם לגבי זוגות צעירים וגם לגבי משקיעים. כך, הביקוש לשכירות עולה", אומר ז'בזינסקי. מעבר לביקוש, גם עליית מחירי הדירות - 19% בתוך שנה - מכבידה על השוכרים שכן בעלי הדירות רוצים למקסם את התשואה.

"העלייה במחירי השכירויות היא טבעית לאור הזינוק במחירי הדיור", מציין שטרית מפסגות. "בנוסף לכך, בלמ"ס התחילו לפרסם פירוט מורחב על סעיף הדיור ומציינים בכמה אחוזים מהמדגם היו תחלופה של שוכר ובכמה דירות חידשו חוזה. במדד האחרון חלה עלייה של 8% בדירות שבהן הייתה תחלופת שוכר. סביר להניח שהקצב הזה יימשך לפחות בחודשים הקרובים".

סעיפי המוצרים יעלו

ממה נובע הפער בין מחירי הסחורות והשירותים? מחירי מוצרים מושפעים מפרמטרים רבים כמו חוזקו של השקל ושרשראות האספקה. ז'בזינסקי מסביר אומנם שניתן היה לצפות להתייקרויות חדות יותר, אך בפועל זה לא קרה.

אולם, זה עשוי לקרות בקרוב. ספקיות ויבואניות כבר הודיעו על כוונתן לייקר מוצרים. שטרית מסביר כי הירידה בסעיפי המזון בספטמבר נבעה בין היתר ממבצעים שהרשתות ערכו לקראת החגים. לדבריו, "גל ההתייקרויות עומד להתרחש בזמן שמחירי הסחורות והתובלה בעולם במגמת ירידה. ההסבר הוא שמחירי המזון מגיבים באיחור של מספר חודשים לירידות בתחום הסחורות".

אלמנט נוסף שצריך לשים לב אליו הוא ביטול הפחתת מס הבלו שיזמו במשרד האוצר. נכון לעכשיו ההנחה עומדת על 79 אגורות, והיא אמורה להסתיים ב־15 נובמבר. "אם זה יקרה, תהיה לכך תרומה אינפלציונית של 0.4% למדד השנתי. 0.2% בנובמבר ו־0.2% בדצמבר", אומר שטרית. כעת נותר לראות אם יאריכו את ההנחה.

שירותים נוספים בעלייה הם הבריאות והחינוך. בבריאות, יש דינמיקה אינפלציונית מאחר שפוליסות הביטוחים הפרטיות צמודות למדד המחירים לצרכן. "לצד זאת, הסכם המורים ובכלל לחצי השכר מהווים איום נוסף", מסכם שטרית.