שלב אחר שלב: מבקר המדינה מתאר את הכשלים והעיכובים בפרויקט הרכבת הקלה

דוח מבקר המדינה מצביע על שרשרת הדחיות וההתייקרויות באומדן העלויות של הרכבת הקלה בגוש דן, ומונה כשלים נוספים ובהם: עסקים הסמוכים למקטע התת-קרקעי של הקו האדום ברמת גן ובבני ברק לא נהנים מקרן דומה לזו שהקימה עיריית תל אביב בשיתוף משרד האוצר וכן הצביע על קשיים וחסמים בממשק שבין חברות התשתית והרשויות המקומיות ובין חברת נת"ע.

● דוח מבקר המדינה: הדיגיטציה תרמה לרווחי הבנקים אך לא לריבית שמשלם הציבור 
● צי הרכב הממשלתי מדבר על עתיד ירוק, אך עפ"י דוח מבקר המדינה מצבו הנוכחי שחור 
● מבקר המדינה: "המדינה תפסיד עד 1.9 מיליארד שקל בשל חיבור איטי לגז הטבעי"

המבקר מנה כמה סיבות לדחיות החוזרות ונשנות בפרויקט אושר על ידי הממשלה לראשונה בשנת 2000. לאחר שנחתם הסכם זיכיון בשנת 2007 שבוטל כשנתיים לאחר מכן בעקבות קשיים בסגירה הפיננסית של הקבוצה הזוכה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, העבודות בפועל החלו בשנת 2015 עם פיצוץ גשר מעריב. מאז נת"ע דחתה את מועד הפתיחה מסוף אוקטובר בשנה שעברה ב-13 חודשים לחודש הנוכחי "על פי הערכות חברת נת"ע במועד סיום הביקורת (אפריל 2022) הקו יופעל ויפתח לשימוש הציבור בנובמבר 2022", נכתב בדוח - תחזית שלא התממשה.

חברת הבקרה שמונתה על ידי משרדי הממשלה הביעה ספק ביכולתה של נת"ע להפעיל את הרכבת במועד זה, אבל המדינה קיבלה את טענות החברה. בנובמבר 2021 צפתה חברת הבקרה סיכון לדחייה של כ-4 חודשים אך נת"ע שוב חלקה על המסקנות. כך למשל הדוח הראה שחלו 11-16 עיכובים של רכיבים שונים ובהם התקנת מערכות במקטעים שונים ובמנהרות וטיפול במערכות הרכבת הקלה כולה וכן בביצוע עבודות גמרים בתחנות - הצפי לכל אלו היה אוגוסט השנה - שלושה חודשים לפני הפעלת הקו (וארבעה חודשים לאחר סיום הביקורת).

באוגוסט אמורה הייתה החברה להעביר את הקו לידי המפעיל ולפי נת"ע המסירה אמורה הייתה לכלול את כל הליכי הבדיקות, האישורים וההיתרים. נת"ע הגיבה למשרד המבקר כי "מערכות האיתות הותקנו על פי המתוכנן והושלמו התקנות המערכות הקריטיות וכ-99% מתיעוד מאפייני המערכות האלה".

עיכובים גם בקווים הסגול והירוק

הדוח מצביע על עיכובים גם בקווים הנוספים שנת"ע אחראית עליהם. הקו הסגול בגוש דן כמו גם הקו הירוק נעשים בשני שלבים: שלב האינפרא-1 כולל את פינוי השטח, חפירות והכנת קופסאות התחנות התת-קרקעיות (בקו הירוק) ושלב האינפרא-2 כולל את התקנת המערכות הרלוונטיות והבדיקות. המכרז לביצוע השלב השני התעכב ולאחר שיצא לדרך משרד האוצר הורה לעכב את פרסום התוצאות עד לפינוי כפר שלם שעוכב, כדי לא להסתכן בקנסות כלפי הקבלן הזוכה שאמור לקבל את השטח בתוך 15 חודשים מיום זכייתו.

הדוח לא מפרט על ידי מי נדחה הפינוי מלבד ציון העובדה שמנכ"ל משרד התחבורה בתקופת מירי רגב טען כל העת שיש להגיע להסדרים מול התושבים, אף שכבר היו כאלו וניתן פסק דין בנושא ונערכו ישיבות אצל היועמ"ש. בכל אופן תוצאות המכרז פורסמו בדחייה של שנה שהעניקה זמן נוסף לנת"ע לצמצם פיגורים של למעלה משנה במקטעים אחרים בקו לפני המסירה לזכיין, אך עדיין חלים עיכובים כאלו בעיקר בשל קשיים של תיאומים מול חברת החשמל ופערים בלוחות הזמנים בין נת"ע לחברת הבקרה נרשמו גם שם.

הקו הסגול נדחה משנת 2025 ל-2026 (ומאז סיום הביקורת ל-2027) והקו הירוק נדחה משנת 2025 ל-2027 (ומאז סיום הביקורת ל-2028). הדחייה בפינוי כפר שלם לא הייתה הסיבה היחידה לכך משום שנרשמו עיכובים בקו זה גם נוסף אליה שיחרגו מלוחות הזמנים להעברת המקטעים לזכיין. המשמעות הכלכלית של דחיית קווים אלו היא 1.5 מיליארד שקל.

הקווים האדום והירוק הם היקרים ביותר מבין פרויקטי התשתיות בישראל

מבין פרויקטי התשתיות המבוצעים בישראל הקו האדום והירוק הם היקרים ביותר. אומדנו של הקו האדום הוא 18.7 מיליארד שקל. בשנת 2010 הוא עמד על 10.7 מיליארד שקל, אך עם תחילת העבודות התייצב על 16.7 מיליארד שקל ועלה בשל הפרשי הצמדות וריבית ל-17.2 במרס 2020, באוגוסט אותה שנה האומדן קפץ ב-1.2 מיליארד שקל לצורך עדכון הלו"ז. במהלך השנים בוצעו העברות תקציביות בין סעיפים שונים בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל, ומתוך 14 סעיפים תקציביים נת"ע הקטינה את אומדן העלויות של שבע מהם בהיקף של 510 מיליון שקל והגדילה אותם בלמעלה מ-2 מיליארד לאחר מכן. "הדבר עלול להצביע על כך שלא הייתה הצדקה כלכלית לפעולות אלה ושהן נועדו לשמש מקור למימון סעיפים תקציביים שצפוי בהם גירעון תקציבי", רמז המבקר.

בכל אופן מבדיקה שערך המבקר עולה שהקו האדום נמצא בטווח העלויות של פרויקטים דומים בעולם כשהוא מהווה 77% מהשיעור המרבי של פרויקטים מסוגו, הקו הירוק אף הוא בטווח אך בחלקו העליון (94%) והקו הירוק - שכולו עילי יקר יותר מפרויקטים דומים כשאמדנו מהווה 128% מהשיעור המרבי של פרויקטים דומים.

המבקר המליץ למשרד התחבורה לפעול לשילוב לוחות הזמנים ומנגנוני פיקוח עליהם בהחלטות הממשלה על פרויקטים בתחום התחבורה. "עוד מומלץ שנת"ע ומשרדי התחבורה והאוצר יפעלו לעמידה בלוחות הזמנים ולמניעת דחיות בהפעלת הקווים הירוק והסגול הן כדי לנצל את התועלות מפעילות הקווים והן כדי לחסוך בעלויות נוספות בשל עיכובים בלוחות הזמנים. כמו כן מומלץ לבחון כיצד ניתן לקצר את תהליכי העבודה לביצוע פרויקטי הרק"ל במטרופולין". כן הומלץ לחברת נת"ע להציג אומדן תקציבי מדויק ולמשרד התחבורה להקים רשות מטרופולינית לתחבורה וכן על קידום אמנת שירות עם חברת החשמל ויתר חברות התשתית.

תגובת נת"ע: "קוראת ליישום המלצת המבקר להקמת גוף מתאם באופן דחוף"

תגובת נת"ע לדוח מבקר המדינה: "נת"ע מברכת על דוח מבקר המדינה ומאמצת את מסקנותיו החשובות של המבקר: קצב ההקמה, ועלויות הקו האדום עומדים בסטנדרט השוואתי בין לאומי. המבקר מציין כי הגידול בתקציב נגזר מתקצוב חסר של הפרויקט. למרות הטענה על דחיות מרובות בקו האדום, הרי שרובן המוחלט של הדחיות אירעו עד שנת 2013 - עוד לפני תחילת העבודות.

"המבקר קיבל את המלצת נת"ע, ורואה חשיבות רבה בהקמת מנהלת וגוף מתאם בין נת"ע לרשויות הרבות הגורמות לעיתים לעיכובים - חח"י, חברות תשתית, רשויות מקומיות ועוד. נת"ע קוראת ליישום המלצה זו באופן דחוף, המלצה לה השלכות אופרטיביות קריטיות על לוחות הזמנים בפרויקטים השונים.

"נת"ע הגבירה בשנים האחרונות את הליכי הפיקוח והבקרה במטרה לשפר את ניהול הפרויקטים. החברה מובילה בנחישות את פרויקט התשתיות הגדול והמורכב שהוקם בישראל, הקמת רשת הרכבת הקלה והמטרו, ובקרוב יוכלו הנוסעים להנות מנסיעה בטוחה ומהירה בקו הרכבת הקלה האדום - הדנקל".