מונדיאל 2022 | טור סופ"ש

ממצרים ועד לבנון: המזרח התיכון טובע בחובות

בעולם הערבי מסתכלים בספק קנאה ספק זעם על גביע העולם בקטאר • איך מדינת המפרץ העשירה בזבזה מאות מיליארדי דולרים על המונדיאל, במקום לסייע לאחיותיה במזרח התיכון לצאת ממשברים כלכליים עמוקים • וגם: הדילמה של נתניהו ביום שאחרי הקמת הממשלה

שליט קטאר, האמיר שייח' תמים בין חאמד אל ת'אני, מעניק למסי את הגלימה וגביע הניצחון במונדיאל / צילום: Associated Press, Martin Meissner
שליט קטאר, האמיר שייח' תמים בין חאמד אל ת'אני, מעניק למסי את הגלימה וגביע הניצחון במונדיאל / צילום: Associated Press, Martin Meissner

אי אפשר להתעלם ממקהלת השבחים והגאווה הערבית על אירוח המונדיאל בקטאר, מונדיאל שהעלה בתודעה העולמית לא רק את קטאר, אלא גם את העולם הערבי כולו. אבל גביע העולם סיפק לקטאר גם לא מעט ביקורת גלובלית ובעיקר פנים ערבית על הניגוד הזועק לשמיים בין המשברים הכלכליים הקשים של כמעט כל מדינות ערב במזרח התיכון, להוציא המפרציות עתירות הנפט והגז, לבין ההוצאה הכספית המטורפת של קטאר על המונדיאל.

המונדיאל כמשל: האם בית המשפט יתערב בתוצאות גביע העולם?
עלה בידו? המאבק האחרון של נתניהו יהיה דווקא מול חברי הכנסת בליכוד
הזוג שהבטיח תשואות ענק והותיר שובל של משקיעים מרוששים   

מאז קבלת ההחלטה על אירוח המונדיאל בקטאר, לפני 12 שנה, השקיעה מדינת המפרץ קרוב ל־250 מיליארד דולר בהקמת התשתיות לאירוח (יותר מפי 15 מההוצאות על המונדיאל הקודם ברוסיה). מדובר ב־8 אצטדיונים שרובם נבנו מאפס, הרחבה משמעותית של שדה התעופה, בניית נמל ימי חדש, חניכה של רשת מטרו מסועפת והקמה של עשרות בתי מלון. מאות עובדים זרים נהרגו במהלך הקמת התשתיות הללו ורבים מהם סבלו מתנאי עבודה מחפירים.

לקטאר, בניגוד למדינות ערב אחרות, לא חסר כסף. בשנה האחרונה זינקו הכנסותיה מנפט ובעיקר מגז בעקבות המלחמה באוקראינה, וזה מעורר ספק קנאה ספק זעם בעולם הערבי.

 
  

ממצרים ועד לבנון: המזה"ת טובע בחובות

קחו למשל את מצרים. בשנה וחצי האחרונות מתפתח שם משבר כלכלי כבד המאיים על יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות. קרן המטבע העולמית אישרה לה הלוואה חדשה על סך 3 מיליארד דולר, שנועדו ברובם לתשלומים על רכישת חיטה ומוצרים הכרחיים, אך גם ההלוואה הזו רחוקה מלפתור את בעיות העומק במדינה. למשבר במצרים יש כמה סיבות ובראשן האינפלציה הגלובלית, אבל גם בריחת משקיעים בהיקפים גדולים. החוב הלאומי תפח ל־42 מיליארד דולר, הגירעון בתקציב ל־16 מיליאר, ויתרות המטבע צנחו לשפל מסוכן של 33.5 מיליארד.

גם ירדן מצויה ממש בימים אלה בגל של הפגנות ענק המאיימות איום ממשי על המשטר. הסיבה הישירה למחאות היא עליית מחירי הדלק והחשמל, אבל ברקע מבעבע המשבר הכלכלי המתמשך והאבטלה הגבוה במדינה. החוב הלאומי תפח ליותר מ־42 מליארד דולר ויחס החוב-תוצר זינק מ־89% ב־2021 ליותר מ־95%. השנה, תחזית הבנק העולמי היא שירדן תישאר בשיעור צמיחה נמוך של 2.1% והאופק לא מראה סימנים של יציאה מהמשבר.

וכמובן לבנון. על המשבר בלבנון נכתב רבות וכלכלתה נמצאת בשפל שלא נראה כמותו בהיסטוריה של מדינת הארזים. הסכומים הנדרשים לשיקום השכנה של ישראל מצפון נאמדים בעשרות רבות של מיליארדי דולרים, לצד כמובן הרפורמות הנחוצות ובעיקר הקטנת ההשפעה של חיזבאללה על מהלכי הממשלה.

אם מסכמים החובות של שלוש המדינות הללו, לא מגיעים אפילו קרוב להיקף ההשקעה של קטאר במסע היח"צנות של המונדיאל.

"אין סולידריות ערבית, זה בלוף"

מ.א.ב, עיתונאי כלכלי מצרי, הסביר בשיחה עם גלובס איך המעשה הקטארי מתפרש בעולם הערבי. לדבריו, הם מבינים שקטאר העדיפה לבזבז סכומי עתק שיכלו בקלות להוציא את אחיותיה הערביות לדרך כלכלית חדשה, לבער עוני ולקדם את העולם הזה באמת ולא בקליפת התדמית הנוצצת ששיווקה קטאר לעולם. "זה מסמל את המדיניות הקטארית וגם במידה מסוימת את מדינות המפרץ האחרות", הוא אמר. "הרבה יותר מעניין אותן איך הן נראות בעיניי העולם, ושהקבוצה שלהם באירופה תנצח בליגת האלופות, מאשר קשיי החיים בבמדינות האחיות שלהן. אין סולידריות ערבית, זה בלוף. את השייח'ים של "אל ג'זירא" (רשת המדיה העולמית שבשליטת שליטי קטאר) לא מעניינים תנאי החיים בשכונות העוני ובמחנות הפליטים אלא הגלימה ששמו על מסי בגמר. הם מרוויחים מאות מיליארדים מהגז ונהנים מהמלחמה באוקראינה, ואנחנו בגלל המלחמה משלמים הרבה יותר על הלחם והמוצרים הבסיסיים - זה נראה לך הגיוני?".

פוליטיקה: חובת ההוכחה של נתניהו

קצת אחרי חצות (בין רביעי לחמישי) פרסם דוברו של ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, את הקלטת שיחת הטלפון לנשיא הרצוג ובו הבשורה כי עלה בידו להקים ממשלה עם המפלגות החרדיות ועם שלוש מפלגות גוש הציונות הדתית החרד"לית. ההסכמים הקואליציוניים שהתפרסמו חלקית בינתיים מעידים על שינויים מהותיים בלא מעט תחומים, לצד אמירות כלליות על כוונות לשינויים - כמו במערכת המשפט.

בהיבט הכלכלי נתניהו עומד בקדנציה הקרובה למבחן ממשי, האם יהיה רק ביבי הפוליטיקאי, או נתניהו המדינאי. את השאלה הזו בדיוק הפנתי אליו בוועידת ישראל לעסקים של גלובס לפני הבחירות ואז הוא התחמק ממתן תשובה ברורה לגבי היחס לחברה החרדית למשל, ובעיית אי השתלבות הגברים החרדים בשוק העבודה. הוא אמר: "שילמתי מחיר כבד על רפורמות גדולות שעשינו, כמו למשל קיצוץ מסיבי בקצבאות הילדים, מה שהוציא אוכלוסייות שלמות לשוק העבודה, וזו מהפכה ענקית שאנחנו עדיין בתוכה". אך הוא לא הזכיר את הגדלת תקציבי הישיבות בממשלתו ב־2015 מהלך שעצר את הגידול בשיעורי התעסוקה בקרב חרדים, שיעור העומד כבר כמה שנים על מעט יותר מ־50%.

בראיון מצולם שנתן השבוע ללסופר הקנדי ג'ורדן פיטרסון הוא חזר על המהלכים שעשה כשר אוצר לפני מעט פחות מ־20 שנה. הנה תקציר בתרגום חופשי: "קיצצתי בתשלומי מערכת הרווחה של ישראל, שעודדה אנשים לסמוך על קצבאות ולא לצאת לעבוד. קצבאות הילדים בישראל היו מטורפות, וגרמו לכך שהבדואים בנגב גידלו 60 ילדים מכמה נשים - וההכנסות מהקצבאות הפכו אותם לבעלי רכבי יוקרה בחולות הנגב. הקצבאות הובילו לקריסה דמוגרפית וכלכלית. כך גם בקהילה החרדית שם כמעט לא עבדו והביאו הרבה ילדים ומי ששילם זה האחרים. חתכתי את זה ושילמתי מחיר פוליטי יקר וכמעט מתתי פוליטית. אבל זה מה שעושים מנהיגים. אם אתה רוצה להנהיג, אתה צריך להיות מוכן לשפוך דם פוליטי, שלך".

הראיון הזה אולי מרמז גם על ההחלטה לתת את משרד האוצר, בית הקברות הפוליטי, למנהיג מפלגה אחרת, בצלאל סמוטריץ'. האם נתניהו יגבה את סמוטריץ' בצעדים לא פופולריים נגד אוכלוסיות ב"בייס" הפוליטי שלו? בסביבתו אומרים שיהיה קרוב למהלכים הכלכליים, הן דרך האוצר והן דרך המשרדים הכלכליים האחרים. אבל חובת ההוכחה מוטלת על נתניהו.