זה כבר קורה: אלה המקצועות שנפגעים מבינה מלאכותית

תוכנות ובוטים שמאיימים על מקצועות הם כבר לא תחזיות אלא המציאות • אם פעם חשבנו שבעיקר תחומים ביצועיים בסכנה, היום כבר ברור שדווקא העולמות היצירתיים חווים טלטלה דרמטית • השינוי מורגש בין היתר אצל מעצבים, כותבים, יועצי השקעות, אנשי כוח-אדם ושירות לקוחות, ואפילו מתכנתים

המקצועות שכבר נפגעים מפריחת הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock
המקצועות שכבר נפגעים מפריחת הבינה המלאכותית / צילום: Shutterstock

אמ;לק

גרפיקאים, אנליסטים וכותבי תוכן כבר מרגישים את המקצוע משתנה נוכח מערכות בינה מלאכותיות כמו ChatGPT ,Midjourney ו-Dall.E. במקום לעסוק בתחזיות, יצאנו לשוחח עם האנשים שחווים את המהפכה, מיועצי השקעות, דרך פרסומאים ועד מרצים באקדמיה. 

כבר כמה שנים מספרים לנו שעוד רגע או שניים הבינה המלאכותית (AI) תעלים מחיינו נהגי מוניות, נציגי שירות לקוחות, פקידי קבלה, אפילו רופאים וחיילים קרביים. השינוי בשוק העבודה, מכינים אותנו, יחסל לא מעט מקצועות מסורתיים, אך גם ייצור חדשים. מי שייערך במהירות ירוויח, או לפחות לא יישאר מובטל כמו רבע מהאוכלוסייה העתידית בגיל העבודה.

שיעור בתפקוד תחת לחץ מבועטי הפנדלים במונדיאל
איך הפך מג'די כתאני את רשת הסופרים מהמגזר הערבי לאימפריה, שעכשיו גם מגיעה לגוש דן
קפיצות הקריירה הגדולות של נבחרי 40 עד 40 של גלובס בשנה החולפת

הכתבה הזו, עם זאת, לא עוסקת בתחזיות. העיסוק בעתיד היותר רחוק של ה-AI עלול לבלבל ולגרום לנו להניח בטעות שמדובר בדיון תיאורטי, בעוד שבשטח, בשוק התעסוקה עצמו, השינוי כבר מתחולל והבינה המלאכותית משפיעה במידה ניכרת על כמה וכמה תחומי עיסוק מהותיים.

זה קורה בין השאר בשל גל חדש של תוכנות AI שמנגישות את הבינה המלאכותית ודוחפות אותה אל הקונצנזוס. תוכנות כמו Midjourney ו־Dall.E מאפשרות למי שלא יודעים למתוח קו ישר לחולל איור או קמפיין מרהיבים בהקלדת המילים הנכונות. אם תדעו מה לבקש, תקבלו מה שתרצו - באיכות גבוהה ומיד.

וזה אפילו לא התחום שחווה את הכניסה הדרמטית מכולן: עולם המילים מתמודד עם שינוי שעשוי להתברר כטקטוני - השקת מחולל הטקסטים ChatGPT בסוף נובמבר 2022; והמענה של גוגל, העונה לשם Bard שהושק בבהילות מסוימת בתחילת פברואר השנה.

וכך, אם גוגל הגדולה חוששת פתאום לקיומה, אך טבעי לשאול איך הבוטים החכמים והלומדים ישפיעו. הבינה המלאכותית משנה במהירות את שוק העבודה - וזה מה שסיפרו לי על השינוי כמה מה"מפקדים בשוחות".

פרסום: אנליטיקה ותוכן שיווקי על הכוונת

מתי רם, מנכ"ל AdScale שמציעה מערכת פרסום אוטומטית לאתרי מסחר אלקטרוני, סבור שהבינה המלאכותית כבר השתלטה על חלק מעבודת משרדי הפרסום. עם זאת, הוא טוען, "בניגוד לתחומים אחרים שאימצו את ה־AI במהירות, תחום הפרסום קצת מנסה לדחות את כניסתה של הבינה המלאכותית".

מתי רם, מנכ''ל AdScale / צילום: אדסקייל
 מתי רם, מנכ''ל AdScale / צילום: אדסקייל

למה?
"שנים משרדי הפרסום שימשו כמתווכים בין הלקוחות לבין המדיה, כי ללקוחות היה חסר ידע וכלים כמו קריאייטיב וקופי. כיום הרבה מאוד מהיכולות הללו מבוצעות על ידי ה־AI, ובאופן יותר חד ממה שמשרדי הפרסום יכולים לספק".

זה חדשות טובות או רעות?
"גם וגם. קודם כל, אף אחד לא רוצה שאנשים יאבדו את פרנסתם, אבל הכלים החדשים של ה־AI נותנים ערך מאוד גדול ללקוחות וגם למשרדים עצמם. ה־AI מנגיש יכולות שהיו שמורות פעם רק לשחקנים גדולים, ומאפשר לשחקנים קטנים יותר בתחום להתחרות בגדולים".

אילו תחומים בפרסום מאוימים?
"קודם כל, היכולת לייצר תחזיות ולזהות טרנדים של מוצרים, סגמנטים, קמפיינים, פלטפורמות ולקוחות. אם פעם אנליסטים ותקציבים היו מנתחים אקסלים במשך שעות, היום מקבלים את כל זה בלחיצת כפתור במערכת מבוססת AI. היום כבר לא צריך להעביר תקציבים מגוגל לפייסבוק או להיפך, אתה רק צריך להגיד מה התקציב ומשם ה־AI מנגן לבד. מעבר לכך, הבינה המלאכותית נותנת לך כיום קופי מעולה במגוון שפות, אם כי עדיין לא בעברית. בעברית הרמה עדיין בינונית־מינוס, אבל זה ישתפר".

מי לדעתך מאוים יותר - ומי פחות?
"כל תחום האנליטיקה - הג'וב שלהם לגמרי בסכנה. אין מה לעשות, המערכות שולפות את הנתונים בקלילות וביעילות. בצד של הקופי והקריאייטיב אנחנו יחסית בשלב יותר מוקדם, אבל גם שם זה עניין של שנים בודדות".

אנשים בתעשיית הפרסום מפנימים את השינויים האלה?
"זה ייקח זמן, אבל בסוף כולם יבינו. אתן לך דוגמה: לפני כמה שנים שכרתי חברת תוכן, כדי שתייצר כתבות מקצועיות לבלוג שלנו. נתתי להם בריפים, השקעתי איזה 3,000 דולר בחודש וקיבלתי מהם כתבות מעולות. הסידור זה היה נמשך עוד הרבה זמן, אם לא הייתי מגלה במקרה שהם השתמשו בכלי AI ובעצם לא כתבו כלום. היום אנחנו עושים את זה בעצמנו בעזרת AI, ברבע שעה בשבוע. בחיים לא היינו כותבים את זה כל כך טוב, זה ממש חד".

בשורות לא מעודדות במיוחד למתפרנסים מתוכן שיווקי?
"אני אמנם עושה פרסום ולא תוכן שיווקי, אבל יכול להגיד שכמעט כל מי שאני מכיר מקצועית בחו"ל וכותב תוכן שיווקי לבלוג או כתבות ממומנות לטאבולה או אאוטבריין - אין מצב שלא מעורב AI בתהליך הכתיבה. גם אצלנו במשרד, אין משהו שאנחנו כותבים ולא מעבירים דרך AI, כדי לקבל רעיונות. ואין פעם שאנחנו לא מקבלים רעיונות נוספים, שלא חשבנו עליהם גם אחרי תהליך מאומץ. ה־AI משפר משמעותית את מה שכתבנו. זה עולם אחר, כל כך קל ועם טכנולוגיות שבינתיים גם זולות בטירוף".

הבינה המלאכותית אמנם רצה קדימה במלוא המהירות והנחישות, אבל חשוב לציין כאן בהערת ביניים שבינתיים לפחות היא לא חפה מטעויות, חלקן אפילו מביכות. לדוגמה, המגזינים "ספורט אילוסטרייטד" ו"Men's Journal" הבטיחו לפרסם כתבות מבוססות AI שיהיו "טובות יותר" מאלה של עיתונאים. לאחרונה הם אף ניסו לעמוד בהבטחתם - וקלעו את עצמם למבוך של טעויות דווקא בתחום עדין ודורש דיוק כבריאות ושימוש בתרופות. מומחה רפואי שבדק את המאמר מבוסס ה־AI מצא בו לא פחות מ־18 טעויות רפואיות קשות, שכולן אגב הוצגו בסגנון היודע כל והבטוח בעצמו באלף אחוזים שנעשה מסימני ההיכר של הבינה המלאכותית הכתובה.

עיצוב: גרפיקאים בסכנה, מעצבים תעשייתים פחות

עומרי בר זאב, שותף ומנהל קריאייטיב בחברת העיצוב והאסטרטגיה הדנית הבינלאומית Manyone, עדיין מתלבט בנוגע למידת ההשפעה של כלי AI כמו Midjourney ו-Dall.E על תחום העיצוב בכלל והעיצוב התעשייתי בפרט.

"מאוד קל ליצור בעזרת הכלים האלה איורים גרפיים, אייקונים לאפליקציות או טמלפטים לאתרים. כרגע יש הייפ סביב הכלים החדשים ונדמה שהם יחליפו את אנשי הקריאייטיב, אבל להערכתי הם יחליפו רק אנשי קריאייטיב שיחליטו לא ללמוד להשתמש בהם. אצלנו, במשרד התל אביבי של Manyone, מתייחסים לזה ככלים נוספים בארגז הכלים שלנו, שמסייעים לנו לפתח את היצירתיות, אבל לא ישתלטו עלינו מבחינה יצירתית".

הכלים החדשים יוצרים זילות של המקצוע?
"בעיצוב תעשייתי עדיין לא, כי יש התייחסות לארגונומיה וממשק אדם־מכונה, אבל במקצועות יותר גרפיים וציוריים דווקא כן, כי פתאום כל אחד שכותב שורה יוצא לו משהו נורא יפה. פתאום כל אחד יודע ליצור אימג'ים מהממים בקלות. האם האימג'ים האלה גם נכונים ומדויקים? בזה אני לא בטוח".

אם סמנכ"ל או סמנכ"לית שיווק משחקים במחולל עד שיוצא להם בול מה שרצו, מה הם צריכים אתכם?
"תן לי לענות בדוגמה: לא מזמן סיימנו סדנת עיצוב עם חברה, שבה הגדרנו יחד את הערכים שנרצה להעביר באחד המוצרים שלה. לאחר שהגדרנו ערכים נכנסנו לשלב הסקיצות. במקביל אלינו, מנהל הפיתוח של אותה חברה הכניס את אותם ערכים ל-Midjourney וקיבל משהו די דומה למה שעשינו בסקיצות. הוא לא היה יכול לעשות את זה בלי ההגעה המשותפת לערכים בתהליך יצירתי.

"כלומר, בינה מלאכותית היא כלי רב עוצמה בעיצוב, אבל אם אתה לא יודע מה לכתוב לתוכו ואין לך היצירתיות לכתוב את זה, אתה עלול לקבל תוצרים מוזרים. זה כלי מצוין כדי לקבל כיוון, אפילו עד 80% מהפתרון, אבל ה־20% הנוספים, שמדייקים את התוצאה, חייבים להישאר אנושיים. במוצרים כמו אפליקציות, שבהם צריך להתייחס גם לחוויית משתמש, ארגונומיה ושימושיות גבוהה - תוכנות העיצוב מבוססות ה־AI עדיין לא נותנות פתרון".

ייעוץ השקעות: הטכנולוגיה טובה ומהירה יותר מהיועצים

בן רובין, מנהל מערך הייעוץ בחברת I Know First, עקב מקרוב אחר השפעת הבינה המלאכותית על התחום עוד בימיו כיועץ השקעות בבנק הפועלים. כשהבין שהשינוי בלתי הפיך עבר למקום העבודה הנוכחי, שמספק אלגוריתם AI עם תחזית יומית לשוק ההון לזיהוי מגמות והזדמנויות השקעה.

בן רובין, מנהל מערך הייעוץ ב- I Know First / צילום: אלעד רובין
 בן רובין, מנהל מערך הייעוץ ב- I Know First / צילום: אלעד רובין

האלגוריתם של I Know First פותח על ידי ד"ר ליפא רויטמן ממכון ויצמן למדע, מומחה בתורת הכאוס וה־AI; וירון גולגר, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה. הוא מפיק תחזית יומית ל־13,500 נכסים כולל מניות, תעודות סל, מדדים עולמיים, סחורות, ריביות וצמדי מטבעות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. התחזית היומית חולשת על פני 50 שווקים בעולם כולל בורסות ארה"ב, אירופה וכמובן גם הבורסה בתל אביב.

"עזבתי את תפקידי כיועץ השקעות בבנק הפועלים, כי הבנתי שהתחום הולך לכיוונים של AI", מספר רובין. "פתרונות הבינה המלאכותית שאנחנו מספקים למעשה מחליפים את יועצי ההשקעות. בעוד שיועץ מקבל מהבנק פול של 400-500 מניות לכיסוי, עם דגש על ישראל ועל מניות גדולות כמו גוגל ופייסבוק בוול סטריט, הבינה המלאכותית סורקת עשרות שווקים ויכולה לזהות הזדמנויות השקעה במקומות רחוקים כמו הונג קונג או וייטנאם. מי שפעל לדוגמה על־פי המלצות המערכת על וייטנאם עשה הרבה כסף. אנחנו עובדים כיום עם בנקים בארצות הברית, וגם עם קרנות גידור ובתי השקעות בישראל. הם משתמשים בנו לזיהוי הזדמנויות השקעה, דירוג רמות סיכון ותיקוף החלטות ההשקעה שלהם".

רוב השוק עדיין בשליטת יועצי ההשקעות.
"המונופול של יועצי ההשקעות הולך ונשחק, ומספר האנשים שמשתמשים בהם פוחת. זה קורה כי יש טכנולוגיה שעושה את אותה עבודה, אבל הרבה יותר מהר והרבה יותר טוב. יועצי השקעות זה עולם שהולך ומצטמצם. בעתיד הקרוב, יתרונות ה-AI רק יעמיקו להערכתי את הפער".

אקדמיה: לא פשוט לדעת לשאול את השאלות הנכונות

ד"ר טלי גזית, חוקרת פסיכולוגיה של האינטרנט במחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן, דווקא מאמינה שכניסת הבינה המלאכותית תיטיב עם מקצועות שחרתו על דגלם את החיפוש אחר האמת. לדוגמה, הוראה באקדמיה. לדוגמה, עיתונות (במיטבה).

ד''ר טלי גזית, חוקרת פסיכולוגיה של האינטרנט באוניברסיטת בר אילן
 ד''ר טלי גזית, חוקרת פסיכולוגיה של האינטרנט באוניברסיטת בר אילן

"כשמסתכלים על בינה מלאכותית כיום נדמה שאולי כבר לא צריך כלום חוץ מלדעת לשאול את השאלות הנכונות", היא אומרת, "אבל גם לשאול שאלות נכונות זו יכולת אולי מצומצמת, אבל חשובה ולגמרי לא פשוטה. זה כישור שיצטרכו לשקול ללמד במוסדות החינוך".

איך אתם מתמודדים עם סט יכולות ה־AI שעומד כבר היום לשימוש הסטודנטים? "בתחום הגרפיקה והיצירה הוויזואלית, אני לא מדי מודאגת, אלא חושבת שהטובים יידעו למנף את זה ולהיות אפילו טובים יותר, בעוד שהפחות טובים ויצירתיים יצטרכו אולי לחפש כיוונים אחרים. בהקשר של הכתיבה, המצב נראה יותר מורכב ומסוכן. ה־ChatGPT התפוצץ לפני חודש וחצי וכולנו עדיין בשוק ולא מפסיקים לשחק עם זה. אנחנו שוברים את הראש מה לעשות עם עבודות הסטודנטים. הדרך שבינתיים נראית הכי נכונה היא לדרוש שישולבו בעבודות רגשות ומחשבות אישיות, איזושהי רפלקסיה על המידע שלא תסתפק רק בהקאת המידע. צריך לדרוש מהסטודנטים להביא משהו אישי בעבודות שלהם. אפשרות אחרת היא להוסיף בחינה פנים אל פנים על החומר, כדי לוודא שליטה בחומר. יש גם קולות באקדמיה שאומרים לא לתת עבודות בכלל, אלא רק מבחנים".

אפשר לכתוב עבודת תזה כיום באמצעות ChatGPT?
"כן ולא. נכון לעכשיו, מדובר בכלי מאוד לא מדויק, בטח שלא ברמה האקדמית. הוא לא יודע להביא אזכורים נכונים וצריך לבדוק אותו מאוד בקפדנות. עם זאת, אני כן חושבת שזה נותן בסיס נהדר, לי לדוגמה זה עוזר עם חרדת הדף הריק. אני מבקשת מהתוכנה לכתוב לי פסקת פתיחה - ומשם אני כבר משנה וממריאה. בשלב זה של ההתפתחות הבינה המלאכותית, אין עדיין תחליף לכישורים אנושיים כמו נקודת המבט האישית ובדיקת העובדות, אבל יש שאומרים שגם זה ישתנה".

מי ירוויח מכל השינויים האלה?
"עיתונאים ואנשי אקדמיה יהיו הרבה יותר חשובי ם, מעצם עבודתם במקומות עבודה שבודקים עובדות באופן נרחב ומחפשים כל הזמן את האמת. ChatGPT לא מתיימר בכלל להגיד משהו אמיתי, אלא רק משהו קוהרנטי. לכן, אני מאמינה שבהיעדר היצמדות לאמת מטעם תוכנות הבינה המלאכותית, התקשורת והאקדמיה ישמשו עבורנו יותר מתמיד מגדלור, בהיותם גופים שרודפים אחרי המידע האמיתי, התקף והמהימן לרוחב ולעומק".

ראיון עבודה אצל בוט AI הוא כבר לא מדע בדיוני

לירן חסון הוא מנכ"ל אפוריה (Aporia), חברה ישראלית שפיתחה פלטפורמה לניטור ומעקב אחר תקלות במערכות מבוססות בינה מלאכותית. כאחראי על מערכת המסייעת לארגונים לקחת אחריות על התובנות של מערכות ה־AI שהם מפעילים, חסון חווה מקרוב את השפעת הבינה המלאכותית על מגוון רחב של מקצועות.

לירן חסון מנכ''ל אפוריה, פלטפורמת ניטור תקלות במערכות מבוססות AI / צילום: יקיר שוקרון
 לירן חסון מנכ''ל אפוריה, פלטפורמת ניטור תקלות במערכות מבוססות AI / צילום: יקיר שוקרון

"שירות כמו ChatGPT הופך את תחום כתיבת התוכן לקל ונגיש מאי פעם", הוא פותח בסקירת הנפגעים. "פעם היה צריך למצוא כותב תוכן מקצוען שיכתוב בסגנון מסוים. היה קשה למצוא אנשים כאלה והם גם עלו לא מעט כסף. פתאום יש לך מערכת חינמית ונגישה מאוד, שעושה את זה מצוין. לדוגמה, ביקשתי ב־ChatGPT טקסט הסבר על ניטור של בינה מלאכותית עם אנלוגיה לפוקימונים. המערכת כתבה לי טקסט ממש טוב בתוך כמה שניות. יכולת כזו שמה סימן שאלה מאוד גדול על כותבי התוכן המקצועי, מבחינת השפעה על פרנסתם".

הכוח עובר לאנשים לא מקצועיים?
"נכון. מצד שני, זה גם יוצר הרבה הזדמנויות חדשות. אנחנו מתחילים לראות אנשים לא מתחום הפרסום שיוצרים פרסומות מקצה לקצה - דיבוב, קופי, אנימציה - אך ורק בכלי AI. עבודה שפעם הצריכה לפחות שלושה אנשי מקצוע יקרים, עלתה אלפי דולרים ונמשכה כמה חודשים, מתבצעת פתאום בתוך חצי יום עבודה על ידי מישהו שלא מתמחה באף אחד מהתחומים האלה. ככה זה בעולם החדש: או שאתה בעל מקצוע שמתאים את עצמו, או שאתה מתעקש לא להשתנות כי זו תורתך אומנותך".

אתה שולח הרבה מאוד אנשים לחפש עבודה.
"לא בהכרח, כי לדעתי עדיין יש מקום רב לשילוב בין האדם למכונה. נכון, ה־AI זו מכונה מאוד חכמה שיכולה לעשות הרבה דברים, אבל אסור לנו להתבלבל: זו לא בינה אנושית".

תן לי תחום נוסף שבו דווקא אפשר להתבלבל בקלות.
"בארצות הברית, מועמדים לעבודה ששולחים קורות חיים ועוברים סינון ראשוני מועלים לשיחה קולית עם בוט AI. זה לא מדע בדיוני, אלא משהו שקורה יותר ויותר. הבוט שואל שאלות ומקבל תשובות, ראיון עבודה לכל דבר ועניין. ברור שזה מעמיד בסכנה את הפרנסה של אנשי כוח-האדם שעשו את הראיונות האלה עד היום".

מה עם שירות לקוחות - עוד תחום מאוים?
"חד משמעית כן. כשאנחנו מבצעים כיום פניית טקסט כדי לברר מה קורה עם המוצר שהזמנו, ברוב המקרים התקשורת תתנהל מול מערכת בינה מלאכותית. יחברו אותנו לנציג אנושי רק אם המערכת תגיע למבוי סתום, שבו היא לא יודעת מה או איך לענות. יש בארגונים ובחברות איזו תפיסה שבינה מלאכותית היא קסם ושזה תמיד עובד, אבל המציאות, מה לעשות, פחות סקסית. יש באגים, יש בעיות ויש מקרי קצה שהבינה המלאכותית לא יודעת לטפל בהם".

מה עם תחום הרפואה?
"קח לדוגמה רדיולוגים, מקצוע שנמצא בתת כוח-אדם כבר שנים. לאחרונה, בעיקר בארה"ב, הבינה המלאכותית נכנסת לתחום של ניתוח בדיקות כמו MRI ,CT, אולטרסאונד, PET ועוד. כרגע ה-AI נמצאת בשימוש בתחום זה כגורם מסייע, אבל אין סיבה שבהמשך היא לא תוכל לקחת את מקום העבודה של חלק מהרדיולוגים. בניגוד אליהם, היא אף פעם לא עייפה".

איך משפיעה ה־AI על מקצוע התכנות?
"מתחולל שם שינוי מטורף. מה שיכול לקחת חצי יום עבודה למתכנת ותיק, במערכות כמו GPT אתה יכול היום להכניס שני משפטים ולקבל תוצר ברמה מאוד גבוהה. אצלנו בחברה משתמשים בתוכנה שיודעת להשלים קטעי קוד, זה חוסך המון זמן וכסף. המתכנתים שלנו מקבלים עצות מ־ChatGPT. זה ברמה שהם אומרים לתוכנה: תקשיבי, זו הארכיטקטורה, זה האתגר - מה הדרך הכי טובה לגשת לבעיה, מהי הדרך הכי טובה לפתור את זה? ממש כך".

"מתוך היכרות והבנה טכנית של איך זה עובד באמת מאחורי הקלעים, מערכות AI מאוד טובות בקבלת החלטות סטטיסטיות־הסתברותיות, ולכן גם אף לא יהיו צודקות ב־100%. מה שאומר שתמיד יהיה צורך בגורם אנושי, שיבקר את המערכות. השילוב בין האנושי ל־AI הוא בעיניי המתכון להצלחה. מי שמסתמך אך ורק על מערכות בינה מלאכותית, נוהג בחוסר אחריות ומעמיד את הארגון שלו בסכנה גדולה".