מסלול עוקף בג"ץ? דרעי ונתניהו שוקלים דיל שאפתני במיוחד

עוד לפני חלוקת התיקים והרכבת הממשלה המסתמנת, לראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו וליו"ר ש"ס אריה דרעי יש בעיה סבוכה יותר לפתור - מינוי האחרון לשר נוכח עסקת הטיעון שחתם עליה רק לפני שנה, במסגרתה הודה והורשע בעבירות מס.

● לא רק הדמוגרפיה ניצחה: סוד ההצלחה של קמפיין ש"ס 
● דרעי מגיב לעסקת הטיעון: "דמי ודם משפחתי נשפכו בראש חוצות" 
● הטיול של מפקחת רשות המסים שהוביל לכתב אישום נגד אריה דרעי

לגלובס נודע כי נתניהו ודרעי מחפשים מוצא משפטי לעתירות שסופן להתברר בבג"ץ עם ההכרזה על מינוי יו"ר ש"ס לשר. בין היתר, שוקל דרעי להתמנות לממלא מקום ראש הממשלה או לחלופין לכהן כראש ממשלה חליפי.

מדובר בתוכנית חילוץ שנועדה לייתר את העתירות הצפויות ולמנוע את ההחלטה נגד עתידו הפוליטי של דרעי כשר. על פי הפרטים שהגיעו לגלובס, השר לשעבר מכוון לקבל לידיו את תיקי הפנים, נגב גליל, דתות ורווחה, ולמנות את אנשי המפלגה תחת הנהגתו.

הכדור צפוי להגיע לידיים של היועמ"שית

ב־23 בדצמבר חתם דרעי על הסדר טיעון במסגרתו הוסכם כי יודה בביצוען של עבירות מס בשני אירועים שונים וייגזר עליו מאסר על תנאי של 12 חודשים לתקופה של שלוש שנים, בנוסף לתשלום קנס כספי של 180 אלף שקל. כדי להוביל את דרעי לחתום ולהודות, הסכים היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט, שלא להטיל קלון על דרעי שבינתיים התפטר מהכנסת. על השולחן נותרה שאלה מרכזית פתוחה: מה יוכרע בסוגיית הקלון כאשר דרעי ירצה להתמנות שוב לשר? כעת, בעקבות תוצאות הבחירות, היא רלוונטית יותר מתמיד.

את החלון להחלטה עתידית הותירה הפרקליטות בהודעתה המקורית מדצמבר אשתקד: "המדינה הגישה לבג"ץ תגובה לעתירה שבה נטען כי חרף הודעתו של ח"כ דרעי כי בכוונתו להתפטר מן הכנסת, המדינה מחויבת לטעון בפני בית משפט השלום הדן בעניינו הפלילי שדבק קלון במעשיו. עמדת המדינה היא שקיום דיון תיאורטי בשאלת הקלון בתפקיד ציבורי קונקרטי שאותו ממלא ח"כ דרעי או מבקש למלא בעת הזו, אינו תואם את הוראות החוק והפסיקה. עוד הבהירה המדינה בתגובתה, כי ככל שח"כ דרעי לא יתפטר מהכנסת לפני הדיון בהליך הפלילי בעניינו, כפי שהודיע, הרי שנושא הקלון יהא מעשי ואז המדינה תטען לגופו של עניין כמצוות המחוקק".

הראשונה להכריע בנושא תהיה היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, מיד לאחר שנתניהו יודיע רשמית על כוונתו למנות את דרעי לשר. לפי סעיף 6ג' בחוק יסוד הממשלה: "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע בנסיבות העניין משום קלון".

החוק לא מתייחס למאסר על תנאי שעליו התחייב דרעי במסגרת עסקת הטיעון, מה שעשוי להיות מוצא ראשון מבחינה משפטית, שכן בחוק נכתב "מאסר" בלבד. בפסיקות הקיימות אין התייחסות למאסר על תנאי כמאסר, אלא לעבודות שירות בלבד. לכן, ההכרעה הראשונה שבידי היועמ"שית תהיה לפסוק האם היא מתייחסת למאסר על תנאי כמאסר לכל דבר. אם לא תפסוק כך, אזי הדרך למינוי תיסלל ובהמשך כמובן גם לעתירות הנגד.

עתידו של דרעי כשר תגיע לפתחו של בג"ץ

אפשרות אחרת היא שהיועצת המשפטית לממשלה תדרוש מנתניהו עוד קודם להכרזה לשוב אל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, שמוסמך בחוק לפסוק בפרק הזמן שבין הבחירות להקמת הממשלה על עתידו של דרעי. השופט עמית דן בבקשת התנועה לאיכות השלטון להכריז על קלון לדרעי בתקופת הבחירות, אלא שגם השופט עמית דחה את הכרעתו. "רק בשלב שבו מצויים העוסקים במלאכה בשאלת מינויו של פלוני לתפקיד שר בממשלת ישראל, ויש לראות את אותו פלוני בגדר 'מועמד להיות שר, אז ניתן להגיש בקשה בעניינו", קבע עמית.

יו"ר ועדת הבחירות יקבל את ההזדמנות להכריע בשתי שאלות: המאסר והקלון אם נתניהו יפנה אליו בזמן המוגבל שבין ההכרזה על מינוי להשבעת הממשלה. אלא שכל הכרעה של השופט עמית תתגלגל לפתחו של בג"ץ, בין אם בעקבות ערעור של דרעי או לחלופין בעקבות ערעור של התנועה לאיכות השלטון וגורמים נוספים. כך או אחרת, השאלה הסבוכה למדי צפויה להגיע לבג"ץ, כשחלון הזמן להכרעת השופטים צפוי להיות בין ההודעה של נתניהו להשבעת הממשלה.

דרעי: "כשיהיה מה לפרסם - נפרסם"

אם דרעי ונתניהו מעוניינים להתחמק מהכרעה בבג"ץ הם יידרשו לבחור במסלול עוקף: ממלא מקום ראש הממשלה, ראש ממשלה חליפי, וכמובן שעשויות להיות אפשרויות נוספות כמו סגן שר במעמד של שר. בשיחות עם עורך דין תומר נאור, מומחה למשפט מנהלי חוקתי מהתנועה לאיכות השלטון, עולות אפשרויות כמו תיקון חוק יסוד הממשלה - הוספת המילה "בפועל" למאסר, כך שמקרה דרעי לא יעמוד בקריטריונים.

אפשרות אחרת היא לטפל בנקודה אחרת בשרשרת - ביטול עילת הסבירות בחוק או לחלופין חקיקת פסקת התגברות שתטפל בהכרעות בג"ץ בעניינים מנהליים, ותאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בית המשפט גם בעניין דרעי. כך או אחרת, גורמים המעורים במשא ומתן הקואליציוני שנפתח ביום ראשון טוענים ששאלת חלוקת התיקים עומדת במרכז השיחות שנתניהו מנהל, כשדרעי הוא גורם מרכזי בהרכבת הממשלה - גם ענייניו יידרשו להיפתר עוד קודם לטקס החגיגי.

עו"ד זאב לב היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה טוען כי העובדה שכל הדרכים מובילות לבג"ץ היא שוב דריסת רגל גסה של הזירה המשפטית. "כפי שהזהרנו עוד במועד חשיפת הסדר הטיעון - היועמ''ש ובית המשפט התערבו באופן עמוק במגרש הפוליטי, וכעת הם משמשים בפועל כלי לאיום על יו''ר אחת ממפלגות הקואליציה, תוך סחיטה פוליטית של ממש והתערבות בחלוקת התפקידים בקואליציה", אמר לגלובס. "הן היועץ המשפטי והן בית המשפט חייבים להפסיק לראות עצמם כצדדים למשחק הפוליטי, ובהתאם גם לצמצם את זכות העמידה הניתנת לארגונים פוליטיים להתערב בהליך המשפטי".

מלשכת יו״ר ש״ס דרעי נמסר: "ככלל, לא מגיבים בכל הקשור למו״מ הקואליציוני. כשהיה מה לפרסם - נפרסם".

לא ההרשעה הראשונה של דרעי

זו אינה הפעם הראשונה שדרעי הורשע בפלילים. בשלהי שנות ה־90 שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיעו אותו בעבירת שוחד אחת, שלוש עבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בהמשך נגזרו על דרעי ארבע שנות מאסר וקנס של 250 אלף שקל.

דרעי נכנס לכלא, ריצה את עונשו, ולאחר שבע שנים הסתיים הקלון והוא חזר בשנת 2016 לתפקידו כשר הפנים