ללמוד מצוות מנצח בפורמולה 1: שישה שיעורים על מנהיגות ארגונית

טוטו וולף, מנהל קבוצת מרצדס בתחרות מרוצי המכוניות העולמית, קידם שישה כללים בסיסים שהובילו את הצוות שלו לעשור של ניצחונות • החל מטיפוח תרבות ללא אשמה, דרך בחינת טעויות בכל סיטואציה ועד מניעת שאננות: המסלול למנהיגות ארגונית

מה אפשר ללמוד על מנהיגות  ממנהל צוות בפורומולה 1 / צילום: Shutterstock
מה אפשר ללמוד על מנהיגות ממנהל צוות בפורומולה 1 / צילום: Shutterstock

אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)

מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).

על הכותבת

אניטה אלברסה היא פרופסור למנהל עסקים בבית הספר לעסקים של הרווארד. אחד מהקרוסים שהיא מעבירה, "עסקי הבידור, המדיה והספורט", מדורג בין הקורסים המבוקשים ביותר בתוכנית הלימודים של בית הספר. במחקריה, פרופסור אלברסה שואפת לבחון מה הופך מוצרים בתעשיות הבידור, המדיה והספורט למצליחים

פורמולה 1 היא תחרות מרוצי המכוניות היוקרתית ביותר בעולם, וקשה מאוד לנצח בה. ועדיין, יש קבוצה אחת, Mercedes-AMG Petronas (או פשוט מרצדס), שהצליחה לנצח פעם אחר פעם בעשור האחרון. בשנת 2021, הקבוצה זכתה באליפות המהנדסים השמינית ברציפות שלה.

למרות שסדרת הניצחונות המדהימה הזו הייתה מאמץ קבוצתי, אדם אחד עמד בראש הקבוצה לאורך כל הדרך - טוטו וולף, מנהל הצוות. בשנה שעברה הייתה לי הזדמנות ללמוד מקרוב על פעילות הצוות מאחורי הקלעים, כשהצטרפתי לוולף. זיקקתי את התצפיות שלי לשישה שיעורים למנהיגות מנצחת.

להגדיר סטנדרטים גבוהים לכולם

לאורך המחקר, וולף עסק בפרטים הקטנים ביותר, שלעיתים נראים משניים וקטנוניים. הוא סיפר לי על הפעם הראשונה שבה ביקר בשירותים באזור האירוח של הקבוצה. "הם היו מלוכלכים מאוד", אמר. תוך זמן קצר, הוא גייס מנהל שיהיה אחראי על היגיינה של הקבוצה. "הראיתי לו פיזית איך אני רוצה שהוא ינקה את האסלה, איך להחזיר את המברשת למקום, איך לנגב את הרצפה, איך לשים את בקבוקי הסבון, איך לחטא את הידיות וכן הלאה".

 
  

המטרות של וולף היו ברורות: להגדיר סטנדרטים גבוהים ביותר בכל הארגון ולהדגיש שכל חבר צוות לוקח חלק בביצועים. הלך הרוח הזה תרם להצלחתו של הארגון, והציב רף גבוה בענף ספורט שבו הוא מתחרה.

לשים אנשים בחזית ובמרכז

בתחילת העונה השנייה שלו במרצדס, וולף ארגן פגישה עם כ־20 חברי צוות. הם דנו בחזון שלהם, זיהו את ערכי הליבה שהם רצו להדגיש והגדירו את שאיפות.

מנהלים בכירים רבים נוהגים לערוך דיונים כאלה, אבל מה שהופך אותם ליעילים הוא המעקב לאחר מכן. וולף הבין ששינוי תרבות הארגון הוא תהליך איטי שדורש מאמץ עקבי. לכן, בהערכות העובדים השנתיות של מרצדס, ההנהלה ביקשה מהעובדים לדרג את הביצועים של הקבוצה בעצמם. פעם בשנה, ראשי צוותים הביעו את דעותיהם על נושאים שונים לקראת עונה חדשה וסיכמו את היעדים המשותפים במסמך קצר המנחה את עבודתם לאורך השנה.

לנתח טעויות - גם כאשר מנצחים ומפסדים

הישירות של וולף תרמה לתרבות ארגונית שמעניקה ערך רב לניתוח הביצועים על מסלול המרוצים. בין אם הצוות ניצח או הפסיד, חבריו קיימו פגישות ודנו במה שניתן היה לשפר בפעם הבאה. "אחרי ניצחון, רוב האנשים הולכים הביתה ואומרים, 'זה היה סוף שבוע טוב'", ציין וולף. "רק כשהם מפסידים, רוב האנשים מתחילים להעמיק ולבחון את הטעויות שנעשו. אבל לנו יש גישה אחרת - אנחנו מתייחסים לניצחונות כמו להפסדים".

לטפח תרבות פתוחה ללא אשמה

לאורך המחקר, וולף דגל בתרבות ללא האשמה והקפיד לתמוך באנשים שעושים טעויות. במקביל, הוא גם לא חשש להיות ישר איתם לגבי הכישלונות שלהם. לואיס המילטון, אחד מנהגי הקבוצה, הביע תמיכה בגישה זו כשדיברתי איתו: "אנחנו צריכים לעשות דברים יחד. אפילו במסלול המרוצים, כשאנו יודעים שמשהו השתבש וזה באשמת אדם אחד, אנחנו לא מבודדים אותו וגורמים לו להרגיש רע - כולנו נושאים בנטל".

להעניק עצמאות ולשמור על סמכות

למרות שוולף נתן לנהגים שלו חופש פעולה, הוא לא חשש להביע את דעתו כשהיה צריך. הוא סיפר לי על תקרית במרוץ שהתקיים בשנת 2016 בין שני נהגים מהצוות שלו. "הרגשתי שהם אופורטוניסטים", נזכר וולף. "הם שמו את המטרות שלהם לפני המטרות המשותפות של הצוות. הם לא כיבדו את הסובבים אותם. החלטתי שלא אאפשר יותר את ההתנהגות הזו. לאחר המרוץ, כינסתי את כולם ואמרתי לשני הנהגים: 'תסתכלו על כולם כאן בחדר הזה, דמיינו את כולם בבית ואת המשפחות שלהם, ותבינו איך אתם גורמים לנו להיראות כלפי חוץ'".

למנוע שאננות בקרב העובדים

בתקופה שלנו יחד, שמתי לב שוולף מאוד לא אהב להפסיד וכעס כשזה קרה. "אני לא יכול לסבול את ההשפלה שנאלצים להתמודד איתה", הוא אמר לי. "אעשה כל שביכולתי כדי להימנע ממנה. אני פשוט לא יכול להפסיד. לא יכול. ומצד שני, אני לא נותן לעצמי להאמין שהתהילה תימשך לנצח. להיפך, אני תמיד חושש שזה עלול להיגמר - שזהו הצוק, ואני בוהה בתהום".

ואכן, הלך הרוח הזה חלחל לתרבות במרצדס. "אנחנו תמיד מנסים להזכיר לעצמנו שהמתחרים שלנו טובים מאוד", סיפר לי אחד הבכירים. "אנחנו עובדים היום יותר שעות ממה שעבדנו בעבר, הנהגים מבלים יותר זמן בסימולטור ממה שהם עשו לפני מספר שנים, אנחנו מבלים יותר זמן בניתוח נתונים - הן בהפסדים והן בניצחונות - הכל נעשה באופן מעמיק ורציני יותר ממה שעשינו בעבר. זה ההפך משאננות".

כדי שקבוצה תזכה באליפות בפורמולה 1, או בכל תחרות אחרת, כל חבר צוות צריך להתמקד במטרה. הישג כזה אפשרי ככל הנראה רק בהדרכתו של המנהיג - מישהו כמו טוטו וולף, שמבין שתרבות מנצחת היא תהליך מקיף ובלתי נגמר.

© Harvard Business School Publishing Corp