סמנכ"ל הכספים של אתר וואלה טוען בתביעה חריגה: זכויות עובדים נרמסות, ההנהלה לא אומרת אמת

תומר חבאני, סמנכ"ל הכספים הפורש של אתר וואלה, בהובלת העורך הראשי ערן טיפנבורן, הגיש תביעה לא שגרתית על אי-תשלום בונוס - וחשף טענות להתנהלות קשה של ההנהלה כלפיו וכלפי העובדים

ערן טיפנברון, עורך אתר וואלה / צילום: ירון ברנר-ynet
ערן טיפנברון, עורך אתר וואלה / צילום: ירון ברנר-ynet

סמנכ"ל הכספים הפורש של אתר החדשות וואלה!, תומר חבאני, שכיהן בתפקיד עד מאי האחרון, תובע את האתר ודורש למעלה מ-200 אלף שקל בשל "רמיסת זכויות עובדים". לדבריו, וואלה נמנעה מתשלום בונוסים שמגיעים לו מתוקף הסכם העסקתו, וכן נמנעה מהעמדת יעדים על-מנת לא לשלם בונוסים עתידיים. כל זאת, לטענתו, לצד התנהלות חריגה והטעיית בית הדין בהליכים משפטיים. 

מחירי הדירות יירדו, הצריכה ברשתות המזון תיפגע: התחזיות של מידרוג ל-2023 
בנק אוף אמריקה: ענקית האופנה הסינית שיין היא האיום הגדול ביותר על המתחרות באונליין
סמנכ"ל הכספים והתפעול בתאגיד השידור הציבורי הודיע על עזיבה לאחר שלוש שנים | בלעדי 

לפי כתב התביעה שהוגש לאחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, חבאני חיזק את הטענות שלו בשני מקרים שמוכיחים התנהלות חריגה של הנהלת וואלה. לדבריו, בוואלה, המובלת על-ידי העורך הראשי ערן טיפנברון, נהגו להעלות "טענות שקריות ולרמוס זכויות עובדים", ומדובר ב"מדיניות סדורה ומוכתבת".

הדוגמה הראשונה שמציג חבאני נוגעת לפיטוריו של ראש מחלקת החדשות, רועי שושן. לטענת התביעה, הפיטורים התרחשו לאחר שמחליפו הועסק כבר חודש מוקדם יותר.

בדוגמה השנייה, עובד בכיר בחברה היה בעיצומם של הליך גירושים, והנהלת וואלה הציגה לבית המשפט לענייני משפחה נתונים סוציאליים (כמו שכרו והזכויות שלו) באופן שייטיב עמו ובאופן "מעוות".

לדברי התביעה, בוואלה אף הסכימו לדחות את תשלומי הבונוס שמגיעים לאותו עובד, כך שבית המשפט יראה ירידה בהכנסותיו. חמישה ימים לאחר ביטול הצו שאוסר על העברת נכסיו של העובד, בוואלה תיקנו את החסר: הוא הוחזר להיקף של משרה מלאה, מרבית הבונוס שולם לו (בשעה שעובדים אחרים לא קיבלו), ואף נטען כי שולמה לו מקדמה עבור שנת 2022, כשהחישוב נועד להתייחס ל"ירידה בהיקף המשרה". 

ניסיון להתחמק מתשלום בונוס שנתי

חבאני הועסק בוואלה החל מפברואר 2018 כמנהל כספים, במשכורת חודשית של 25 אלף שקל. בהסכם ההעסקה נכתב כי הוא זכאי לבונוס שנתי של משכורות: אחת בשנה הראשונה, ושתי משכורות החל מהשנה השנייה, בהתאם לעמידה ביעדים. חודשיים לאחר מכן שכרו קפץ ל-28 אלף שקל בחודש, בחודש אוגוסט שכרו קפץ בשלישית ל-35 אלף שקל, ובתחילת שנת 2020 שודרג הסכם העסקתו כפליים: השכר עלה ל-40 אלף שקל, ותנאי הבונוס השנתי שנקבעו תוקנו לשלוש משכורות, בכפוף לעמידה ביעדים שיאושרו על-ידי דירקטוריון החברה.

עם זאת, לדבריו, בוואלה החליטו להתנהל בצורה חסרת תום-לב, מתוך ניסיון להתחמק מתשלום הבונוס השנתי. "מדובר בהתנהלות מכוונת וסדורה, שכל מטרתה הייתה לחמוק מתשלום הבונוס השנתי לו זכאי היה התובע בהתאם להסכם העסקתו", נכתב בכתב התביעה.

הסיפור החל בראשית 2021, בסמוך לפרסום התוצאות הכספיות של 2020. חבאני הציג לדירקטוריון את שיעורי הבונוס שלהם, ובכלל זה גם את השיעור שהוא זכאי לו. לפי הנתונים, חבאני היה זכאי לבונוס שנתי של 146 אלף שקל, זאת לאחר שעמד במלוא היעדים שהציבו בהנהלה.

מכתב התביעה עולה כי הדירקטוריון החליט לחזור בו משני יעדים שנקבעו ואושרו ב-2020: יעד היוניקים באפליקציה (מספר המשתמשים שנכנסו לאפליקציה) ויעד הדפים הנצפים לעמוד אייטם. משמעות הדבר הייתה הפחתה של 20 אלף שקל מסך הבונוס, ובסך-הכול הוחלט לשלם לו 117 אלף שקל.

לצד זאת עלה בכתב התביעה כי הדירקטוריון נמנע במכוון מלהתכנס בין השנים 2021-2022, כדי לאשר יעדים לתשלום הבונוס השנתי לאותם השנים. לדברי התובע, מדובר בהתנהלות חסרת תום-לב של הנתבעת, שניסתה להתחמק מתשלום בונוס שנתי שמגיע לו מתוקף הסכם העסקתו. "הנתבעת פעלה במכוון עת לא אישרה יעדים לשנת 2021, ומכאן כי הפרה את חובות תום-הלב והנאמנות שביחסי העבודה, באופן בוטה וברגל גסה", נכתב.

את חבאני ייצגו מול וואלה עורכי הדין צבי הלפגוט ושי אדרי.

מוואלה נמסר בתגובה: "לאחר שנלמד את התיק, נמסור את תגובתנו ואת עמדתנו במסגרת ההליך המשפטי".