דוח מבקר המדינה: הדיגיטציה תרמה לרווחי הבנקים אך לא לריבית שמשלם הציבור

בדוח מבקר המדינה שהתפרסם היום מתח מתניהו אנגלמן, המבקר, ביקורת על המערכת הבנקאית שניצלה את ההתפתחות הדיגיטלית להפחתת הוצאות, אך לא גלגלה אותה ללקוחות, לפחות לא בכל הנוגע למרווח האשראי, קרי הרווח של הבנקים מהלוואות.

● שלב אחר שלב: מבקר המדינה מתאר את הכשלים בפרויקט הרכבת הקלה 
● צי הרכב הממשלתי מדבר על עתיד ירוק, אך עפ"י דוח מבקר המדינה מצבו הנוכחי שחור 
● מבקר המדינה: "המדינה תפסיד עד 1.9 מיליארד שקל בשל חיבור איטי לגז הטבעי"

"הדיגיטציה תרמה רבות לשיפור גיוון השירות הבנקאי וליעילותו לצרכנים וכן הפחיתה את העלויות שמשלם הציבור על עמלות. עם זאת, הדיגיטציה אשר הפחיתה את עלויות המשכורות וההוצאות הנלוות של הבנקים ותרמה לגידול של 10% ברווח חמש הבנקים הגדולים בין השנים 2014-2021, לא תרמה לירידה במרווחי האשראי, ורווחיהם במהלך השנים האחרונות גדלו בעקביות מ-10.4 מיליארד שקל בשנת 2014 ל-22.1 מיליארד שקל בשנת 2021, בהתאם לגידול בתיק האשראי הבנקאי", ציין אנגלמן.

לדבריו, העדר הקורלציה בין צמצום ההוצאות לסעיף ההכנסות מריבית על הלוואות מצביע על הריכוזיות בענף הבנקאות ועל היעדר תחרות מספקת, מטיל ספק אם ההתייעלות הדיגיטלית התגלגלה במלואה לציבור ומחדד את הצורך של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתוכו ליזום פעולות בעידן הדיגיטלי להגברת התחרות בענף הבנקאות, על מנת שההתייעלות הדיגיטלית תבוא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר בהפחתת העלויות לצרכן.

הביקורת של אנגלמן העלתה כי אין בידי הפיקוח על הבנקים תוכנית כוללת המפרטת את מועדי היישום הנדרש של כל הצעדים המשמעותיים לקידום התחרות והחדשנות בענף הבנקאות. כחלק מההמלצות מציע המבקר כי לנוכח החשיבות הגלומה בהיבט הצרכני במערכת הבנקאית, ובכלל זה מידת ההגינות כלפי הלקוחות, מומלץ כי הפיקוח על הבנקים יקבע לוחות זמנים להטמעת פרויקט הערכת ההגינות בכלל המערכת הבנקאית.

לפי נתוני חברת שב"א, ערך העסקות המתבצעות בארנקים דיגיטליים ובישומוני התשלום גדל מכ-2.4 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2020 לכ-5.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2021. עם זאת, המבקר מותח ביקורת על כך שסוגיית איסוף המידע על הלקוחות ואופן השימוש בו אינה מוסדרת בכל הגופים המפעילים ארנקים דיגיטליים, ובפרט באלה שעיסוקם בתחום הקמעונאות.

המבקר הזכיר כי בינואר 2022 הבחין בנק ישראל בנייר עמדה שפרסם בין מידע שנאסף בישומון התשלום הבנקאי (דוגמת ביט) - מידע על תשלומים לרכישת מוצרים ושירותים בבתי עסק, שערכו התחרותי גבוה - ובין מידע על העברות כספיות בין אנשים פרטיים. לעמדת בנק ישראל, כיוון שהיקף הפעילות בתשלומים בבתי עסק באמצעות ישומוני תשלום בנקאיים נמוך בהשוואה לאמצעי תשלום אחרים, אין הדבר מחייב התערבות לעת זו, ומשכך, הוסרה המגבלה הקיימת לפיה בנק המציע ארנק דיגיטלי ומנפיק כרטיס אשראי אינו מוגבל בשימוש במידע המגיע אליו מהשימוש שעשה הלקוח באותו כרטיס אשראי (לאחר שקיבל את הסכמת הלקוח), אלא רק מכרטיסי האשראי של מנפיקים אחרים הנמצאים בארנק.

לכן המליץ אנגלמן כי האסדרה תצעד בצד ההתקדמות הטכנולוגית. "משכך נדרשת בחינה רחבה של סוגיית איסוף המידע מארנקים דיגיטליים שגופים ממגזרים שונים מפעילים, וזאת כדי להבטיח שלא תיפגע פרטיות הציבור".