35 קומות באבא הלל ופי 2 תושבים: כך תיראה רמת גן בעוד 30 שנה

התוכנית כוללת תוספת של 83,400 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של 390 אלף תושבים, בין היתר מתוכננים בה תמ"א 35/4 עם צפיפות מגורים • בנוסף, עתידים לעבור בעיר שני קווי מטרו: האחד לאורך שדרות ירושלים והשני בחלקה הדרום מזרחי של העיר ושני קוים של הרכבת הקלה

רמת גן. אושרה להפקדה תוכנית המתאר הכוללנית של העיר / צילום: איל יצהר
רמת גן. אושרה להפקדה תוכנית המתאר הכוללנית של העיר / צילום: איל יצהר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב החליטה להפקיד את תוכנית המתאר הכוללנית לעיר רמת גן. התוכנית כוללת 83,400 יחידות דיור שייתנו מענה להיקף אוכלוסייה של 390,000 תושבים ותוספת של כ-4.75 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר עד לשנת 2050.

נתונים חדשים: אלו 10 השכונות הטובות ביותר למגורים בישראל
בכמה עלו מחירי השכירות? החישוב שהטעה את ועדת הכספים ואותנו
"המחירים עשויים להתחיל לרדת": התחזית האופטימית של בנק לאומי לשוק הדיור

התוכנית תאשר בין היתר תמ"א 35/4 שמטרתה עדכון משמעותי של צפיפות המגורים במרחב העירוני ובמסגרתה תתווסף הגדרה של מתחם אינטנסיבי, מתחם רגיל ומתחם חריג. המתחמים האינטנסיביים יסומנו בהתאם להגדרה, ולגבי מתחמים אלו תירשם הוראה כי תוכנית מפורטת בתחום מתחם אינטנסיבי תכלול דיור מכליל (כלומר דיור בר השגה) בהיקף של לפחות 20% מסך יח"ד, ובמתחם רגיל 15% מסך יח"ד. המתחמים החריגים יסומנו בתוכנית ולגביהם תירשם הוראה כי היקף הדיור המכליל במתחמים אלו ייקבע בתוכנית מפורטת עפ"י שיקול דעת מוסד התכנון.

בנוסף, התוכנית תאפשר בנייה של עד 35 קומות לאורך אבא הלל, בדרך אלוף שדה ולאורך דרך הטייסים. בנייה של עד 20 קומות לאורך רחובות השלד כגון הרא"ה ושד' ירושלים שלאורכו עתיד לעבור קו מטרו. אולם בתוך השכונות, ובמרכז העיר, המטרה היא לשמור על בנייה מרקמית של 8-9 קומות. בשכונות בהם קיימת בנייה נמוכה התוכנית משמרת את אופי הבינוי כבנייה צמודת קרקע.

כמו כן, כחלק מהמענה לגידול אוכלוסיית העיר, התוכנית מציעה הקמת מוסדות חינוך באזורי תעסוקה כגון מתחם הבורסה והרחבה של מוסדות חינוך קיימים לרבות העצמת זכויות הבנייה באוניברסיטת בר אילן.

6 תחנות בייעוד מרחב עירוני מוטה מטרו

בתחום העיר עתידים לעבור שני קווי מטרו: האחד לאורך שדרות ירושלים והשני בחלקה הדרום מזרחי של העיר עם תחנה בתחום בית החולים תל השומר. בנוסף יהיו גם שני קווים של הרכבת הקלה: הקו האדום לאורך דרך ז'בוטינסקי והקו הסגול לאורך דרך אלוף שדה ודרך רפאל איתן. התוכנית מכילה 6 תחנות בייעוד מרחב עירוני מוטה מטרו: תחנת כצנלסון, תחנת הרוא"ה, תחנת חזון איש, תחנת הרב לוין, תחנת בר אילן ותחנת תל השומר.

בוועדה המחוזית מסבירים כי "תוכנית המתאר מקנה את הכלים ומנחה להכנת תוכניות מפורטות בסביבות תחנות המטרו ותחנות הרכבת הקלה תוך התאמה לתוכנית מתאר ארצית, אשר יתייחסו לריכוז שטחי תעסוקה סביב התחנות, יצירת מגוון רחב של יח"ד בדגש על דירות להשכרה ויצירת מרחבים ציבוריים זמינים, נגישים ואיכותיים לטובת ציבור המשתמשים בהסעת המונים".

הוועדה המחוזית, בראשות ערן ניצן, ציינה בהחלטתה שהיא רואה חשיבת רבה בקידום הקו הצהוב אשר ישרת מספר ערים ביניהם רמת גן, בני ברק וגבעתיים וקוראת למשרד התחבורה להמשך תכנונו ומימושו. לדבריהם, "החזון התחבורתי בתוכנית המתאר בא לידי ביטוי בשינוי תפיסת התחבורה ותכנון רחובות בהעדפה לתחבורה ציבורית, הולכי רגל ורוכבי אופניים תוך דחיקת הרכב הפרטי לתחתית הפירמידה".

"הופכים את הפירמידה, לא עוד הרכב הפרטי בראש"

מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, האדריכל ארז בן אליעזר : "לעיר רמת גן יש תפקיד חשוב במטרופולין ותוכנית המתאר אשר מחליפה את התוכנית המאושרת משנת 1979, באה לתת מענה לצרכים העתידיים של האוכלוסייה הן ברמה העירונית והן ברמה המטרופולינית. מדובר בעיר אשר תחומה בין שני פארקים מטרופוליניים, מרושתת בשלושה קוים של רכבת קלה ושני קווי מטרו ולזה יש השלכות על מוקדי תעסוקה, היקף וסוג מגורים, מרחבים ציבוריים, רחובות מסחריים, צירים ירוקים ועוד, ותוכנית המתאר מתייחסת לכל אחד מהמרכיבים הללו".

כרמל שאמא הכהן, ראש העיר רמת גן, התייחס לתוכנית ואמר כי "תוכנית המתאר הנוכחית והמיושנת היא של ר"ג של פעם שהופקדה בשנת 1972 ולכן יום הפקדת תוכנית המתאר החדשה הוא יום חג ובשורה אדירה לעיר. אחרי 50 שנים הגיע הזמן שלר"ג תהיה תוכנית מתאר חדשה ומעודכנת שמתכתבת עם הצרכים, העוצמות והפוטנציאל של ר"ג 2050".

לדבריו, "ר"ג עיר מובילה הנהנית מביקושים אדירים בכל השימושים הן בצורת שכונות חדשות, מרכזי תעסוקה מחקר ופיתוח, תשתיות תחבורה ותקשורת ומבני ושטחי ציבור חדשניים. הנהלת העיר הנוכחית בלמה את קצב הבניה בעיר הותיקה ב-66% ממה שהיה מקובל בעבר בעיר ולא תאפשר גם בעתיד תוכניות והיתרים ללא מענה של תשתיות ציבוריות ובמיוחד חינוך ותנועה. התוכנית מציבה חזון תחבורתי והופכת את הפירמידה, לא עוד הרכב הפרטי בראש, כי אם הולך הרגל בראש הפירמידה, תחב"צ ואופניים ובסוף הרכב הפרטי".

עורכי התוכנית הם אדר' יוסי פרחי ואדר' נעם פרחי ממשרד פרחי צפריר אדריכלים.