מנכ"ל חברת הלוויינים שחולם להפוך אותה לתעשיינית הביטחונית הרביעית בגודלה

נועם סגל, מנכ"ל חברת לווייני התצפית אימאג'סט אינטרנשיונל (או בקיצור ISI) היה רוצה להקים את חברת התעשייה הביטחונית הרביעית בגודלה בישראל. הוא מאמין שיוכל לרכוש כמה חברות מקומיות קטנות בתחום הביטחוני, ואיתן לבנות פלטפורמה רחבה של מוצרים, מעין אחות קטנה לאלביט מערכות, התעשייה האווירית ורפא"ל.

● חברת הלוויינים הישראלית שנסקה ב-255% ביום המסחר הראשון שלה בוול סטריט
● מה לעשות עם מיליון שקל: הטיפים של מנהלי ההשקעות | בדיקת גלובס
● דוידי נאלץ להתפשר: אימאג'סט הפחיתה ברבע את השווי בהנפקתה

"אחד הדברים שמעסיקים אותי, זה האם החברה צריכה להיות רק בתחום החלל, כי בידי ISI יש טכנולוגיות שלא חייבות לשמש רק בלוויינים", הוא אומר בראיון בלעדי לגלובס. עם זאת, לפי שעה הוא נדרש בידי בעלי המניות לאפסן חלק מהרעיונות הרבים שלו בארון, ולהתמקד בהצמחת החברה, שרק הונפקה בתחילת 2022.

ISI עוסקת במתן פתרונות מודיעיניים מתקדמים מהחלל, מבוססי לוויין, למטרת הגנה ואיסוף מודיעין, וכן למטרות מסחריות ואזרחיות. בחודש פברואר השלימה החברה הנפקה ראשונית בבורסה בת"א, שבה גייסה לקופתה 213 מיליון שקל, ואילו חלק מבעלי המניות (קרן פימי ובנק דיסקונט) מכרו מניות ב-107 מיליון שקל.

נכון להיום אימאג'סט  נסחרת בשווי שוק של כ-800 מיליון שקל, לאחר שמנייתה איבדה כ-30% מאז ההנפקה. לדברי סגל, ההנפקה לא הייתה עניין של ניצול הזדמנות בשוק, אלא שלב בתהליך ארוך-טווח.

  

בלטה בזירות קרב עוד לפני המלחמה באוקראינה

"כשהגעתי לחברה בסוף 2014, הבנתי שרכישת לוויין חדש מחייבת משקיעים, אבל גם שלא ניתן בכל פעם להעמיס על בעלי המניות הקיימים כאשר החברה קונה לוויין. לכן ברור שמתישהו היא תצטרך להגיע לשוק ההון. עבורי ISI היא סיפור ארוך-טווח, ואפילו את המועד שבו נהיה מוכנים להנפקה קבענו שלוש שנים מראש.

"בתחום החלל גם צריך אורך נשימה, כי להביא לוויין לחלל לוקח חמש שנים לפחות. לכן, אני צריך לחשוב כבר עכשיו על הלוויינים שיהיו לחברה ב-2030, ולאיזה כיוון היא צריכה ללכת. למשקיעים שלי אני אומר שאני מנהל חברה, לא מניה, למרות שאני קשוב לנושא מאוד".

שבועיים לאחר השלמת ההנפקה פלשה רוסיה לאוקראינה, והמלחמה שהתפתחה שם מאז הבליטה עוד יותר את הצורך בלווייני תצפית, לקבלת תמונת מצב אמינה על המתרחש בגזרות השונות של שדה הקרב. עוד קודם לכן בלטה ISI בפרסום תמונות של מוקדי לחימה, בסוריה למשל, לפני ואחרי הפצצות של חיל האוויר הישראלי.

שיגרה את לוויין התצפית הראשון שלה בשנת 2000

ISI היא חברה ותיקה יחסית, ששיגרה את לוויין התצפית הראשון שלה מתוצרת התעשייה האווירית כבר לפני 22 שנה. כך שכבר בשנת 2000 החלה החברה לפעול כמפעילה (אופרייטור) של לווייני תצפית עבור לקוחות מהארץ והעולם, בדיוק כפי שחברת חלל תקשורת  היא אופרטור של לווייני התקשורת עמוס.

את החברה ייסדו יוצאי התעשייה האווירית ואל-אופ (שנרכשה בהמשך בידי אלביט מערכות), עם רעיון לקנות לוויינים מהתעשייה האווירית ולמכור שירותים שלהם לעוד לקוחות.

לווייני תצפית שונים בתנועתם מלווייני תקשורת, שנמצאים בנקודת שמיים מסוימת ונעים יחד עם סיבוב כדור הארץ. לווייני התצפית נעים במסלול מעגלי סביב כדור הארץ, מקוטב לקוטב. כך הם מצלמים את כל חלקי הגלובוס, ומאפשרים את מכירת התמונות ללקוחות בכל קצוות העולם.

 לוויין מסדרת ארוס של אימאג'סט / צילום: אתר החברה

לדברי סגל, תוכניתה העסקית המקורית של החברה הייתה חזונית ומודרנית, וכללה בין השאר שיגור של לוויינים רבים לחלל. זה לא בדיוק צלח, אבל החברה חדרה לכמה שווקים מרכזיים ויצרה קשרים עמוקים ואינטימיים עם לקוחות לאורך השנים, בזכות איכות השירות הגבוהה שלה.

סגל, 54, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר, ומשם המשיך לקריירה בת 22 שנה בתעשיות הביטחוניות, תחילה בתחומי התעופה ובהמשך בתחום החלל. בשנת 2003 הוא נפגש לראשונה עם תוכנית החלל הישראלית. "ישראל יצרה אז את אחד הלוויינים הכי מרשימים שלה, ויצא שעמדתי במקרה מאחורי הרעיון של אחת המערכות המתקדמות בלוויין הזה", הוא מסביר.

"ככה הגעתי לתחום, והתעסקתי איתו כמה שנים. ב-2010, כאשר עבדתי באלביט מערכות, הקמתי גוף שנקרא 'חלל חדש' (New Space)".

ארבע שנים לאחר מכן נקרא סגל לפגישה אצל מנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א) דאז, יוסי וייס. "תע"א הייתה מוטרדת מאוד מהכניסה של אלביט לתחום החלל, למרות שהם לא ידעו שאלביט דווקא החליטה לצאת מהתחום הזה", הוא מסביר.

"את הפגישה הצלחתי לסיים עם הצעה להתמנות למנכ"ל ISI, וככה הגעתי לחברה בדצמבר 2014. הכרתי את ISI כי עבדתי מולה בעבר, והיא הייתה בעיניי הזדמנות עצומה. חברה 'חמודה' עם 48 עובדים ושני לוויינים בחלל, שהייתה תקועה רעיונית. אני באתי עם כל הרעיונות היזמיים", הוא מספר.

"מגרש שעשועים שמאפשר טרנאובר"

לדברי סגל, "החברה תמיד יצרה תזרים מזומנים והיתה לה קופה יפה, אז בשבילי זה היה חלום. מגרש שעשועים שמאפשר לעשות לחברה טרנאובר (שינוי כיוון, ע' כ') ולייצר חזון חדש", הוא מדגיש.

הטרנאובר הסזיפי הזה כלל כמה כיווני פעילות, שהראשון מביניהם הוא להמשיך להיות אופרטור (מפעיל) של לווייני תצפית.

"עוד לפני המלחמה באוקראינה היה ברור שהעולם הולך למתיחות לאור האירועים המתמשכים במזרח אסיה", מסביר סגל.

"בעולם של פייק ניוז, הדאטה הלווייני מעניק ולידציה, אז היה אז היה ברור שאנחנו שומרים על זה ומגדלים את זה. בשביל זה היה צורך בהשקעות הון, כי לוויין זה אירוע מאוד יקר, ומכאן הגיע הצורך להכניס את קרן פימי כמשקיעה לחברה.

"בנוסף, החלטנו לפתח בעצמנו את כל הכלים האנליטיים, ככה שיהיה לנו גם הלוויין וגם יכולת ניתוח התמונות שלו. הדבר השלישי היה פתרונות לווייניים חדשניים, שאותם גם כן החלטנו לפתח אצלנו, כי התעשייה האווירית ורפא"ל לא עסקו בכך.

"אז החלטנו לפתח לוויינים קלים יותר, עם פתרונות שמשרתים את החברה, כמו מצלמות תרמיות לצילום לילה, כדי לתת מידע מודיעיני ולייצר כמה שיותר דאטה. אבל היה ברור שהלקוחות לא ירצו רק פתרונות, אז היום אנחנו מציעים להם יכולות אנליטיקה, דאטה סנטר ואפילו למכור להם לוויינים", מסביר סגל.

"פימי לא הייתה נכנסת אם לא היה קודם שינוי"

שלוש שנים לאחר שהגיע לחברה הכניס סגל את קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, כמשקיעה מרכזית ב-ISI. פימי הזרימה לחברה 40 מיליון דולר תמורת 53.6% ממניות החברה, ובמקביל נקבע כי את לוויין התצפית החדש, EROS C, תרכוש החברה מבעלת השליטה הקודמת, תע"א.

לסגל חשוב להדגיש, כי "פימי לא הייתה נכנסת אם לא היה שינוי קודם לכן. אנחנו עשינו את השינוי והבאנו את פימי".

עברו עוד שנתיים וחצי, ובאמצע 2020 הצטרפה גם זרוע ההשקעות הבנקאית דיסקונט קפיטל לרשימת בעלי מניות ISI, כאשר הזרימה לה 32 מיליון דולר תמורת 17% ממניותיה, לפי שווי של 187 מיליון דולר (650 מיליון שקל).

מאז ועד להנפקה בת"א זרמו לשולחנו של סגל הצעות שונות ומשונות, החל ממיזוג לתוך חברת ספאק בוול סטריט, ועד לרכישת השליטה בחברת הלוויינים חלל-תקשורת.

"אילון מאסק יצר 'סופה מושלמת' בעולם הלווייני"

סגל העדיף כאמור הנפקה לציבור, אולם בדרך נדרש לענות על שאלות קשות הנוגעות להשוואות בין ISI ובין חלל-תקשורת, ובעיקר נאלץ להסביר מדוע הכישלון הגדול של חלל (נסחרת כיום לפי שווי של 75 מיליון שקל בלבד לאחר קריסה של 95% בעשר שנים) אינו אמור לחזור על עצמו גם אצל ISI.

"ISI היא לא חלל-תקשורת", מדגיש סגל. "להסתכל על ISI ולהגיד שהיא כמו חלל-תקשורת זה כמו להסתכל על כים־ניר (חברת תעופה קטנה המספקת שירותי כבאות וריסוס, ע' כ') ולהגיד שהיא כמו אל על.

"אומנם לשתי החברות יש לוויינים, אבל לא מדובר באותם שווקים, לא באותם ביקושים ולא מדובר באותו עולם".

יש לציין כי חלל-תקשורת, אשר מפעילה את לווייני התקשורת עמוס, הייתה פעם חברה גדולה וחזקה, עם שווי שוק של יותר מ-1 מיליארד שקל. עם זאת, באמצע העשור שעבר איבדה החברה שני לוויינים בתוך זמן קצר, ובהמשך הסתכסכה עם התעשייה האווירית וממשלת ישראל סביב בניית לוויין התקשורת עמוס 8.

בהמשך שוגר הלוויין החדיש עמוס 17, אולם גם הוא טרם הצליח להרים את פעילותה של חלל-תקשורת. זאת, בין השאר, עקב עלייה איטית מהצפוי בשיעור התפוסה בלוויין, אשר תוכנן בעיקר לשרת את תחום הברודקאסט (שידורי טלוויזיה) ופחות את תחום הדאטה (תעבורת אינטרנט).

קצב הכנסות קטן בהרבה לעומת חלל-תקשורת

קצב ההכנסות הנוכחי של חלל-תקשורת עומד ב-2022 על כ-100 מיליון דולר בשנה, בעוד שקצב ההכנסות של ISI קטן בהרבה, כ-35 מיליון דולר בלבד, אולם היא מציגה רווח נקי של כמה מיליון דולרים בשנה, לעומת ההפסדים שמציגה חלל בגלל הוצאות מימון גבוהות בגין אג"ח שהנפיקה למימון רכישת לוויינים.

לדברי סגל, עולם לווייני התקשורת נמצא כיום תחת "סופה מושלמת" שיצר מיזם סטארלינק של אילון מאסק, המיועד לספק גישה לאינטרנט לווייני לרוב שטחי כדור הארץ באמצעות שיגור אלפי לוויינים קטנים.

לדבריו, "מאסק מייצר שיבוש בתעשייה והורס אקוסיסטם שלם, בלי שיש לו מודל עסקי חלופי, וזה מסוכן. החזון שלו הוא לדלג על חברות הסלולר ולהגיע ישירות לטלפון של הצרכן הסופי.

"בינתיים הוא משגר לוויינים לחלל אבל הוא לא מוכר, וכל התעשייה נתקעת בגלל זה, כי כולם מחכים לראות מה יהיה. כולם מתלבטים אם להמשיך ולהשקיע בלווייני תקשורת חדשים, בגלל השיבוש שמאסק יצר בתעשייה", מסביר סגל.

"לוויין הריגול המתקדם ביותר שישראל שיגרה"

את ISI, אשר עוסקת בלווייני תצפית, זה לפי שעה פחות מטריד. בתחילת 2023 היא אמורה לשגר לחלל את לוויין EROS C-3 החדש שלה, מתוצרת תא"ע. הלוויין ישוגר באמצעות טיל פלקון של ספייס-אקס מאתר שיגור במערב ארה"ב.

 לווין EROS C / צילום: באדיבות החברה

סגל אומר, כי "זה אירוע משמעותי וגדול ברמה שמדינות חוות", מסביר סגל. "אירוע שמעורבים בו מאות אנשים מ-ISI, מהתעשייה האווירית ומספייס-אקס".

סדרת ה-EROS מקבילה לסדרת לווייני הריגול אופק, שמפתחת תע"א עבור מדי נת ישראל. לדברי סגל, "הלוויין החדש של החברה הוא לוויין הריגול המתקדם ביותר שישראל שיגרה אי פעם, גם בגלל התקדמות הטכנולוגיה וגם בגלל התעקשות שלנו על פרמטרים מסוימים.

"עבור החברה מדובר בבשורה ענקית, שאנחנו מחכים לה הרבה בשנים. מדובר בלוויין שרזולוציית הצבע שלו הולכת להיות הטובה בעולם המסחרי. הוא בשורה גדולה גם לעולם הביטחוני וגם לאפליקציות אזרחיות".

השיגור היה אמור להתבצע כבר החודש, אבל נדחה עקב עומס שיגורים אצל ספייס-אקס. מיד אחריו מתכננת ISI לשגר את הלוויין הקטן יותר, ראנר, ועד סוף 2023 מתוכנן שיגור של לוויין נוסף בשם EROSAR-1.

"לא נגביל את עצמנו רק לתחום התצפית"

לוויינים אלו אמורים לספק לחברה אפשרויות צמיחה נוספות, והרחבת סל השירותים ללקוחות השונים. לדברי סגל, "אנחנו מביאים עכשיו לחלל יכולות מאוד משמעותיות, וההשקעות שעשינו בתחום האנליטיקה כבר מניבות הכנסות משמעותיות.

"אני רואה את החברה גדלה וצומחת אבל אני לא יודע מה יהיה, אז אני בונה אסטרטגיה הזדמנותית שמבוססת על ארגז כלים שכולל בראש ובראשונה אנשים שמביאים יכולת, גמישים מחשבתית, זריזים ויודעים להתחרות.

"המרחב החללי צומח. יצמחו בו פתרונות וצרכים, שניתן יהיה לעשות מהם הרבה כסף. תחום החלל הוא לא תחום שעוצר, הוא לא תחום שנגמר, הוא רק מתחיל, ואנחנו נמצאים שם.

"אז אנחנו מסתכלים על התחום הזה כל הזמן, והלוואי שהיה לנו כל ההון הפנוי לעשות את כל מה שהיינו רוצים", מדגיש סגל.

לדבריו, "אנחנו לא נגביל את עצמנו רק לתחום התצפית, כי אנחנו צריכים להיות פתוחים להזדמנויות שיהפכו את החברה לגדולה עוד יותר".

ולשוק ההון תהיה הסבלנות לחכות לכל זה?
"לא יודע. אני חושב שמי שמסתכל על היסודות העסקיים ועל חסמי הכניסה, נמצא במקום טוב עם ISI".

תעודת זהות | אימאג'סט

תחום פעילות: מפעילה לווייני תצפית ומספקת שירותי צילום, פענוח ואנליטיקה ללקוחות ממשלתיים ומסחריים בעולם
היסטוריה: נוסדה בשנת 1997 על ידי התעשייה האווירית ובהובלתה. ב־2017 עברה לשליטת קרן פימי וב־2022 הונפקה בבורסה בת"א. בעלי מניות עיקריים: קרן פימי (30.7%), התעשייה האווירית (29.8%), אלטשולר שחם (19.1%), דיסקונט קפיטל (11.5%). נועם סגל מכהן כמנכ"ל, היו"ר הוא גילון בק
נתונים: בחברה מועסקים 120 עובדים. נסחרת בשווי שוק של כ־800 מיליון שקל

תעודת זהות | נועם סגל

אישי: בן 54, נשוי + 4, מתגורר בת"א
מקצועי: בעל ותק של מעל ל־20 שנה בתעשייה הביטחונית הישראלית
עוד משהו: נפגש לראשונה עם תוכנית החלל הישראלית בשנת 2003, והייתה לו תרומה לאחד הלוויינים שפיתחה התעשייה האווירית