מה קובע החוק לגבי הנפת דגלי אש"ף ומתי ניתן לאסור זאת?

האם יש איסור בחוק על הנפת דגלי אש"ף? התשובה אינה חד משמעית • המשרוקית של גלובס

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (בוקר טוב ישראל, גל''צ, 9.1.23) / צילום: Reuters, AMMAR AWAD
איתמר בן גביר, עוצמה יהודית (בוקר טוב ישראל, גל''צ, 9.1.23) / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הבטיח לאחרונה כי לא יונפו יותר דגלי אש"ף בישראל. ההצהרה עוררה שיח נרחב בשאלה מה קובע החוק הנוכחי בסוגיה. לאחר שמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, נועה סתת, אמרה בראיון בגל"צ כי "החוק בישראל אינו מונע הנפת דגל פלסטין, הוא מונע פגיעה בשלום הציבור", השר בן גביר העביר תגובה לתוכנית בה נאמר כי "החוק בישראל קובע שיש בהנפת דגל אש"ף משום הזדהות עם ארגון טרור וכאשר הדברים מלווים בהסתה לרצח ודברי שבח לטרוריסטים (אז ניתן למנוע זאת)". אז מה קובע החוק?

ב־2016 עבר בכנסת "חוק המאבק בטרור", שאיגד כמה מהתקנות, הפקודות המנדטוריות וחוקים רלוונטיים נוספים - וביטל אותם. סעיף 24(א) בחוק החדש קבע במפורש כי "העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של... הנפת דגל… דינו - מאסר שלוש שנים". הקביעה הזאת מעלה את השאלה האם אש"ף עדיין מוגדר בישראל כארגון טרור? כאן, בן גביר - שבראיון אחר בגל"צ אמר זאת בצורה מפורשת יותר - צודק. באופן רשמי אש"ף עדיין נכלל ברשימת ארגוני הטרור כפי שהיא מופיעה בפקודה למניעת טרור, שעודכנה לאחרונה באוקטובר 2022. ומה עם הסכמי אוסלו עליהם חתמה ממשלת ישראל ממש עם הארגון הזה? ובכן, הוויכוח בסוגיה אכן ותיק כמו ההסכמים עצמם. כבר ב־1993 עתר ח"כ שאול יהלום מהמפד"ל, נגד המשטרה והיועמ"ש בדרישה שיורו להסיר את הדגל שהונף במקומות שונים בישראל וביו"ש. המפכ"ל רפי פלד השיב אז ליהלום כי "בעקבות הסכם השלום, אין ארגון אש"ף מהווה ארגון טרוריסטי, ולפיכך הנפת דגל אש"ף אינה מהווה עבירה". גם היועמ"ש, יוסף חריש, גיבה את עמדתו.

מאז המצב נותר למעשה על כנו, אם כי מדי פעם נמצא מי שיאתגר אותו. כך, למשל, בספטמבר 2014 פרסם המשנה ליועמ"ש, רז נזרי, תשובה לשאלה של ח"כ מירי רגב בנושא, וקבע כי על אף שהנפת דגל אש"ף "מהווה לכאורה עבירה פלילית… נוכח השינוי שחל ביחסים בין מדינת ישראל לאש"ף… ניתנו הנחיות כבר לפני שנים רבות לפיהן בנסיבות המתאימות אין להעמיד לדין פלילי בגין (ההנפה)". נזרי אף ציין כי לא ידוע על כתבי אישום שהוגשו בעקבות הנפת הדגל. אז אפשר לקבוע באופן נחרץ שאין שום בעיה חוקית עם המעשה? לא בדיוק. בתגובתו לרגב ב־2014 ציין נזרי כי למרות מה שכתב "אין משמעות הדברים מתן חסינות מוחלטת": אם קיים חשד שההנפה נעשית מתוך כוונה להזדהות עם ארגון טרור (ולא עם הרשות הפלסטינית או העם הפלסטיני בכלל), או שיש חשש כי בהסתברות גבוהה היא תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור, יש להסיר את הדגל. כלומר, כפי שציין בן גביר בהמשך דבריו, יש מצבים שבהם ניתן למנוע את הנפת הדגל.

בשורה התחתונה: דבריו של בן גביר חצי נכונים. ישראל אמנם לא הסירה מעולם את אש"ף מרשימת ארגוני הטרור, אך לאור ההסכמים שנחתמו עמו נקבע לאורך השנים שוב ושוב כי אין איסור גורף על הנפת הדגל שלו, ובפועל לא מוגשים כתבי אישום בסוגיה. עם זאת, כפי שציין בן גביר בהמשך דבריו, במצבים מסוימים, למשל כאשר מתעורר חשד כי ההנפה תגרום להפרת הסדר הציבורי, ניתן למנוע זאת.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: איתמר בן גביר
מפלגה: עוצמה יהודית
תאריך: 9.1
ציטוט: "החוק בישראל קובע שיש בהנפת דגל אשף משום הזדהות עם ארגון טרור וכאשר הדברים מלווים בהסתה לרצח ודברי שבח לטרוריסטים...השר הנחה את המשטרה למנוע הנפה ולעצור את העבריינים".
ציון: חצי נכון

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הבטיח לאחרונה כי לא יונפו יותר דגלי אש"ף בישראל, שכן מדובר בארגון טרור. בראיון לתכנית של ספי עובדיה ויניר קוזין בגלי צה"ל מה-11.1, טען המראיין אמיר בר שלום בפני בן גביר כי אש"ף אינו ארגון טרור והזהיר מההשלכות של מהלך בנושא: ״אני רק רוצה לחדד כאן נקודה, באמת, והיא נקודה לא לעומתית אלא היא חשובה למאזינים: עצם ההכרזה, לצורך העניין, של גורם משפטי כזה או אחר על אש"ף, על דגלי אש"ף או על פתח כעל תנועת טרור, זה יכול לצורך העניין להתפרש כאילו ישראל נסוגה מהסכם אוסלו, ולכן הזהירות כאן״. בן גביר מיהר לתקן אותו: ״רגע רגע רגע, זה לא נכון. ההכרזה על אש"ף לא בוטלה. אש"ף עדיין הוא ברשימת ארגוני הטרור, זה לא נכון. אגב, גם בממשלת לפיד ובנט לא הוציאו אותה מחוץ לארגוני הטרור".

יומיים קודם לכן, ב-9.1, הגיב בן גביר בתם התכנית "בוקר טוב ישראל" בגלי צה"ל לריאיון שנערך מוקדם יותר בתכנית עם נועה סתת, מנכ"לית האגודה לזכויות האזרח. סתת אמרה כי "דגל פלסטין הוא דגל לגיטימי, הוא דגל שהוא חוקי במדינת ישראל… זה שהשר בן גביר מבקש להתעלם מהחוק, לא אומר שהחוק לא קיים ולא אומר שהחוק לא צריך להיאכף. החוק בישראל איננו מונע הנפת דגל פלסטין, הוא מונע פגיעה בשלום הציבור". לכך השיב בן גביר בהודעה כתובה: "החוק בישראל קובע שיש בהנפת דגל אשף משום הזדהות עם ארגון טרור וכאשר הדברים מלווים בהסתה לרצח ודברי שבח לטרוריסטים, כמו שהתרחש באוהל שהוקם לכבודו של כרים יונס, השר הנחה את המשטרה למנוע הנפה ולעצור את העבריינים".

בדקנו האם אכן אש"ף מוגדר כארגון טרור על ידי מדינת ישראל, והאם אסור להניף את דגל פלסטין לפי החוק הישראלי.

נציין תחילה כי קיים ויכוח אקדמי והיסטורי מה מקורו של הדגל המדובר, מתי וכיצד הפך לדגל המייצג את העם הפלסטיני ואת אש"ף והאם ניתן לקבוע כי הוא שייך באופן בלעדי לארגון הזה או שמא הוא מייצג מושג רחב וכללי יותר.

סעיף 4(ז) ב פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948, ותקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 שעסקו ב"התאחדויות בלתי מותרות", קבעו בעבר את האיסור על הנפת דגל של ארגון טרור. ב-2016 עבר בכנסת "חוק המאבק בטרור", שאיגד כמה מהתקנות, הפקודות המנדטוריות והחוקים הללו שקדמו לו, וביטל אותם. סעיף 24(א) בחוק החדש קבע כי "העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל , הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון, באחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים". כלומר, מאז הקמתה, תמיד הייתה אסורה על פי החוק הנפת דגל של ארגון טרור.

בנוסף, על פי סעיף 82 לפקודת המשטרה תשל"א-1971 הקיימת עד היום, מפכ"ל המשטרה "רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום". עוד נאמר בפקודה כי "כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום".

ב-30.1.1986 הכריזה הממשלה בראשות שמעון פרס על "ארגון השחרור הפלסטיני", או אש"ף, כארגון טרור לפי פקודת מניעת טרור שהייתה קיימת באותה תקופה. מאז, הארגון נותר ברשימת ארגוני הטרור, שעודכנה לאחרונה באוקטובר 2022. כלומר אש"ף עדיין מוכרז באופן רשמי על ידי ישראל כארגון טרור, ולכן על פי חוק המאבק בטרור (2016) אסור באופן עקרוני להניף אותו.

אלא שבעקבות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים בתחילת שנות ה-90 והסכמי אוסלו שנחתמו בין הצדדים, הכירה ישראל באופן רשמי באש"ף ובעומד בראשה יאסר ערפאת כיישות המייצגת את הרשות הפלסטינית. למעשה, הוויכוח על הזכות החוקית להניף את דגל אשף החל כבר אז, כשבשנת 1993 עתר חבר הכנסת שאול יהלום מהמפד"ל נגד המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיורו להסיר את הדגל שהונף במקומות שונים בישראל, בגדה המערבית ובעזה. המפכ"ל רפי פלד השיב אז ליהלום כי "בעקבות הסכם השלום, אין ארגון אש"ף מהווה ארגון טרוריסטי, ולפיכך הנפת דגל אש"ף אינה מהווה עבירה". היועמ"ש, יוסף חריש, קבע אז כי "בנסיבות הקיימות של ימים אלו, ובכללן ההכרה של ממשלת ישראל בארגון אש"ף וחתימת הסכם עמו, והמשא והמתן המתקיים עם אותו ארגון בהמשך לאותה הכרה ולהכרזות ההדדיות בינו לבין ממשלת ישראל ומדינת ישראל, אין עניין לציבור - במשמעותו המשפטית של ביטוי זה - לפתוח בהליך פלילי כלשהו נגד מי שמלינים נגדו כי הניף דגל של אותו ארגון אש"ף". היועמ"ש הורה לא לנקוט הליכים פליליים נגד המניפים. שנה לאחר מכן גם מחליפו, מיכאל בן-יאיר, חיזק את החלטת חריש. באופן מעניין, עורך הדין שי ניצן שייצג את הממשלה טען שיש לדחות את בקשתו של יהלום להתערב בהחלטת היועמ"ש מפאת חוסר סבירות, וראש ההרכב הנשיא אהרן ברק הסכים איתו וקבע כי אין עילה לבג"צ להתערב בהחלטת הממשלה.

המצב מאז 1993 נותר על כנו למעשה עד היום. ב-1.9.2014 פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי תשובה לשאלה של חברת הכנסת אז מירי רגב בנושא, וקבע כי על אף שהנפת דגל אש"ף "מהווה לכאורה עבירה פלילית… נוכח השינוי שחל ביחסים בין מדינת ישראל לאש"ף בעקבות הסכמים מדיניים שנעשו בשמך השנים ע"י ממשלת ישראל עם ארגון אש"ף והרשות הפלסטינית, שזהו גם דגלה… ניתנו הנחיות כבר לפני שנים רבות לפיהן בנסיבות המתאימות אין להעמיד לדין פלילי בגין הנפת דגל אש"ף". המשנה ליועמ"ש ציין כי עמדה זו הנחתה את גורמי האכיפה עד היום וכן שלא ידועים על כתבי אישום שהוגשו בעקבות הנפת הדגל, אך הדגיש כי "אין משמעות הדברים מתן חסינות מוחלטת": אם קיים חשד שההנפה נעשית מתוך כוונה להזדהות עם ארגון טרור (ולא עם הרשות הפלסטינית או העם הפלסטיני בכלל), או שיש חשש כי בהסתברות גבוהה היא תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור, יש להסיר את הדגל.

מאז, משטרת ישראל ומפגינים פרו-פלסטינים הגיעו לבית המשפט בכמה הזדמנויות סביב הנושא, ובית המשפט פסק שוב ושוב כי על פי הנחיות היועמ"שים משנות ה-90 והאלפיים, וכן על פי הנחיות המשטרה לאורך השנים, לא קיים איסור פלילי או גורף על הנפת הדגל.

לדוגמא ניתן לציין את פגישת בנימין נתניהו ואבו מאזן מ-2010, אז הונפו דגלי אש"ף בבית ראש הממשלה בירושלים.

לסיכום, על אף שישראל מעולם לא הסירה את אש"ף מרשימת ארגוני הטרור, ממשלותיה לאורך השנים הכירה בו כמייצג הרשות הפלסטינית וחתמה איתו על הסכמים מדיניים שונים. על פי הנחיות הממשלה והמשטרה לאורך השנים, וכן לפי פסיקות בג"ץ השונות, לא קיים איסור גורף ופלילי על הנפת הדגל. רק אם מתעורר חשד כי ההנפה מהווה הזדהות עם מרכיבי הטרור באש"ף, או שהיא תגרום להפרת הסדר הציבורי, רשאים השוטרים להסיר את הדגל. לכן דבריו של בן גביר, לפיהם "החוק בישראל קובע שיש בהנפת דגל אש"ף משום הזדהות עם ארגון טרור", חצי נכונים.