הטיל ספק ביהדות אשתו וכמעט איבד את בנותיו

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

תאוות הנקם, המלווה אנשים רבים המצויים במאבקי גירושים, עלולה להוביל אותם לנקוט פעולות הרסניות כלפי הצד השני, אך לא פעם צעדים אלה מתגלים כטעויות החוזרות אליהם כבומרנג.

דוגמה מובהקת לכך היא בני זוג שפונים לרשויות המס כדי להלשין על הכנסות שבן הזוג מרוויח "בשחור", וכתוצאה מכך היקף זכויותיו והכנסותיו יורד, ובהתאם לכך יורדת גם יכולתו לשלם דמי מזונות גבוהים ולהשתתף במימון הוצאות הילדים.

● פשיטת הענק על ארגון אבו לטיף: חשד להעלמות מס במיליארד שקל, רצח וסחיטה באיומים
● החקירה נגד עו"ד דוד חודק: תיק שסגירתו נולדה עם פתיחתו | דעה

להטלת ספק ביהדות האם יש השלכות ארוכות-טווח

דוגמה אחרת ניתן למצוא בסיפור העומד מאחורי פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, וסופו נראה עוד רחוק. אזרח ישראלי נישא לאמריקאית, והיא עברה לחיות איתו בישראל. כאן נולדו להן תאומות, כיום בנות שבע. בתוך מספר חודשים הבעל הגיש תביעת גירושים נגד אשתו, ובבית הדין הרבני העלה את הטענה שהיא למעשה אינה יהודייה.

להטלת ספק ביהדותה של האישה יש השלכות ארוכות-טווח גם לגבי בנותיו, שכן אם יש ספק בכשרות יהדותה של האם - כמובן שיש ספק גם בכשרות יהדותן של הבנות. כמי שמעוניין שהבנות יגדלו ויחיו בישראל, יש בכך כדי לחבל באופן ממשי בסיכוייהן להינשא בישראל ליהודי כשתבגרנה.

במקרה זה להטלת הספק בנושא היהדות היו גם השלכות מיידיות נוספות. בתוך מספר חודשים מגירושי הצדדים, רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה לאם כי בקשתה לקבלת מעמד לצורך הליך גיור סורבה, עבורה ועבור הבנות, וכי עליה לעזוב את הארץ בתוך 14 יום.

האם, שדאגה בינתיים להוצאת דרכונים אמריקאים לבנות, הצליחה לעקוף כך את צו עיכוב היציאה מהארץ שהנפיק בית הדין הרבני, נטלה איתה את הבנות ונעלמה. הרשויות האמריקאיות חיפשו אחריהן במשך שנתיים תמימות, ומשנמצאו, האב הגיש נגד האם תביעה להשבה מיידית של הבנות לישראל על בסיס אמנת האג, בטענה כי מדובר בחטיפה. התביעה התקבלה, והאב שב לארץ עם הבנות.

שנה נוספת חלפה, וערעור שהגישה האם על החלטת בית המשפט בארה"ב התקבלה. ערכאת הערעור האמריקאית קבעה כי בית הדין הרבני כלל לא היה מוסמך לדון בעניינן של הבנות, ולכן העברתן מישראל לארה"ב על-ידי האם אינה נחשבת חטיפה.

האם הגיעה לישראל, והפעם הגישה היא תביעה להשבת הבנות לארה"ב על בסיס אמנת האג, בטענה כי העברת הבנות מארה"ב לישראל על-ידי האב מהווה חטיפה, שכן ערכאת הערעור קבעה כי מקום מושבן הנכון של הבנות הוא בארה"ב.

לא פחות משבע ערכאות, וההליך צפוי להיפתח מחדש

תביעתה של האם התגלגלה בישראל בלא פחות משבע ערכאות, שכוללות את בית הדין הרבני, בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, הלוך ושוב.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על האב להשיב את הבנות לארה"ב בהתאם לפסק הדין האמריקאי. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי בשעה שהאב העביר את הבנות לישראל, הוא היה רשאי לעשות כן בהתאם לפסיקה האמריקאית, ולכן לא ניתן לגלגל את המצב לאחור ולהפוך את המעשה לאסור באופן רטרואקטיבי.

כמו כן קבע בית המשפט המחוזי כי בהיעדר צו אופרטיבי של בית המשפט האמריקאי המורה לאב להשיב את הבנות לארה"ב, הוא אינו מחויב לעשות כן. שתי ערכאות ערעור נוספות של בית המשפט העליון אישרו פסיקה זאת.

כעת פנתה האם שוב לבית המשפט האמריקאי, קיבלה צו המורה על השבת הבנות לארה"ב, וההליך צפוי להיפתח מחדש בישראל. יש להניח כי בין היתר תעלה גם הטענה כי בינתיים הבנות כבר חיות בישראל מזה שנתיים, ולכן התוצאה אינה פשוטה וברורה מראש, ולא מן הנמנע כי תתגלגל גם הפעם בין ערכאות שונות במשך זמן לא מבוטל.